ריבית בנק ישראל ומחירי הדיור - עמדתו של פישר

[jsphs7]

הבעיה לטענתי היא בעיה ניהולית של הממשלה - יש אינספור פתרונות , אין מי שיבצע.

היום פורסם ראיון עם המנכ"ל היוצא של משרד התקשורת:

"מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר: "המגזר הציבורי לא מתפקד"

הפקידים שסוחטים את הפוליטיקאים, היועצים המשפטיים ואנשי האוצר שהשתלטו על קבלת ההחלטות, היעדר הגמישות הניהולית והסחבת בהנעת תהליכים"


בישראל יש מגזר ציבורי שחדל לתפקד - כל המשרדים הממשלתיים ללא יוצא מהכלל והתוצאות ברורות - בלאגן בכל תחום שהמדינה מנהלת - נדל"ן, חקלאות, בריאות, חינוך, תחבורה , ביטחון , מים, חברות/ רשויות ממשלתיות - חשמל, נמלים, רכבות , שידור, נת"ע - ועוד ללא סוף.

לא ניתן לפתור בעיות לאומיות אמיתיות ללא פתרון של הגורם לבעיה - המגזר הממשלתי. שכר נמוך וקביעות הם רעה חולה - יש "לסגור ולפתוח" מחדש משרדי
ממשלה כפי שבוצע עם מע"צ בזמנו - לשלם שכר תחרותי, לדרוש ביצועים, לבטל קביעות ולמנוע מצב של "כיבוש כיסא" - בעל תפקיד יושב על אותו כיסא 10 ויותר - זה בסדר למזכירה או עובד זוטר , אך ברמה של מנהלים, אפילו זוטרים - זה אסון.

המשרדים הממשלתיים צרכים לעבוד כמו צבא/שב"כ/מוסד - מסלולי קידום, הכשרות - מי שלא מקודם - פורש , מי שמקודם ברמה ניהולית - מבצע תפקידים חוצי ארגון ומרוויח יפה. מי שמלא מתפקד, לא ממושמע, עושה פשלה גדולה מדי - החוזה שלו מסתיים. אפשר ורצוי לגייס "מומחים" לתפקידים מסויימים - כפי שדובר צה"ל לא ממונה מתוך הצבא , כך "המהנדס" הראשי של משרד התחבורה יכול להיות מגוייס ל - 4 שנים מהמגזר הפרטי - כאשר 20% מהתפקידים הניהוליים במדינה יהיו במכרז ל- 5 שנים תפקיד - שבתום 5 שנים המנהל מוחלף - המדינה תשתנה לטובה.

ל- tby, מועדים לשמחה.

אני חושב שהמסקנה שלך שחורגת מתחום הנדל"ן היא נכונה ביותר. כפי שכתבת מעלה ואני קצת הדגשתי באדום. מדינת ישראל של שנות ה-90 ואילך הלכה בנתיב שהפך אותה למדינה לא דמוקרטית במובנה הרחב. היא דמוקרטית באותה המידה שאירן דמוקרטית וגם בה יש נשיא שנבחר ע"י הצבור.

לצד הדימיון בין ישראל לאירן קיימת הבחנה כי הקיצוניות האיראנית היא עדיין רחוקה מישראל (בינתיים).

גם שם וגם פה יש מועצת חכמים שממנה את עצמה ובסמכותה לקבל את ההחלטות החשובות. לכל ברור שהנשיא באירן כפוף למנהיג העליון ופועל בשמו וגם כאן ממצב התחלתי של 3 רשויות + מבקר המדינה הגענו למצב שיש רשות אחת שלא נושאת בשום אחריות, ראשיה ממנים את עצמם ופולשת לתחום הרשויות האחרות.

רק כדוגמא אם הקשר נוכחי לנדל"ן, ממשלת ישראל בהסכמת כנסת נבחרת החליטה כי היא משימה במעצר כל מי שנכנס בצורה לא חוקית לתחומה למשך 3 שנים. זו בפירוש מדיניות ממשלתית שסמכותה וחובתה של המדינה לקבל כפי שמדינות נוספות דוגמאות אוסטרליה או ארה"ב מרשות לעצמן להשים בהסגר אדם שעבר ללא רשות את גבולן. בארה"ב כניסה לא חוקית יכולה להסתיים גם בירי.

כעת מגיע בית המשפט ומחליט אחרת מבלי שהוא נושא באחריות להחלטתו ומבלי שניתן להחליפו - זה מתכון מנצח לכל דיקטטור מתחיל.

כששר לשעבר פואד אומר בכנות כי רפרנט האוצר במשרד חזק מהשר אז איפה הסמכות ואיפה האחריות.

היועצים המשפטיים, יצרו שיח משפטי בכל עניין. הגענו למצב ששופט בלשכה ממוזגת וזמן אינסופי לדיונים דן במקרה מלחמתי בו בני 19 קבלו החלטות תחת סכנת חיים, לאחר שלא ישנו לילה מלא כמה לילות, ונדרשו להחלטה כאן ועכשיו (ולא בקבועי זמן של שניות אלא עשיריות השניה) - יש מקומות בהם יש מקום לשיח משפטי (פלילים, דיני ממונות, דיני אישות,....) ויש מקומות בהם אסור להפעיל את השיח המשפטי לדוגמא מדיניות ממשלה וחקיקה בכנסת.

לגבי אוצר, שוב יש לנו מבנה מנצח של פקידים ממונים (בדומה ליועצים משפטיים) ששולטים בברז אבל ללא האחריות. כשיש לך מצב שפקיד אוצר מודה כי הוא פעל לעצירת הטפלת מים בהחלטת ממשלה כי "ירדו מספיק גשמים" וכמעט הגענו למצב שאין מים לשתות - מי שנושא באחריות היא הממשלה ולא הפקיד הממונה - אבל הפקיד מרשה לעצמו לקבל החלטות ניהוליות ללא שהוא זה שיצטרך לתת את הדין לכך. דוגמא נוספת היא המאבק בין שר התחבורה שרוצה רכבת עכו - כרמיאל וחיפה - בית שאן לבין פקידי אוצר שניסו להפעיל את השפעתם על מנת לא לבצע את המהלך. זכותם ליעץ, ללחוץ אבל בסופו של יום האחריות והסמכות היא ממשלתית - המאבק המתוקשר הוא דוגמא מובהקת לכח האדיר שהם צברו.