בפוסט הקודם הארתי עם העובדה שיש לפיתוח חובות לטווח ארוך וחובות לטווח קצר ועל הסדר ההבראה לתת מענה לאינטרסים של כולם

כלל ההלוואות שקיבלה אי.די.בי פתוח מהמערכת הבנקאית מסתכמות ב־1.68 מיליארד שקל, מתוכם 1.26 מיליארד שקל מבנקים בישראל.

ההלוואות שהעמידו הבנקים לאי.די.בי פתוח אינן מובטחות בשעבוד כלשהו. המשמעות של מימוש ההסדר הכפוי, כפי שמוצע ע"י בעלי האגח, היא שכ־55% מההלוואות שהעמידו הבנקים - בהיקף של כ־690 מיליון שקל - יימחקו ויומרו למניות אי.די.בי פתוח.

בתרחיש זה המפסיד הגדול הוא בנק הפועלים - הבנק שהעמיד את ההלוואות בהיקף הגדול ביותר לאי.די.בי, שהיקפן עומד על 770 מיליון שקל. לפי תנאי ההלוואה שהעמיד בנק הפועלים, ההלוואה תיפרע באופן מלא במרץ 2018 כשהקרן אמורה להיפרע לשיעורין החל משנת 2014. בתרחיש של הסדר חוב כפוי, התשלומים הראשונים להפועלים - שבשלב זה נראים כבני־ביצוע - יבוטלו ובמקומם יקבל הבנק, כמו יתר הנושים, מניות של אי.די.בי פתוח ופריסה של יתרת החוב שלא הומר למניות.

בין מחזיקי האג"ח הארוכות של אי.די.בי פתוח - ובראשן סדרות ז', ט' וי' - לבנקים, קיים פוטנציאל לניגוד עניינים. אף ששני הצדדים נחשבים לנושים בלתי מובטחים של אי.די.בי פתוח, קיים פער משמעותי בלוח הסילוקין שלהם. כך לדוגמה, שתי סדרות האג"ח הגדולות ביותר של החברה, ז' וט', צפויות להיפרע באופן מלא בשנים 2018 ו־2025 בהתאמה, ולעומת זאת חלק מההלוואות של הבנקים - כמו אלו של דיסקונט ומזרחי טפחות - אמורות להיפרע כבר בשנת 2015.


לאור זאת , הבקשה של נושי אגח פיתוח אינה סבירה ולא תתקבל - נושה שפרעונו מתוכנן ל 2025 לא סביר שיבקש להיפרע יותר מוקדם (2019) תוך גרימת נזק לנושה קצר. לפיכך במסגרת ההסדר , מחזיקי החוב הקצר - בעיקר הבנקים - ישאפו לקבל תשלום מזומן וחוב חדש מובטח והאגח הארוך יקבל יותר מניות ופחות חוב.

מכיוון שמתווה כזה פחות מתאים לקרנות -כי הם בונים על כך שהבנקים יפסידו משמעותית על קרן ההלוואה - לעומתם שרכשו אגח בחצי מחיר , לכן יאלצו המחזיקים הארוכים להימנע ככל האפשר מקבלת מניות של פיתוח וירצו לקבל מניות של חברות בנות וחוב שיהיה בעדיפות על מחזיקי המניות של פיתוח = מניות בכורה

לפיכך הפתרון הרצוי והנכון הוא רה ארגון של החוב לטווח ארוך והמרת חלק מהחוב למניות של פיתוח והחברות הבנות - אך במינונים השונים מההצעה של מחזיקי האגח

כדוגמא:

10% מהחוב יומר ל 25% מהמניות ===> נותרות 75% מהמניות בידי אחזקות - [7% מחוב הארוך , 3% מחוב קצר]
20% מהחוב - יהפוך למניות בכורה - זה בדיוק כמו שטר הון של הבנקים - [14% מחוב ארוך 6% חוב קצר - ריבית גבוהה - , ניתן לפדיון מוקדם 10%]
25% מהחוב - יומר למניות של חברות בנות [ 17.5 מהחוב הארוך , 4.5% מהחוב הקצר]
40% מהחוב יפרס לארוך/ קצר והמרה - יתרת החוב תאוחד ל 3 סדרות - 25% - קצרה [פדיון לשיעורים ב 5 שנים, ריבית נמוכה מאוד,50% ארוכה - אגח מובטח בפדיון לשיעורין ב 10 שנים, החל מבעוד 5 שנים, ריבית 5% ,25% אגח להמרה ארוך, ריבית 5% פדיון עוד 15 שנה, יחס המרה - מחיר מניה צפוי + 20% ]
5% מהחוב ישולם מהמזומן (האגח הקצרות מאוד)

הסדר ברוח זו ימיר את רוב החוב הארוך למניות ומניות בכורה , ואת רוב החוב הקצר ימיר באגח במח"מ משוקלל של 11 שנה