x




עמוד 14 מתוך 22 ראשוןראשון ... 41213141516 ... אחרוןאחרון
מציג תוצאות 131 עד 140 מתוך 218

נושא: ריבית בנק ישראל ומחירי הדיור - עמדתו של פישר

  1. #131
    מכובדי אייל,

    ראה את הדווח מבגלובס בנידון,

    http://www.globes.co.il/news/article...=hp_daily_news

    להלן כמה ציטוטים מהכתבה:

    1. "בוקר מצוין לפרופ' סטנלי פישר, המשקיף על בועת הנדל"ן הישראלית הרחק-הרחק ממקום התהוותה, אי שם באמריקה, לאחר שבתקופתו המריאו מחירי הדירות ב-50%, 60%, 70%, 80% ואפילו 100% ויותר, תלוי באזור ובמיקום הדירה." – כלומר עיתון כלכלי מרכזי בישראל טוען ל- underestimate של הניתוח של מחלקת המחקר של בנק ישראל. בניגוד לטענה של עליה של 50% כפי שטוען המחקר הוא טוען שהנתון האמתיתי נע בין 50% ל- 100% תלוי בניקום.



    1. "הקביעה הכי מוזרה של המחקר המתוקשר שפורסם השבוע הייתה שבמשך חמש שנים, בין 2008 ל-2012, עלתה ההכנסה הממוצעת של משק בית ב-20% (!) מחירי הדירות עלו, כמובן, הרבה יותר, ולכן המחקר ניסה להבין כיצד מממנים הרוכשים החדשים את העלייה החדה במחירי הדירות. אנחנו מניחים שכמה קוראים, שמייצגים משק בית ממוצע בישראל, מתפוצצים עכשיו מצחוק: בנק ישראל קבע שההכנסה הכוללת שלנו עלתה ב-20% - האם זו בדיחה? הם שואלים את עצמם, כי אם זו בדיחה, זה ממש הומור רע. ואם זו קביעה, אז זו באמת בדיחה של קביעה." – לאחר שדננו בעליית המחירים של הנדל"ן הוא בוחן את הקביעה כי המשכורות עלו ב- 20% ומביא נימוקים כי הניתוח חובבני, מבוסס על סקרים, וכולל מצוע של הנתונים על פני כל האוכלוסיה לרבות משקיעים – לטענתו קהל היעד המרכזי בנפגעים קרי הזוגות הצעירים הרוכשים דירה ראשונה רחוקים מרחק רב משפור של 20% בהכנסותיהם. "איפה הם חיים שם בבנק ישראל? האם באמת מישהו חושב שההכנסות הכוללות של משק בית ממוצע בישראל צומחת ב-4.5% בכל שנה?"




    1. אולי הכי מעניינת במאמר: "לכן, ההתבססות על סקרי הכנסות שנתיים של הלמ"ס בהערכת סיכוני הלווים בשוק הנדל"ן היא חפיפניקית וכמובן ממעיטה מחומרת המצב שבלאו הכי חמור. הרי אם ההכנסה תקועה, מחירי הדירות מתנפחים, ההחזרים גבוהים (ויהיו גבוהים עוד יותר כשהריבית תעלה), מצבם של הלווים הוא בכי רע, וזה מה שפישר ולהקתו לא השכילו להבין: בועת הנדל"ן משעבדת דורות שלמים, בהתחייבות לכל החיים, בשביל דירה מצ'וקמקת, כמה קירות שסוגרים על 100 מ"ר, קצת פחות, קצת יותר, בסטנדרט בנייה ממוצע, דירה שצריכה לעלות לא יותר מ-600 או 700 אלף שקל. וכל זה בשוק תעסוקה שלוחץ את השכר כלפי מטה וב"שוק החיים", נקרא לו, שלוחץ את מחירי המזון והשירותים לציבור כלפי מעלה. אם תחזור לתחילת הפוסט תראה כי בלי להיות כלכלן או איש נדל"ן כתבתי כבר לפני חודשים רבים כי הפתרון הוא בניה ממשלתית על חורבות משנות ה-50-60 בקרבה למטרופולינים העקריים ועם תג מחיר של 700,000 ש"ח לדירת 4 חדרים 100מ + מחסן ושתי חניות. צפורי הגיע לאותם מספרים בדיוק. ואם דירה נניח על חורבות מה שהיה בעבר התחנה המרכזית בת"א תעלה 700,000 ש"ח בבניה רוויה אין שום הצדקה לתג מחיר של 1,200,000 ש"ח לדירה חדרה או 900,000 ש"ח בעפולה או בית צמוד קרקע בהרחבות קבוצע הגליל העליון ב- 1,000,000 ש"ח במרחק של שעה מחיפה ברכב.


    לסכום, אתרי כלכלה ראשיים כבר אומרים ברייש גלי: "בועה" - חלקם אומר זאת באופן מתון, חלקם כבר מתחיל לומר כי לפנינו בועה בגודל כדור פורח. בנק ישראל מוציא מחקר שמגמד את הנתונים אבל גם הוא מבין שבנק ישראל גידל בועה ולאחר שהנגיד "ברח" (לכאורה) או שנאמר זאת בצורה עדינה: פרש טרם המועד ללא שנתנה לצבור סיבה הגיונית לעזיבה של בעל תפקיד הרבה לפני המועד. מה שרעה בכל הספור שכמו עם ויסות מניות הבנקים בשנות ה-70 וה- 80 כולם ידעו עשור שיש פעולות ניפוח ולא עשו שום דבר. רבים העדיפו של הפתרון יתן הבא לאחריהם - עד שהבועה כבר לא יכלה לקיים עצמה והתפוצצה (כמו סופרנובה) ב- 1983 כשהיא מכה בכל שוק הישראלי.

    גם הבועה הזאת גדלה וגדלה וגדלה, לכולם ברור שבמרחק של חצי מירושלים ברואבי בונים דירות ענק של 5 חדרים 140מטר במחיר של 400,000 ש"ח בטכנולוגיה ועלות פועלים וחומרים שאינם שונים ממה שנמכר בירושלים ב- 1,500,000 ש"ח - השאלה לטעמי היא מתי זה יתפוצץ?, במשמרת של מי? ואיזה נזק רוחבי זה יגרום לכלל השוק?

  2. #132
    ברואבי בונים דירות ענק של 5 חדרים 140מטר במחיר של 400,000 ש"ח בטכנולוגיה ועלות פועלים וחומרים שאינם שונים ממה שנמכר בירושלים ב- 1,500,000 ש"
    על מנת לדייק, הבניה ברואבי אינה עפ"י התקנים הישראלים של בניה (ממ"ד, חניות, איכות חומרים, בידוד, תקני אש וכו') - ולכן זולה יותר , אינה תחת משטר מיסוי ישראלי - ולכן זולה יותר וכח האדם בשטחים מרוויח כשליש והוצ' המעביד - פנסיה, ביטוח בריאות , ביטוח לאומי - נמוכות ביותר ביחס לישראל.

    הבעיה היא מחירי קרקע, לא מחירי בניה - ובזה שולטת המדינה.

    אם תתן ךי קרקע לבניה בחינם, המחיר בניה יהיה כ 400,000 ש"ח ל 100 מטר - בישראל.

    תוסיף לזה קצת עלויות מימון ורווח קבלני - תקבל מחיר של דירה בבניה ציבורית כאשר המדינה תורמת את הקרקע

  3. #133
    לטעמי הרבה מהכותבים בפורומים הכלכלים פה ובתפוז יותר רצינים מהאתרים הכלכלים בארץ, וביחוד גלובס.

    אני מניח שהעיתונאים הללו לא טפשים, אלא שהתחרות עם האינטרנט גרמה להם לנסות להשיג רייטינג בכל דרך אפשרית כולל דמגוגיה והסתה בוטים. מבחינה זו הרבה מהכותבים האנונימים בפורומים הכלכלים יותר רצינים מהעיתונאים של גלובס, פשוט כי הם לא מחוייבים בצורה נואשת לרייטינג (משכורתם של העתונאים בגלובס תלויה בכמות הקוראים).

  4. #134

    משיב.

    ציטוט פורסם במקור על ידי tby צפה בהודעה
    על מנת לדייק, הבניה ברואבי אינה עפ"י התקנים הישראלים של בניה (ממ"ד, חניות, איכות חומרים, בידוד, תקני אש וכו') - ולכן זולה יותר , אינה תחת משטר מיסוי ישראלי - ולכן זולה יותר וכח האדם בשטחים מרוויח כשליש והוצ' המעביד - פנסיה, ביטוח בריאות , ביטוח לאומי - נמוכות ביותר ביחס לישראל.

    הבעיה היא מחירי קרקע, לא מחירי בניה - ובזה שולטת המדינה.

    אם תתן ךי קרקע לבניה בחינם, המחיר בניה יהיה כ 400,000 ש"ח ל 100 מטר - בישראל.

    תוסיף לזה קצת עלויות מימון ורווח קבלני - תקבל מחיר של דירה בבניה ציבורית כאשר המדינה תורמת את הקרקע

    ל- tby, אני מבקש להראות לך מה כתבתי בפוסט זה בחודש מרץ - כתבתי כי:

    "כשיש קרטל, הרגולטור צריך להפעיל את סמכותו ולדאוג להגדלת היצע ואף הפחתת מחיר.

    פתרון 1 (לדעתי) הוא שימוש בסמכויות החקיקה והתקנה של המדינה כנגד רשויות מקומיות ועיריות שהאינטרסים שלהם הפוכים (הקטנת היצע, עליית מחיר ומשיכת אוכלוסיה שתוכל לשלם את המחירים הללו) - סמכות זו צריך שתופנה כנגד ועדות התכנון המקומיות והארציות תוך אתור תוקעי המקלות בגלגלים וטפול במחדל.

    הפתרון הזה לטעמי לא מספק ובזמן הנוכחי צריך משהו מעבר.

    הפתרון שנוסף לפתרון 1 מחייב הוספת אנטיביוטיקה חזקה לזמן קצר של שנה - שנתיים - שלוש או כמה שצריך עד הדברת הבעיה.

    פתרון 2 שאני מציע הוא שימוש בכלים קצת פחות שיגרתיים כמו מבצעי פנוי-בנוי גדולים של עשרות אלפי יחידות דיור - תוך שימוש בחקיקה ובתקנה היכן שצריך, הוספת תחבורה יעילה, הוספת מבני צבור כמו ביה"ס וגני ילדים ברמה גבוהה ופרקים עירוניים, טיפול בחניה ושטחי מסחר ושירותים. המדינה לא צריכה לבנות בעצמה אלא לקחת קבלנים שיבצעו את הבניה בשמה במחיר שיוגדר. הכוונה לבצע את הבנוי בעזרת גופים שעובדים בשביל המדינה: גופים כמו שכון ובנוי, דניה-סיבוס, אורתם סהר - אותם גופים יקבלו הבהרה שמי שלא יעמוד בזמנים או יתקע מקלות בגלגלים לא יוכל בעתיד משך 25 שנה לבצע עבודות תשתיות בעבור המדינה. מי שיעמוד בזמנים ויעשה עבודה טובה יקבל רווח דו ספרתי על עבודתו. המדינה מצידה תדאג לפתיחת סתימות בירוקרטיות וחקיקה. אף אחד מהדיירים הנוכחיים לא יצטרך להתדיין אל מול הקבלן לגבי תמורתו כי זו תהיה מובהרת בתקנה \ חקיקה - כשהיעד הוא בנית 7-8 דירות על כל חורבה קיימת, הענקת האופציה לקבל או דירה גדולה ומרווחת עם מחסן וחניה או 2 יחידות קטנות שאחת תשמש להשכרה ו"פנסיה" נוספת לאנשים שהם היום בני 60-90 ודרים באותם מקומות עשרות בשנים. כל פרויקט כזה יתחיל בבניה של הריסה חלקית ובניה לגובה בעבור הדיירים הקיימים ובהמשך הריסה ובניה מחדש תוך נותנים את הדעת למכלול כולל של השכונה.

    המדינה כמי שלוקחת על עצמה את הפרויקט מקבלת את עמלתה נניח ב- 10% מהדירות הפחות טובות שישמשו כמעונות סטודנטים על מנת להוציא את הסטודנטים משוק הדיור להשכרה במרכזי הערים וכן דיור סוציאלי.

    על מנת שקבלנים אחרים לא יעצרו בניה יונהג מס של 5% על דוגרי הקרקעות ומי שלא מסיים פרויקטים בזמן."

    שום דבר לא השתנה לטעמי מחודש מרץ - זה לא חייב לעלות בכסף - המדינה משתמשת בסמכותה כרגולטור ומשנה יעוד קרקע מבניה בזבזנית ולא בטוחה משנות ה-50-60 לבניה רוויה ובטוחה בסטאנדרט עכשווי. בתמורה היא מקבלת 15% -10% כדיור סוציאלי ומעונות סטודנטים. כשנחליף כל חורבה ישנה ב- 7-8 דירות חדשות עם תג מחיר של 700,000 ש"ח למחיר חיציוני
    יהיה גם כסף לבנות את השכונות המוזנחות הללו up side down - הממשלה יכולה להמשיך להוציא למכרז קרקעות כשכבר כיום חלה ירידה במחירי המגרשים כי גם הקבלנים נערכים להפחתת מחירים עתידיית. מה שאני מציע ובהצעתי בא לאחוז את השור בקרניו ולנצל מחסור נוכחי של ~ 10^5 יח"ד כסדר גודל על מנת לבצע שקום שכונות אמיתי כי הדבר יביא גם אוכלוסיה אחרת ולקבל לרשות המדינה עשרות אלפי יח"ד כמעונות סטודנטים ודיור סוציאלי ובכך לפעול להפחתת מחירי השכירות - דבר שבתורו צפוי להקל על החלשים ואף לגרום למשקיעים לשקול שוב האם הם מעוניינים לקנות נכס מתפרק שיתן להם 2.5-3.5% תשואה ברוטו בשנה.

    ל- eyal12,

    כן, חלק מהכותבים מאוד מנוסים וחכמים, יש את הפיראט שעזב שהיה כותב מצויין, יש את tby שגם הוא\יא מאוד טוב\ה. ויש נוספים.

    אני חושב שגם בעיתונות הכלכלית יש אנשים טובים - רק שכל אחד ואחת יודעים באיזה צד מרוחה החמאה ומי הבעלים של העיתון ומה האינטרס שלו - זה כנראה האינטרס האמיתי שגרם לדנקנר לקנות עסק כושל כמו מעריב.

  5. #135
    ציטוט פורסם במקור על ידי jsphs7 צפה בהודעה

    אני מבקש להביא בפני הקוראים והכותבים דברים שכתבתי באפריל לגבי הקורלציה בין ניפוח מחירי הנדלן באדיבות לכאורה המערכת הבנקאית שמספקת אשראי זול ובכמות גדולה למי שסיכויים להחזיר את הכסף מוטלים בספק על פני 30 שנים (ע"ע בועת חובות כפי שאני מכנה אותה ולא בועת נדלן).

    הפוך גוטא, תן להשתוללות עוד 5 שנים ואז תראה מה זה ויסות - כשויסות מניות הבנקים של 1983 יראה כצעצוע לעומת מה שנקבל - אז היה מדובר על השקעה של הון עצמי של המוני בית ישראל בשוק ההון - במקרה עתידי יש סכנה לא רק להפסד של ההון העצמי אלא לשעבוד לחוב גדול ללא כל נכס בצידו - אני טוען שאז היה ויסות של מניות הבנקים כיום יש ויסות של מחירי הנדלן כשלמערכת הבנקאית יש יד בדבר.

    גלובס מביא צטוט של נגיד בנק ישראל מימי סוף ויסות מניות הבנקים שנמשך משנות ה-70, גם הוא מאמין כי לפנינו מקרה דומה למה שהיה אז - הוא בניגוד אלי לא נוקב בשם בועת חובות:

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000879637#fromelement=hp_firstar ticle

    והצטוט מדבריו: ש': "
    אתה רואה הקבלה בין משבר המניות ובין משבר הדיור בישראל, מבחינת הציפייה לתפנית חדה? "ת': יש הקבלה, לדעתי. אצלנו תמיד מתעוררים מאוחר; אני חושב שהמדיניות הכלכלית בישראל מאוד מאמינה בתורת המשברים. כל עוד אין משבר לא עושים כלום. אבל אני חושב שצריך להביא לכך שנבין שיש תרופות מונעות ולא רק תרופות מרפאות, וזה צריך להיות מיושם בהרבה שטחים במדיניות הכלכלית, כמו שער החליפין של המטבע או הדיור".



    .................

  6. #136
    אפשר להמשיך ולשפוך מילים על הבעיה בנדל"ן למגורים ועל הפתרונות האפשריים.

    הבעיה לטענתי היא בעיה ניהולית של הממשלה - יש אינספור פתרונות , אין מי שיבצע.

    היום פורסם ראיון עם המנכ"ל היוצא של משרד התקשורת:

    "מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר: "המגזר הציבורי לא מתפקד"

    הפקידים שסוחטים את הפוליטיקאים, היועצים המשפטיים ואנשי האוצר שהשתלטו על קבלת ההחלטות, היעדר הגמישות הניהולית והסחבת בהנעת תהליכים"

    בישראל יש מגזר ציבורי שחדל לתפקד - כל המשרדים הממשלתיים ללא יוצא מהכלל והתוצאות ברורות - בלאגן בכל תחום שהמדינה מנהלת - נדל"ן, חקלאות, בריאות, חינוך, תחבורה , ביטחון , מים, חברות/ רשויות ממשלתיות - חשמל, נמלים, רכבות , שידור, נת"ע - ועוד ללא סוף.

    לא ניתן לפתור בעיות לאומיות אמיתיות ללא פתרון של הגורם לבעיה - המגזר הממשלתי. שכר נמוך וקביעות הם רעה חולה - יש "לסגור ולפתוח" מחדש משרדי
    ממשלה כפי שבוצע עם מע"צ בזמנו - לשלם שכר תחרותי, לדרוש ביצועים, לבטל קביעות ולמנוע מצב של "כיבוש כיסא" - בעל תפקיד יושב על אותו כיסא 10 ויותר - זה בסדר למזכירה או עובד זוטר , אך ברמה של מנהלים, אפילו זוטרים - זה אסון.

    המשרדים הממשלתיים צרכים לעבוד כמו צבא/שב"כ/מוסד - מסלולי קידום, הכשרות - מי שלא מקודם - פורש , מי שמקודם ברמה ניהולית - מבצע תפקידים חוצי ארגון ומרוויח יפה. מי שמלא מתפקד, לא ממושמע, עושה פשלה גדולה מדי - החוזה שלו מסתיים. אפשר ורצוי לגייס "מומחים" לתפקידים מסויימים - כפי שדובר צה"ל לא ממונה מתוך הצבא , כך "המהנדס" הראשי של משרד התחבורה יכול להיות מגוייס ל - 4 שנים מהמגזר הפרטי - כאשר 20% מהתפקידים הניהוליים במדינה יהיו במכרז ל- 5 שנים תפקיד - שבתום 5 שנים המנהל מוחלף - המדינה תשתנה לטובה.

  7. #137
    נראה לי , שאנו במבוי סתום:
    בשביל לעלות יצוא, חייבים לעלות דולר = אינפלציה = קושי בהחזר משכנתאות.

    לשמור על רמת אינפלציה נמוכה = המשך ירידה של הדולר ( כי מסים, אגרות, התלים, דלק (?) - בעליה)

    יש לי הרגשה שבנק ישראל משחק עם המט"ח לפי רצונו (כלומר מאזן את הגורמי חוץ הסוחרים במט"ח) כדי לראות כלכלה יציבה (וזה עדיין כך)


    אבל כמו כל פעלולי הוויסות (דולר-אינפלציה-מחירי דירות-יצוא) זה אלול לגמר בבכי.

  8. #138
    ציטוט פורסם במקור על ידי tby צפה בהודעה
    הבעיה לטענתי היא בעיה ניהולית של הממשלה - יש אינספור פתרונות , אין מי שיבצע.

    היום פורסם ראיון עם המנכ"ל היוצא של משרד התקשורת:

    "מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר: "המגזר הציבורי לא מתפקד"

    הפקידים שסוחטים את הפוליטיקאים, היועצים המשפטיים ואנשי האוצר שהשתלטו על קבלת ההחלטות, היעדר הגמישות הניהולית והסחבת בהנעת תהליכים"


    בישראל יש מגזר ציבורי שחדל לתפקד - כל המשרדים הממשלתיים ללא יוצא מהכלל והתוצאות ברורות - בלאגן בכל תחום שהמדינה מנהלת - נדל"ן, חקלאות, בריאות, חינוך, תחבורה , ביטחון , מים, חברות/ רשויות ממשלתיות - חשמל, נמלים, רכבות , שידור, נת"ע - ועוד ללא סוף.

    לא ניתן לפתור בעיות לאומיות אמיתיות ללא פתרון של הגורם לבעיה - המגזר הממשלתי. שכר נמוך וקביעות הם רעה חולה - יש "לסגור ולפתוח" מחדש משרדי
    ממשלה כפי שבוצע עם מע"צ בזמנו - לשלם שכר תחרותי, לדרוש ביצועים, לבטל קביעות ולמנוע מצב של "כיבוש כיסא" - בעל תפקיד יושב על אותו כיסא 10 ויותר - זה בסדר למזכירה או עובד זוטר , אך ברמה של מנהלים, אפילו זוטרים - זה אסון.

    המשרדים הממשלתיים צרכים לעבוד כמו צבא/שב"כ/מוסד - מסלולי קידום, הכשרות - מי שלא מקודם - פורש , מי שמקודם ברמה ניהולית - מבצע תפקידים חוצי ארגון ומרוויח יפה. מי שמלא מתפקד, לא ממושמע, עושה פשלה גדולה מדי - החוזה שלו מסתיים. אפשר ורצוי לגייס "מומחים" לתפקידים מסויימים - כפי שדובר צה"ל לא ממונה מתוך הצבא , כך "המהנדס" הראשי של משרד התחבורה יכול להיות מגוייס ל - 4 שנים מהמגזר הפרטי - כאשר 20% מהתפקידים הניהוליים במדינה יהיו במכרז ל- 5 שנים תפקיד - שבתום 5 שנים המנהל מוחלף - המדינה תשתנה לטובה.
    ל- tby, מועדים לשמחה.

    אני חושב שהמסקנה שלך שחורגת מתחום הנדל"ן היא נכונה ביותר. כפי שכתבת מעלה ואני קצת הדגשתי באדום. מדינת ישראל של שנות ה-90 ואילך הלכה בנתיב שהפך אותה למדינה לא דמוקרטית במובנה הרחב. היא דמוקרטית באותה המידה שאירן דמוקרטית וגם בה יש נשיא שנבחר ע"י הצבור.

    לצד הדימיון בין ישראל לאירן קיימת הבחנה כי הקיצוניות האיראנית היא עדיין רחוקה מישראל (בינתיים).

    גם שם וגם פה יש מועצת חכמים שממנה את עצמה ובסמכותה לקבל את ההחלטות החשובות. לכל ברור שהנשיא באירן כפוף למנהיג העליון ופועל בשמו וגם כאן ממצב התחלתי של 3 רשויות + מבקר המדינה הגענו למצב שיש רשות אחת שלא נושאת בשום אחריות, ראשיה ממנים את עצמם ופולשת לתחום הרשויות האחרות.

    רק כדוגמא אם הקשר נוכחי לנדל"ן, ממשלת ישראל בהסכמת כנסת נבחרת החליטה כי היא משימה במעצר כל מי שנכנס בצורה לא חוקית לתחומה למשך 3 שנים. זו בפירוש מדיניות ממשלתית שסמכותה וחובתה של המדינה לקבל כפי שמדינות נוספות דוגמאות אוסטרליה או ארה"ב מרשות לעצמן להשים בהסגר אדם שעבר ללא רשות את גבולן. בארה"ב כניסה לא חוקית יכולה להסתיים גם בירי.

    כעת מגיע בית המשפט ומחליט אחרת מבלי שהוא נושא באחריות להחלטתו ומבלי שניתן להחליפו - זה מתכון מנצח לכל דיקטטור מתחיל.

    כששר לשעבר פואד אומר בכנות כי רפרנט האוצר במשרד חזק מהשר אז איפה הסמכות ואיפה האחריות.

    היועצים המשפטיים, יצרו שיח משפטי בכל עניין. הגענו למצב ששופט בלשכה ממוזגת וזמן אינסופי לדיונים דן במקרה מלחמתי בו בני 19 קבלו החלטות תחת סכנת חיים, לאחר שלא ישנו לילה מלא כמה לילות, ונדרשו להחלטה כאן ועכשיו (ולא בקבועי זמן של שניות אלא עשיריות השניה) - יש מקומות בהם יש מקום לשיח משפטי (פלילים, דיני ממונות, דיני אישות,....) ויש מקומות בהם אסור להפעיל את השיח המשפטי לדוגמא מדיניות ממשלה וחקיקה בכנסת.

    לגבי אוצר, שוב יש לנו מבנה מנצח של פקידים ממונים (בדומה ליועצים משפטיים) ששולטים בברז אבל ללא האחריות. כשיש לך מצב שפקיד אוצר מודה כי הוא פעל לעצירת הטפלת מים בהחלטת ממשלה כי "ירדו מספיק גשמים" וכמעט הגענו למצב שאין מים לשתות - מי שנושא באחריות היא הממשלה ולא הפקיד הממונה - אבל הפקיד מרשה לעצמו לקבל החלטות ניהוליות ללא שהוא זה שיצטרך לתת את הדין לכך. דוגמא נוספת היא המאבק בין שר התחבורה שרוצה רכבת עכו - כרמיאל וחיפה - בית שאן לבין פקידי אוצר שניסו להפעיל את השפעתם על מנת לא לבצע את המהלך. זכותם ליעץ, ללחוץ אבל בסופו של יום האחריות והסמכות היא ממשלתית - המאבק המתוקשר הוא דוגמא מובהקת לכח האדיר שהם צברו.

  9. #139
    הבעיה היא שבאוצר יושבים חברה בעלי השכלה טובה , רמה אישית גבוהה ומוטיבציה גבוהה, ובניגוד ליתר המגזר הציבורי הם אינם רואים את עתידם קשור למגזר הציבורי עד פרישה - הם יכולים לקבל יותר במגזר הפרטי.

    כשחבורה כזו נתקלת ברמה הירודה של יתר משרדי הממשלה, אין פלא שמתרחשים שני דברים -

    ראשית הם מעורבים בכל החלטה משמעותית - אי אפשר לסמוך על משרדי הממשלה לקבל החלטות אינטליגנטיות , נכונות וחפות משיקולים זרים - זה פשוט לא יכול להתבצע בגוף שהעובדים מחממים שם כיסאות עד פרישה , אין יכולת לפטר אף אחד והשכר נמוך.
    שנית - הם בולמים כל מה שנתפס אצליהם כביזבוז משאבים - ואני סומך עליהם יותר מאשר פקידי המשרדים. לדעתי רכבת חיפה כרמיאל היא בזבוז כסף מוחלט , ובוודאי לא בעדיפות תקציבית על פני פרויקטים תחבורתיים אחרים (כמו לפתור את הפקקים בגהה - גבעת שמואל, להאריך את כביש 6 צפונה כך שכרמיאל תהיה מחוברת למרכז כמו שצריך ,לחבר את רעננה/כפר סבא / ראש העין / יהוד / ראשון לציון לתל אביב ברכבת קלה ), רכבת לכרמיאל זה פרויקט קל תכנונית, נותנים תקציב ויש תוצאה שהשר יכול לרשום לזכותו . מספיק לראות את הרכבת לדימונה - 10 נוסעים .ביום - כדי להבין שעם ישראל משלם הרבה כסף בשביל יחסי ציבור לכץ

    אם במשרדי הממשלה ניו יושבים חברה עם השכלה, רמה ומוטיווציה כמו באוצר - המדינה היתה נראית אחרת לגמרי.

  10. #140
    מה יש רכבת לדימונה ? :-)

הרשאות

  • אתה לא יכול לפרסם נושאים חדשים
  • אתה לא יכול לפרסם תגובות
  • אתה לא יכול לצרף קבצים להודעותיך
  • אתה לא יכול לערוך את הודעותיך
  •  
מידע ונתוני מסחר -למשתמשים מחוברים בלבד. הרשמה/התחברות