מי שעוקב אחר הסקירות שלנו, כבר מודע להשפעה החשובה שעתידה להיות לענף האנרגיה על הכלכלה המקומית. בסקירה הראשונה מסוגה בנושא הגז שפרסמנו ב 9/12/12, פירטנו את ההשלכות של גילויי הגז על המשק הישראלי. בין שאר הדברים שהוזכרו, הועלה הנושא של ההשפעה שתהיה לגז על רווחיותן של החברות שהתחברו לתשתית ההולכה, התרומה להכנסות ממיסים שתורגש באופן מהותי רק החל מ 2015, ומעל כל אלו ציינו שתי השלכות קריטיות אחרות. הראשונה, החיסכון העצום שהשימוש בגז יחסוך למשק כתוצאה מהקיטון בצורך ביבוא נפט, מה שישפר את מאזן התשלומים של ישראל. ההשלכה השנייה שצפינו בסקירה האמורה, קשורה בהתחזקותו של השקל לעומת הדולר כתוצאה מהחיסכון ביבוא, מה שעלול לפגועביצוא. לפחות בהקשר של התחזית השנייה, את שיגורנו בא לנו. מתחילת השנה תוסף השקל בלמעלה משלושה אחוזים לעומת הדולר, תוך התעצמות המגמה בשבועות האחרונים. יתרה מכך, השקל התחזק מול הדולר במידה רבה בהרבה ממטבעות, מה שמעיד על כך שהדבר נובע מסיבות מקומיות.
מטבע הדברים, העיניים נשואות כרגע לבנק ישראל. כולם (או לפחות, היצואנים) מצפים שבנק ישראל יפעל על מנת למתן את המגמה או להפסיקה. האם רכישות דולרים של בנק ישראל יכולות להחליש את השקל ? אולי בטווח הקצר, אבל במבט לטווח ארוך אנו כאמור מניחים שהשקל ימשיך להפגין עוצמה, מה שיכריח את היצואנים והממשלה לנקוט בפעולות הנדרשות על מנת להקטין ככל האפשר את הפגיעה העתידית על רווחיות היצואנים. קצרה היריעה מלפרט את שלל הפעולות שבהן ניתן לפעול כדי לסייע ליצואנים ולכן לא נתעמק בזה כאן. העובדה הברורה כעת היא שכצפוי השקל הישראלי יוותר חזק מול סל המטבעות / דולר בעיקר בשל ענף האנרגיה שהפך להיות גורם משמעותי ביותר במשק הישראלי. בין אם הממשלה תסייע או לא, מוטל גם על הגורמים שמושפעים מהמטבע להשכיל ולהבין שכנראה אין מדובר בתופעה זמנית, כי אם קבועה.
האם התחזקות השקל תשפיע גם על מדיניות הריבית של בנק ישראל ? אנו מתקשים להניח ששיקולי המטבע יהוו את הגורם העיקרי שיניע את בנק ישראל להפחית את הריבית. גם נתוני המקרו האחרונים לא מספקים עילה להפחתת ריבית. בשלב זה, הסיכון האינפלציוני גם הוא אינו משמעותי. אולם במידה והכלכלה הגלובלית (בעיקר ארה"ב וסין) תמשיך להציג שיפור בביצועיה, הסיכון האינפלציוני עתיד להיות משמעותי יותר. שימו לב לציפיות האינפלציה הגלומות בשוק שמזה זמן רב "מתעקשות" להישאר ברמתן הגבוהה ביחס לתחזיות האנליסטים. בעוד שאלו האחרונים מעריכים שהאינפלציה בשנה הקרובה תנוע בין 1.6% - 2%, הרי השוק מגלם אינפלציה גבוהה יותר בשיעור של כמעט חצי אחוז.
לסיכום, אנו רואים בהתחזקות השקל מול הדולר / סל המטבעות תופעה שתלווה את המשק עוד זמן רב. בשל כך, אנו סבורים שיש לגדר את המטבע כנגד ההשקעות הזרות, כפי שעשינו בעת האחרונה.
שר האוצר החדש משך אליו השבוע אש בשל פוסט אותו פרסם בפייסבוק, שכותרתו היא "ריקי כהן מחדרה" (אנשי שוק ההון דווקא שמחו סוף סוף לגלות את שמה הפרטי של גברת כהן מחדרה). אם נתעלם מהתגובות הפופוליסטיות והמתלהמות לפוסט, הרי כוונתו של שר האוצר ברורה לגמרי : בגל הקיצוצים הקרוב יש לפגוע כמה שפחות במגזרים היצרניים, ויש לקצץ בכל אותם מקומות שזכו בכל השנים להגנה בשל השתייכותם למגזר / ועד או כל קבוצת לחץ אחרת. משימתו של האוצר לא פשוטה. הביטו על הגרף המצורף למטה שפורסם בדוח בנק ישראל ל 2012. בגרף ניתן לראות בבירור שהגורם שסייע לצמיחה במשק יותר מכל גורם אחר בשנה הקודמת (כמו גם בארבע השנים האחרונות) היה הצריכה הפרטית, גם בהשוואה גלובלית. חמור מכך,היצוא קפא לגמרי ב 2012 ומשקלו בתרומה לצמיחת התוצר היה אפסי.
המשמעות היא שהקיצוץ צריך להיעשות באופן כזה שלא יחריף את ההאטה, בדומה למה שקורה כעת באירופה. בהמשך למה שנרשם למעלה, סדר העדיפויות החדש של הממשלה צריך לבוא לידי ביטוי במהלך של הקיצוץ כמו גם במיסים שיוטלו במקביל אליו, ובאופן כזה שרמת חייה של "ריקי" תעלה. מאחר והתוכנית הפיסקלית החדשה עדיין לא פורסמה, לא נוכל להתייחס אליה. עם זאת, בהנחה ששר האוצר יממש לפחות חלק מהאג'נדה שלו, ניתן לצפות (או לקוות) שהקיצוץ יהיה מנת חלקן של כמה פרות קדושות.
ירידת התשואות בשוק האג"ח בשבועות האחרונים יכולה אולי ללמד על כך שהשוק מאמין שכך יהיה. שהרי אם לא, השוק היה מביע את אי אמונו במדיניות הפיסקלית דרך עליית תשואות. במידה והשוק "צודק", הרי שיכולה להתקבל המשוואה הבאה: מדיניות פיסקלית אחראית + שיפור בכלכלה הגלובלית = עלייה בשיעור הצמיחה = זחילת תשואות כלפי מעלה. אנו מעניקים הסתברות גבוהה לתרחיש זה. בשל כך, המח"מ בתיק השקלי שלנו נותר על כשלוש שנים ובצמוד על כארבע וחצי שנים.
נכתב ע"י עידן אזולאי
הגב עם ציטוט