שבוע עמוס אירועים חלף עלינו, חלקם מפתיעים פחות וחלקם יותר. על פי תגובת השווקים, התמונה בארה"ב נראית פחות או יותר ברורה כאשר אפילו החששות מהפסקה מוקדמת של ההרחבות הכמותיות לא פגעו באופן מהותי במדדי המניות, מה שמלמד לכאורה על קונצנזוס לגבי המשך ההרחבות במהלך השנה. כפי שרשמנו בשבוע שעבר, אנו מסכימים לחלוטין עם הקונצנזוס ומעריכים שהפד ימשיך להזרים כסף כל עוד לא נרשם שיפור מהותי בשוק העבודה, מה שיקרה כנראה רק ב-2014. לעומת זאת, לגבי אירופה המשקיעים עדיין מתהלכים כסומים כאשר מגדל הקלפים שנבנה על הבטחה של ה-ECB מאיים להתמוטט מסיבות פוליטיות בלבד. להערכתנו, לא רק שהמגדל לא יתמוטט אלא גם שבמידת הצורך ה-ECB ידאג לחזק את היסודות בחודשים הקרובים ע"י התחייבות חוזרת לרכישות האג"ח במידת הצורך.ברננקי מרגיע את השווקים
לאחר שפרוטוקול ישיבת הפד חשף כי ייתכן וההרחבה הכמותית תסתיים לפני שיירשם שיפור משמעותי בשוק העבודה, החלו המשקיעים לחשוש מתסמיני הגמילה שעלולים להירשם בשווקים. בנאומו מול הקונגרס בשבוע שעבר דאג יו"ר הפד להרגיע את המשקיעים והדגיש כי ההרחבה תמשך עד שיירשם שיפור משמעותי בשוק העבודה. כיצד ייתכן שברננקי סותר את מה שעלה מהפרוטוקול? על פי ברננקי, ישנו וויכוח בין חברי הפד (שמתנהל באופן שקוף ביותר, אגב) לגבי הנושא. על פי הפרוטוקול ישנם מספר חברים בוועדה המוניטרית שתומכים בהפסקה/הקטנה של ההרחבה אך הם עדיין לא הרוב ובטח שלא היו"ר. ברננקי טרח גם להדגיש כי התועלת לכלכלה עדיין גדולה מהעלות שנובעת מהמשך ההרחבה הכמותית, עמדה בה הוא מחזיק בקנאות אך רבים מהחברים בוועדה (ורוב הכלכלנים בעולם) לא. בשורה התחתונה, אם לאחר פרסום הפרוטוקול הערכנו שהסבירות שההרחבות יימשכו עד 2014 גבוהה מ-50%, אז על אחת כמה וכמה לאחר נאום ברננקי. גם במידה ואנו טועים ויוחלט אחרת, סביר שתהליך הגמילה יהיה איטי מאוד כך שההרחבה הכמותית תוקטן תחילה ולא תופסק בבת אחת.הקיצוצים האוטומטים
קצת היסטוריה לאלו שלא עקבו: ב-2011, הסכימו הרפובליקנים לאשר את העלאת תקרת החוב ב-2.1 טריליון דולר בתמורה לקיצוצים בהיקף זהה על פני 10 השנים הבאות. מעבר ל-900 מיליארד הדולר שקוצצו דרך הגבלת ההוצאות הבסיסיות של הממשל, הוקמה ה"סופר-ועדה לענייני קיצוצים" (כך במקור: super-committee) במטרה למצוא את הדרך היעילה והנכונה ביותר לקצץ 1.2 טריליון דולר נוספים. לוועדה הוקצב למצוא פתרון עד לינואר 2013 (הדד-ליין נדחה במסגרת הדיונים על הצוק הפיסקאלי למרץ) ובמידה והפתרון לא ימצא הקיצוץ יהיה רוחבי. באופן מפתיע, במשך שנתיים לא הצליחה הועדה שמורכבת מנציגים דמוקרטים ורפובליקנים למצוא דרך להסכים על קיצוץ יעיל יותר מקיצוץ רוחבי שהוא כידוע, הכי פחות יעיל.
בחזרה להווה, הקיצוץ הרוחבי יתפרש על פני 9 השנים הבאות כך שבשנת 2013 יקוצצו מהתקציב הפדראלי כ-90 מיליארד דולר. בהינתן שהיקפו של התקציב הפדרלי הוא 3.5 טריליון דולר, בסה"כ לא מדובר על קיצוץ חד מדי. עם זאת, כיוון שקיצוץ רוחבי מיושם בד"כ באופן מיידי וללא שיקול דעת, הפגיעה בצמיחה השנה צפויה להסתכם במלוא הסכום השווה לכ-0.5% מהתוצר. תגובת השווקים האנמית לקיצוץ נובעת משלוש סיבות עיקריות: ראשית, הפער בין קיצוץ רוחבי לקיצוץ "חכם" הוא לכל היותר 0.2% אחוזי צמיחה. מעבר לכך, משקל הצמיחה בארה"ב במגוון ההשפעות על שוק המניות (ריבית אפס, הרחבות כמותיות, אירופה, משקים מתעוררים) גם ככה נמוך באופן יחסי. שנית, העובדה שהקיצוצים יצאו לפועל מגדילה את הסיכויים להעלאת תקרת החוב וזאת כיוון שמבחינת הרפובליקנים הקיצוצים מסמלים את החזרה למדיניות פיסקאלית שפויה. שלישית, באופן תיאורטי, בכל רגע נתון יכול הממשל האמריקאי להחליט על ביטול הקיצוץ הרוחבי ויישום תוכנית קיצוצים רצינית יותר. מאחר שנציגי שתי המפלגות ייפגשו לא מעט בחודשים הקרובים (במסגרת הדיונים על תקרת החוב), הסיכויים לכך לא מאוד נמוכים.נתונים נוספים שהתפרסמו בארה"ב
• הזמנות מוצרים בני קיימא ירדו אמנם ב-5.2% בינואר אבל בעיקר בגלל ירידות חדות של 34% בהזמנות כלי טייס אזרחיים ושל 63.8% בהזמנות כלי טייס צבאיים. בנטרול כלי הטיס ההזמנות דווקא עלו ב-1.9% ורשמו בכך עלייה חודשית חמישית ברציפות של יותר מ-1%. סעיף הזמנות מוצרי השקעה אזרחיים עלה ב-6.3% מה שמלמד על סנטימנט חיובי מצד החברות בתחילת השנה. ייתכן בהחלט שבעקבות כך שחששות הפירמות מהצוק הפיסקאלי ומהעלאת מיסים על השקעות התבדו הפירמות חזרו להשקיע במלוא המרץ, מה שאומר שמדובר על קפיצה חד פעמית. כך או כך, אנו צופים חזרה לתוואי ההתאוששות האיטית בחודשים הקרובים כאשר הסקטור הציבורי ימשוך את הנתונים כלפי מטה בעקבות הקיצוצים הצפויים.
• שלא במפתיע, לאחר הקפיצה החדה בהכנסה ובחסכון משקי הבית, אשר נבעה מחלוקת דיווידנדים ובונוסים ערב הצוק הפיסקאלי, בינואר נרשם תיקון חד בנתונים. לפי ידידינו בקפיטל אקונומיקס, בנטרול כל הגורמים החד פעמיים (הירידה בהכנסות מדיווידנד, בונוסים והעלאת המיסים) ההכנסה הפרטית עלתה גם בדצמבר וגם בינואר ב-0.3%. במידה והמגמה תמשך אז מדובר על עלייה של 3.6% במונחים שנתיים, עלייה סבירה בהחלט ואף מעודדת בהינתן מצבו של שוק העבודה האמריקאי. נקודה חיובית נוספת מהדו"ח היא שעל אף העלאת המיסים והעלייה במחירי הדלק, משקי הבית הגדילו את הוצאותיהם שעלו ב-0.2%. הגידול בהוצאות בא כמובן על חשבון שיעור החיסכון שירד מ-6.4% ל-2.4%.
• מדד מנהלי הרכש בתעשייה עלה ל-54.2 נק', רמתו הגבוהה ביותר מאז אפריל 2011, אשר עקבית עם צמיחה של קצת מעל 2% ברבעון הראשון. העלייה במדד שרשם רמה של 53.1 נק' בינואר הפתיעה את קונצנזוס האנליסטים שחזו ירידה לרמה של 52.5 נק', הן בשל נתונים חלשים במדדי הפעילות השונים של הפד והן בשל מדדי מנהלי הרכש החלשים שפורסמו באירופה ובסין. אורי גרינפלד- מנהל מחקר מאקרו