ל- tby,
בשוק הדיור ישנו קרטל של עשרות רבות של יזמים, קבלנים ואף רשויות מקומיות.
מטרת הקרטל היא למכור כמות קטנה של סחורה במחיר מופקע. שום דבר בישראל של 2013 לא השתנה ביחס ל- 2007 שיצדיק עליה של 70% במחירים. שוק התעסוקה חלש יותר, שווקי היעד שלהיצוא הישראלי בארה"ב ובעיקר באירופה חלשים, עליות מחירים של מוצרים הכרחיים: דלק, תחבורה, מזון, .... משאירים פחות כסף בכיסים של הלקוחות בדגש על אלו שמוציאים את מלוא הכנסתם על מחייה - אני לא מדבר על מי שמרוויח X2-3 מהשכר המשפחתי החציוני שעל כספו מצליח לקבל יותר שירותים ומוצרי premium בשל ההאטה במשק.
כפי שהוסכם על רב הקוראים - שעבוד הולך וגדל של תזרים המזומנים הקיים והעתידי של התא המשפחתי בצירוף של ~ 1,000,000 חוב פוגעים בביקושים הפנימיים במשק ומהווים סכון עתידי ליום שבו ארוע פנימי או חיצוני יכול לגרום לטלטלה של רבבות שלא יצליחו בו זמנית לפרוע את חובותיהם - הסכנה הזו היא פוטנציאלית שלא בהכרח חייב לקרות.
אי לכך, ממשלה שקולה תפעל על מנת לפתור את הבעיה.
כשיש קרטל, הרגולטור צריך להפעיל את סמכותו ולדאוג להגדלת היצע ואף הפחתת מחיר.
פתרון 1 (לדעתי) הוא שימוש בסמכויות החקיקה והתקנה של המדינה כנגד רשויות מקומיות ועיריות שהאינטרסים שלהם הפוכים (הקטנת היצע, עליית מחיר ומשיכת אוכלוסיה שתוכל לשלם את המחירים הללו) - סמכות זו צריך שתופנה כנגד ועדות התכנון המקומיות והארציות תוך אתור תוקעי המקלות בגלגלים וטפול במחדל.
הפתרון הזה לטעמי לא מספק ובזמן הנוכחי צריך משהו מעבר.
הפתרון שנוסף לפתרון 1 מחייב הוספת אנטיביוטיקה חזקה לזמן קצר של שנה - שנתיים - שלוש או כמה שצריך עד הדברת הבעיה.
פתרון 2 שאני מציע הוא שימוש בכלים קצת פחות שיגרתיים כמו מבצעי פנוי-בנוי גדולים של עשרות אלפי יחידות דיור - תוך שימוש בחקיקה ובתקנה היכן שצריך, הוספת תחבורה יעילה, הוספת מבני צבור כמו ביה"ס וגני ילדים ברמה גבוהה ופרקים עירוניים, טיפול בחניה ושטחי מסחר ושירותים. המדינה לא צריכה לבנות בעצמה אלא לקחת קבלנים שיבצעו את הבניה בשמה במחיר שיוגדר. הכוונה לבצע את הבנוי בעזרת גופים שעובדים בשביל המדינה: גופים כמו שכון ובנוי, דניה-סיבוס, אורתם סהר - אותם גופים יקבלו הבהרה שמי שלא יעמוד בזמנים או יתקע מקלות בגלגלים לא יוכל בעתיד משך 25 שנה לבצע עבודות תשתיות בעבור המדינה. מי שיעמוד בזמנים ויעשה עבודה טובה יקבל רווח דו ספרתי על עבודתו. המדינה מצידה תדאג לפתיחת סתימות בירוקרטיות וחקיקה. אף אחד מהדיירים הנוכחיים לא יצטרך להתדיין אל מול הקבלן לגבי תמורתו כי זו תהיה מובהרת בתקנה \ חקיקה - כשהיעד הוא בנית 7-8 דירות על כל חורבה קיימת, הענקת האופציה לקבל או דירה גדולה ומרווחת עם מחסן וחניה או 2 יחידות קטנות שאחת תשמש להשכרה ו"פנסיה" נוספת לאנשים שהם היום בני 60-90 ודרים באותם מקומות עשרות בשנים. כל פרויקט כזה יתחיל בבניה של הריסה חלקית ובניה לגובה בעבור הדיירים הקיימים ובהמשך הריסה ובניה מחדש תוך נותנים את הדעת למכלול כולל של השכונה.
המדינה כמי שלוקחת על עצמה את הפרויקט מקבלת את עמלתה נניח ב- 10% מהדירות הפחות טובות שישמשו כמעונות סטודנטים על מנת להוציא את הסטודנטים משוק הדיור להשכרה במרכזי הערים וכן דיור סוציאלי.
על מנת שקבלנים אחרים לא יעצרו בניה יונהג מס של 5% על דוגרי הקרקעות ומי שלא מסיים פרויקטים בזמן.
בדיוק באופן שבו השר כחלון העדיף את טובת הכלל ושינה את כללי המשחק בשוק הסלולאר במחיר של השמדה של פירמידת אידיבי וסאני כך אני מוכן שהמהלך יוביל למחיקה בהון העצמי של חלק מהחברות הנדל"ניות או אף קריסה של עוד חפציבה.
הגב עם ציטוט
