ברכות על ביטול התקציב הדו-שנתי
שר האוצר הודיע הבוקר כי התקציב הדו-שנתי יבוטל וכי הממשלה תחזור לתקציב חד שנתי. עם זאת חשוב להבין כי ההחלטה היא רק לתקציב 2015 והלאה וכי התקציב עליו עובדת הממשלה בימים אלו הוא לשנים 2013-2014. הסיבה לכך היא שהתקציב לשנת 2013 יתקבל כנראה רק ביולי-אוגוסט, ולכן אין שום היגיון בהפרדה בין התקציבים. מעבר לכך, אנו סבורים כי ההחלטה היא מבורכת ונכונה וכי (כפי שרשמנו לא מעט פעמים בשלוש השנים האחרונות) החסרונות של התקציב הדו-שנתי הורגשו ביתר שאת לעומת היתרונות שלו.ארה"ב
דו"ח התעסוקה לחודש מרץ הפתיע לשלילה ויחד עם נתוני מדדי מנהלי הרכש שהפתיעו גם הם כלפי מטה שלח את התשואות ל-10 שנים ל-1.71%. בדרך כלל אנו נוטים להלל את שוק האג"ח כזה שמגיב יותר לכלכלה ופחות לפסיכולוגיה של העדר. עם זאת, להערכתנו הירידה בתשואות בארה"ב מעט מוגזמת והאכזבה מהנתונים נבעה בעיקר מרמת ציפיות גבוהה מדי. אף אחד מהנתונים שפורסמו בשבוע שעבר לא מלמד על האטה אפשרית בארה"ב אלא בסך הכל על המשך מגמת הצמיחה המרוסנת שמפגין המשק האמריקאי בשנתיים האחרונות. זה כמובן לא אומר שהתשואות יעלו כבר השבוע (או בשבוע הבא) אבל ללא חדשות שליליות בלתי צפויות נראה שרמתן הנוכחית נמוכה מדי. האם זה אומר משהו על התשואות בישראל? לא בצורה ישירה. הקשר בין התשואות בארה"ב לאלו בישראל נחלש באופן משמעותי בשנה האחרונה. עם זאת, בהינתן שאנו מצפים להמשך צמיחה של כ-2% בארה"ב והתאוששות באירופה במחצית השנייה של השנה, הרי שגם בישראל, בהסתכלות ל-2014, הסביבה הכלכלית נראית טוב יותר. לכן אנו מעריכים שלקראת סוף השנה בנק ישראל יחל לאותת על העלאות ריבית (מתונות מאוד), מה שעשוי להשפיע על התשואות בשוק המקומי. דוח התעסוקה
למשק האמריקאי נוספו במרץ 88 אלף משרות בלבד. זהו הנתון הנמוך ביותר מאז יוני 2012 וחשוב מכך, נמוך בהרבה מקונצנזוס החזאים שעמד על 190 אלף. עם זאת, לפני שנכנסים למצב פאניקה כדאי לזכור ש א) נתוני ינואר ופברואר עודכנו כלפי מעלה ב-61 אלף משרות כך שהתוספת האמיתית קרובה יותר ל-150 אלף משרות. ב) גם ללא העדכון נתוני פברואר היו גבוהים מאוד, מה שגרם לאנליסטים להעלות את הציפיות שלהם. ג) בעיית ניכוי העונתיות בנתוני שוק העבודה אינה חדשה (בעיה סטטיסטית אותה הסברנו פה מספר פעמים בעבר) והיא גורמת לנתוני האביב להיות מוטים כלפי מטה. גם בחודשים הקרובים אנו צופים תוספת משרות נמוכה, בעיקר מסיבות סטטיסטיות. בשורה התחתונה, תוספת המשרות הממוצעת ב-12 החודשים האחרונים עדיין גבוה ועומד על 160 אלף משרות.
לגבי השפעת הקיצוצים האוטומטיים מתחילת מרץ על שוק העבודה, הרי שזו לא הורגשה בנתוני מרץ. הסקטור הפדרלי השיל אמנם 14 אלף משרות אבל זאת בעיקר בשל תהליך הרה-ארגון שעובר שירות הדואר הפדראלי ללא קשר לקיצוצים. גם אם ננסה לבדוק איפה השפיעו הקיצוצים במגזר הפרטי, הרי שהסקטור היחיד שמרמז על השפעה כלשהי הוא סקטור ייצור הציוד לכלי תחבורה (שמושפע מאוד מהחוזים עם משרד הביטחון שעבר קיצוץ חד) אבל גם ירידה זו באה אחרי עליה חדה בפברואר כך שכנראה מדובר על תיקון ולא על שינוי מגמה. כל זה לא אומר כמובן שלקיצוצים האוטומטיים לא תהיה השפעה על שוק העבודה אלא רק שזו עדיין לא מורגשת. הקיצוצים יגרמו לאי-הארכה של חלק מהחוזים של הממשלה עם קבלני המשנה שלה ולכן ישפיעו כנראה לרעה על שוק העבודה בחודשים הקרובים.
שיעור האבטלה בארה"ב ירד אמנם ל-7.6% אבל שוב מדובר בירידה שנובעת כולה מקיטון של 496 אלף איש בכוח העבודה. ע"פ הדו"ח, מספר העובדים במשק ירד ב-206 אלף אבל מספר המובטלים ירד ב-290 אלף, כך ששיעור האבטלה ירד. למי שלא מבין איך ייתכן שגם שיעור המועסקים יורד וגם שיעור המובטלים (בשני המקרים מדובר במספרים נטו), נזכיר שכבר תקופה ארוכה כוח העבודה האמריקאי הולך וקטן. קיטון זה נובע משתי סיבות, אחת מבנית ואחת מחזורית. המבנית היא שהאוכלוסייה האמריקאית הולכת ומזדקנת, המחזורית היא שאנשים רבים פשוט מתייאשים מלחפש עבודה. בהתאם לכך שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ירד החודש בשתי עשיריות נקודת האחוז לרמה של 63.3%, רמה המהווה שפל של 40 שנה. המשמעות של ירידה זו בשיעור ההשתתפות היא שככל שההתאוששות תצבור תאוצה, כך יהיה קשה יותר לשיעור האבטלה לרדת שכן אנשים רבים יחזרו לחפש עבודה וילחצו את שיעור האבטלה כלפי מעלה. משמעות נוספת היא שהפד לא יתרגש כנראה מכך ששיעור האבטלה רחוק רק נקודת אחוז אחת מהטווח אותו הוא הגדיר כטווח שבו הריבית תחל לעלות. הפד מבין את הבעיות בשוק העבודה ואינו מתכוון להפעיל את אסטרטגיית היציאה לפני שתרשם עלייה משמעותית בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. במילים אחרות, המדפסת תמשיך לעבוד לפחות עד תחילת 2014.אירופה בנקודות
• משפט המפתח בהודעת הריבית של ה-ECB בשבוע שעבר היה: "הוועדה תעקוב בשבועות הקרובים אחר ההתפתחויות הכלכליות והפיננסיות והשפעתן האפשרית יציבות המחירים". באופן כללי, ההודעה הייתה שלילית יותר מאלו שבחודשים הקודמים והדגישה את הסיכונים הקיימים כך שנראה שה-ECB מוכן להוריד את הריבית במידה והנתונים בשבועות הקרובים ילמדו על העמקת ההאטה. גם העובדה שהכלכלות במדינות החזקות נפגעו יותר מהצפי (כבר כמה חודשים שמדד מנהלי הרכש בצרפת נמוך יותר מזה שבספרד ובאיטליה) עשויה לתרום להפחתת הריבית.
• עד כמה הפחת של 25-50 נ"ב בריבית תשפיע על הכלכלה האירופית? תלוי באיזה שפה מנסחים את השאלה. בצרפת וגרמניה הריבית האפקטיבית מושפעת מהריבית של הבנק המרכזי כך שהפחתת ריבית של ה-ECB תתרום (גם אם מעט) למשק. לעומת זאת, במדינות הפריפריה אין קשר בין ריבית הבנק המרכזי לריבית בפועל ואלו נשארות גבוהות למרות הריבית הנמוכה והצמצום בפערי התשואות בשוק האג"ח הממשלתיות. לכן, הפחתת ריבית נוספת של ה-ECB לא תשפיע כמעט על הכלכלה בספרד או באיטליה.
• בדיוק בהקשר זה, ה-ECB מנסה כבר תקופה ארוכה למצוא דרך להשפיע על הריביות במדינות הפריפריה. במסיבת העיתונאים שאחרי החלטת הריבית אמר דראגי שה-ECB בוחן מספר כלים לא קונבנציונליים והם "חושבים ב-360 מעלות" כדי למצוא פתרון לבעיה. מישהו שם היה צריך להגיד לו שאחרי 360 מעלות מגיעים בדיוק לאותו המקום.
• מי שנהנה בינתיים מהמשבר בקפריסין היא אנג'לה מרקל שרואה את הסיכויים לבחירתה מחדש לתפקיד הקנצלרית עולים בסקרים האחרונים. העמידה של האיחוד האירופי מול "מעלימי המס" והמערכת הבנקאית הלא מפוקחת של קפריסין העניקה למרקל ולאיחוד לא מעט נקודות זכות בקרב ציבור הבוחרים. מי שנהנה פחות מהמשבר היא המערכת הבנקאית באירופה. אי הוודאות לגבי הסיכויים שצעדים דומים לאלו שננקטו בקפריסין יינקטו בפעם הבאה שמדינה/בנק גדול יצטרכו סיוע הובילה לעלייה בפרמיית הסיכון של הבנקים (כפי שזו מגולמת בפער בין ה-CDS של הבנקים ל-CDS של הממשלות). גם בשוק המניות הפגיעה בבנקים מורגשת כאשר סקטור הבנקאות במדד היורוסטוקס 600 הציג תשואות חסר מול סקטורים אחרים וירד ב-9% בחודש האחרון.אורי גרינפלד- מנהל מחקר מאקרו