עסקנו בחריש, ועתה מגיע אקורד הסיום - שינוי ייעוד הקרקעות מעיר לחרדים לעיר לציבור הכללי:
נוסח הפרוגרמה המנחה יתוקן, כך שיתווספו בו גם שימושים אפשריים המאפיינים אוכלוסייה לא חרדית", נקבע בהחלטה. עוד הוחלט כי לא תהיה מגבלת גובה בתוכנית המתוקנת. מגבלה זאת הייתה מותאמת לאוכלוסייה חרדית, שדורשת מגורים בבניין נמוך יחסית בשל אי השימוש במעלית בשבת (מרבית החרדים אינם משתמשים במעלית גם בשבת). כפועל יוצא מכך, הוחלט כי תבוטל הצפיפות שעמדה על 8.5 יחידות דיור לדונם.
חבלי הלידה של חריש החלו לפני יותר מעשור, אך לא הבשילו לידי שיווק קרקעות מוצלח. לפני יותר משנה וחצי הכריז שר השיכון הקודם, אריאל אטיאס, על שיווק קרקעות מסיבי וזול בעיר, כשהבנייה תהיה מותאמת לאוכלוסייה חרדית. הכרזה זאת, כשברקע מחירי הדירות המאמירים, הביאו לביקורת חסרת תקדים נגדו מכיוון הציבור הכללי.
בסופו של יום, עמותות חילוניות ועמותות של חובשי כיפות סרוגות זכו במכרזים יחד עם קבלנים - ואלו הקבוצות המסתמנות לגור בעיר. עד כה, שווקו בחריש כמחצית מיחידות הקרקע לבנייה, כאשר התוכנית הכוללת מדברת על בניית יותר מ-10,000 יחידות דיור. בסבב הנוכחי, מחירה הממוצע של דירת 4 חדרים דרך עמותה עומד על כ-650 אלף שקל, ודרך קבלן המחיר גבוה בכ-150 אלף שקל.
צריך להפנים את העובדה כי בניה לחרדים היא עתירת קרקע - ולכן יקרה - כי קיימת מגבלת הגובה בגלל סיפורי המעליות.
כאשר המדינה מחלקת קרקעות בחינם ומשלמת על פיתוח הקרקע, אז כל ציבור יכול לדבוק באורח החיים שהוא רוצה. אך כאשר יתר הציבור לא רוצה לממן בניה לאוכלוסיות שלמות , כל אוכלוסיה צריכה לשאת בעלות בחירת סגנון החיים שלה וזה יוצר קונפליקט בלתי פתיר - כיצד אוכלוסיה מרובת ילדים, ללא יכולת השתכרות טובה בגלל חוסר בהשכלה וקידוש הלימוד על הפרנסה , שצורכת דיור עתיר קרקע - תשלם על הדיור ללא סבסוד מסיבי של יתר הציבור, כפי שנעשה עד היום.