בחודשיים האחרונים אנו עדים לעלייה במחיר הנפט, לאחר שנוצר גידול בביקוש לנפט. מהשפל במחיר הנפט שנרשם ב- 11 בדצמבר 2012, עלה מחיר הנפט מסוג ברנט ב- 12.6% לרמה של 118.54 דולר לחבית, ומחיר הנפט הטקסני (WTI) ב- 12.9% לרמה של 97.55 דולר לחבית. העלייה במחיר הנפט נובעת ממספר סיבות, כשהעיקריות שבהן הן תחזיות לשיפור בצמיחה הכלכלית העולמית וירידה באספקת הנפט ממדינות החברות בקרטל הנפט אופ"ק. כל אלה הביאו לזינוק של כמעט 13% במחיר הנפט בחודשיים האחרונים.
אספקת הנפט מקרטל הנפט אופ"ק ירדה בחודש ינואר לממוצע של 30.34 מיליון חביות ביום, הכמות החודשית הנמוכה ביותר ב- 12 החודשים האחרונים. התקפת הטרוריסטים על מתקן הגז הטבעי באלג'יר בינואר השנה, גרמה לחברות הנפט להגביר את סידורי האבטחה סביב שדות הנפט במדינות נוספות באזור, וזו הייתה אחת הסיבות לירידה בתפוקה. בנוסף, ערב הסעודית שהיא מפיקת הנפט הגדולה בעולם, הקטינה את תפוקת הנפט שלה מ- 10 מיליון חביות ביום (בקיץ שעבר), ל- 9.25 מיליון חביות ביום בלבד, בינואר השנה.
איראן שנפגעה קשות מהסנקציות שהוטלו עליה, הפיקה רק 2.65 מיליון חביות ביום בינואר השנה וייצאה פחות ממיליון חביות ביום, כאשר כמות ההפקה היא הנמוכה ביותר ב- 30 השנים האחרונות. הירידה בתפוקה ובייצוא גורמת לאיראן הפסדי הכנסות של 3.4 מיליארד דולר בחודש. סין הקטינה את יבוא הנפט מאיראן מכמעט 600 אלף חביות ביום בדצמבר 2012, ל- 200 אלף חביות ביום בינואר השנה. לשם השוואה, בשנת 2010 לפני הטלת הסנקציות על איראן, הפיקה המדינה בממוצע כ- 4.1 מיליון חביות נפט ביום.סוכנות האנרגיה העולמית IEA שמושבה בפריס, צופה גידול של 840 אלף חביות ביום בצריכה העולמית לנפט ב- 2013 בהשוואה ל- 2012. הסוכנות מסבירה את הגידול בביקוש העולמי לנפט בגידול הצריכה בסין, ארצות הברית וברזיל, עקב השיפור בצמיחה הכלכלית במדינות אלו.הגוף הממשלתי האמריקאי למחקר ומידע בנושא האנרגיה (EIA) החליט בתחילת השנה לזנוח את הנפט המקומי (הטקסני) כמדד הבסיס למחירי הנפט, ולאמץ במקומו את הנפט מהים הצפוני מסוג ברנט, כמדד הייחוס למחיר הנפט. השינוי משקף את המחיר האמיתי שמשלמים בתי הזיקוק בארצות הברית עבור הנפט המיובא, הנקבע לפי מחיר הנפט מסוג ברנט. מאז 2010 מחיר הנפט הטקסני מפגר אחרי מחיר הנפט מסוג ברנט, לאחר שקודם לכן מחיר הנפט הטקסני היה רוב הזמן גבוה יותר. גם מדד הסחורות החשוב S&P GSCI של סטנדרד אנד פורס וגולדמן זאקס, מדד הסחורות הנצפה ביותר על ידי המשקיעים, צפוי לתת משקל גדול יותר לנפט מסוג ברנט החל מהשנה. כיום תופס הנפט הטקסני כ- 35% מהמדד ואילו הנפט ברנט תופס רק כ- 16.5% ממנו. הנפט ברנט המופק מבארות בים הצפוני (בעיקר ע"י נורבגיה ובריטניה) משמש אמת מידה לכ- 65% מעסקות הנפט העולמיות. לעומתו, הנפט הטקסני המופק בדרום ארצות הברית ובמפרץ מקסיקו ונחשב לאיכותי במיוחד, משמש אמת מידה בעיקר לעסקות הנפט בארצות הברית, מדינה הצורכת כמעט רבע מצריכת הנפט העולמית.
הנפט ברנט הוא נפט קל, אך פחות מזה הטקסני. משקלו הסגולי הוא 0.835 בהשוואה ל- 0.827 של הנפט הטקסני. הוא מכיל 0.37% גפרית בהשוואה ל- 0.24% אחוז גופרית שמכיל הנפט הטקסני, כך שהוא מסווג בכל זאת כנפט מתוק, אם כי גם בעניין הזה פחות מהנפט הטקסני. מה פירוש ההגדרות "קל" ו- "מתוק" בהקשר של נפט? אז ככל שמשקלו הסגולי של הנפט נמוך יותר, הוא נקרא קל יותר והוא יקר יותר. גורם נוסף הקובע את איכות הנפט הגולמי ואת מחירו הוא רמת הגופרית, המשפיעה על אופי הזיקוק. כמות גופרית של יותר מ- 1% גורמת לנפט להיות "חמוץ" וכמות גופרית של פחות מ- 0.5% תהפוך נפט ל- "מתוק". ככל שכמות הגופרית גדולה יותר, כך יהיה תהליך הניקוי והזיקוק ארוך יותר. הנפט המופק בונצואלה למשל, נחשב לחומצי וכבד ועל כן נמכר בהנחה ניכרת לעומת הנפט הטקסני. בתי זיקוק רבים בארצות הברית מותאמים לזיקוק נפט "חמוץ", כך שלמרות מדיניותו האנטי-אמריקנית, נאלץ נשיא ונצואלה הוגו צ'אבס למכור את רוב הנפט שמדינתו מפיקה לארצות הברית.הגורמים העיקריים למחירו הגבוה יותר של הנפט מסוג ברנט בהשוואה לנפט הטקסני הם מצד אחד ירידה בכמות ההפקה בים הצפוני בגלל הידלדלות הבארות באיזור, ומנגד עלייה בהפקת הנפט בקנדה ובארצות הברית במדינות טקסס וצפון דקוטה. בנוסף, מדד הייחוס של הנפט המופק במפרץ הפרסי ובמזרח התיכון הוא הברנט, ומכיוון שבשנים האחרונות ישנה חוסר יציבות גאו-פוליטית באזור, עקף מחיר הברנט את מחיר הנפט הטקסני, על אף שהוא פחות איכותי ממנו.