ריבית בנק ישראל ומחירי הדיור - עמדתו של פישר

[אחנתון]

המשקיעים שגורמים לעליית מחירים הם הפנסיונרים שיש להם חסכונות בבנק ושנותנים להם עליהם 0% ריבית. עדיף להם לקנות דירה שתיתן להם 3% ריבית מאשר שהכסף ירבוץ בבנק ויעלה אבק. הם לא ממונפים.
כמו כן, מאחר וממילא הכסף ילך בסוף לילדיהם או נכדיהם לקנות דירה, עדיף לגדר כבר עכשיו נגד העליות.

זה כסף שבמצב עניינים נורמלי היה צריך להיות בפק"מ או בורסה, אך בגלל הריבית הזעומה בפק"מ ובגלל הפחד מהבורסה (2008 עוד צרוב באנשים) נמשך לשוק הנדלן.

תיאור מדוייק! אני מכיר אישית לפחות שני פנסיונרים כאלה. אם הייתה להם אלטרנטיבה לחיסכון בטוח שיכה את המדד לא היו מחפשים היום הרפתקאות נדל"ן.

[Gilga]

להפך טיבי,
על כל הלוואה יש בטחונות. אין נכסים אין כסף.
כסף חינם נותנים רק למי שיש נכסים.

ואגב: אולי היו רווחי הון יפים אבל גם המיסוי עלה משמעותית כמו כן, להבנתי גם סטטיסטית (לא כאן בפורום כמובן) הרוב קונים פיקדון בבנק ולא משקיעים ישירות באג"חים והם לא נהנו מרווחי הון.

[jsphs7]

תמ"א 35 - הפסקת בנייה במרכז הארץ

http://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3603804,00.html

צטוט מתוך הכתבה: "כך למשל, בתקופת ממשלת אולמרט הוחלט על הפסקת התכנון במחוז מרכז על מנת לעודד מעבר לפריפריה. עצירה כזאת אינה דבר של מה בכך, שכן עם חידושה היה צורך בהנעת מערכות התכנון מחדש והשלמת פערים. יוזמי התוכנית שהחלו לעבוד על העדכון כבר ב־2007 יודעים זאת וכותבים כי נערכו מחדש לאור השינויים בשוק הדיור."
ד
אני חושב שזו תעודת עניות למי שמנהל כאן את המדינה. החלטה על העברת האוכלוסין לפריפריה היא מבורכת - הבעיה שכמשאירים את רב התעשייה ורב השירותים (בשכר גבוה יחסית) במדינת ת"א ובפריפריה ישנן עיירות של שכר מינימום המשרתים מפעל או שניים - מה בדיוק יוזמי התוכנית קיוו לקבל?

מה שמדהים, שהספור חוזר על עצמו, ירושלים של שנות ה- 80 היתה עיר שהיתה בה תעשייה, מסחר ושירותים - המדינה דאגה להעברתם של מוסדות הנסמכים לשולחנה לירושלים - החל בתחילת שנות ה-90 צעירים הלכו בעקבות הפרנסה הטובה אל השפלה ולא כי הם שנוא את החרדים. בירושלים נבנו מבנים ועוד מבנים שמשמישים בעיקר בחול המועד סוכות ופסח. מבני יוקרה בעיר נבנו אבל לא מקורות תעסוקה בהיקף הנדרש. אז, העיר משכה אוכלוסיה של יהודים עשירים מתפוצות ישראל בארה"ב, אירופה ואוסטרליה והדירה את רגליהם של אנשים בתחילת דרכם. התהליך נמשך מאז תחילת שנות ה-90 כפי שמופיע בגרף מטה. הגרף נלקח - http://jiis.org.il/.upload/facts-2011-2.pdf של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

אם עד שנות ה-90 ההגירה אל ירושלים היתה חיובית או שלילית קטנה מאז תחילת שנות ה-90 אנחנו רואים קצב אחיד של 5000 איש בשנה.
מה שמדהים שכל מקבלי ההחלטות לא מבינים שהחלטה כמו "נפסיק לבנות במרכז", מבלי שיש תשתית למקומות תעסוקה ראויים בפריפריה, מבלי שניתן להגיע בבוקר לעבודה בקלות או ביעילות לא יגרמו לאנשים לעזוב את המרכז לטובת ערי השדה אלא יעלו בצורה חדה את המחירים במרכז הארץ ובצד שני יגרמו לעליה במחירים של ערים הנמצאים בפריפריה הקרובה.

Jerusalem.jpg

ההחלטה על 4 מרכזים מטרופולינים: המרכז, באר שבע, חיפה וירושלים היא החלטה מצויינת רק שיש ליישם אותה מהבסיס היציב ומהיסודות ולא מהתקרה.
אם בשלב ראשון פלוני אלמוני יתקבל לעבודה טובה בבאר שבע - אז בהתחלה הוא יסע כל יום ברכבו מפרברי המרכז אל הרכבת, יחנה את רכבו (בדוחק כי כמות המכוניות רבה ומספר מקומות החניה דל), ימתין לרכבת, יסע שעה, יצעד קצת ברגל (בשמש, בגשם, בחום ובקפור) יגיע לעבודתו ולאחר 11 שעות יעשה את הדרך חזרה ואז יגלה כי במקום לשלם שכ"ד של 4000 - 5000 ש"ח + 2000 ש"ח הוצאות נסיעה - הוא יכול לגור בבאר שבע ולשלם שכירות של 3000 ש"ח.

כשיהיה בקוש אמיתי לדירות של צבור שיכול לשלם את השכירות או המשכנתא הקבלנים יבנו. למעט מחיר הקרקע אין הבדל מהותי בין בניה של דירת 4 חדרים בת"א אל מול באר שבע או קריית מוצקין.

הפתרון הוא דחיקת המעסיקים אל הפריפריה ולא דחיקת יכולת הקונים לקנות.

עצוב שההנהגה לדורותיה לא מבינה שוב ושוב ושוב שאת מר ישראל מעניינת המשרה שלו בבוקר, ביה"ס של הילד\ה ולאן הוא הולך לשים את ראשו\ה בלילה - הרבה לפני דברים אחרים כמו בילויים, תרבות, .......

איך גורמים למעסיקים לפתוח משרות בשכר גבוה במטרופולינים האחרים שאינם ת"א? זו שאלה טובה שיש עליה מספר תשובות טובות. לדוגמא: מס חברות דיפרנציאלי, כספי מדען ראשי לחברות בתחילת דרכן (רוצים כסף למיזם ההיטק? מאיפה אתם? הרצליה?, הפרויקט ניראה בר בצוע - אבל תקבלו כסף ממשלתי אם תרימו אותו בירושלים או בבאר שבע - שם גם תקלטו את העובדים שלכם), הנחות בארנונה למפעלים עתירי ידע בפריפריה - בעקבות אלו יגיעו גם נותני השירותים.

אני חושב שההחלטה צריכה להיות יותר בהשקעה של כספים קטנים בהרבה יותר חברות קטנות ולא כסף לקונגלומרטים שמסוגלים להסיע על בסיס יומי את עיקר כח האדם המשמעותי שלהם הלוך וחזור מערי השינה של מחוז מרכז כשלא ברור מה בדיוק נעשה בסניף הדרומי או הצפוני ביחס לסניף במרכז.

חברות קטנות וצעירות יכולות להפעיל הרבה פחות מרפקים ויחסי צבור אל מול המדינה.

[jsphs7]

מאמר נוסף בנושא,

http://www.themarker.com/realestate/1.2034495

להלן כמה ציטוטים מהכתבה:

"לתחושת המועצות האזוריות, התוכנית החדשה הרחיקה לכת בכמות השטחים הפתוחים מזו שכיום בתחום שיפוטן, ושמיועדות להסתפח לערים למטרות בנייה. "בנייה של 150 אלף יחידות במרכז תעצור לחלוטין את ההתפתחות של חיפה ובאר שבע, ומדינת תל אביב תלך ותתחזק".

עוד צוין כי ליעדי התוכנית המקורית לא היה סיכוי להתממש, בהיעדר צעדים משלימים ביתר תחומי החיים. "ההצהרה שליוותה את התמ"א לכל אורך חייה היתה כי יש לייצר כלים בתחומי התעסוקה, התרבות והחינוך, הרווחה והבריאות שיניעו את האוכלוסיה לבחור, מרצונה, לחיות מחוץ למרכז", נכתב. זה כתב הגנה אפקטיבי למדי שבצלו יכולים לחסות המתכננים, על רקע הביקורת שספגו בימים האחרונים, אך גם כתב אישום נגד ממשלות ישראל בשמונה השנים האחרונות; שכן מלכתחילה לא מסוגל תכנון לבדו לשנות את העדפות המגורים של הציבור, שבחלקו בגדול עודנו מסתייג ממעבר לפריפריה, מבלי שתשכיל הממשלה לשנות את המציאות באזורים אלה באופן שימשוך אליה אוכלוסייה מהמרכז.

טוב אז כנראה משהו הבין שבהחלטה מנהלית של עצירת בניה במחוז המרכז - לא ניתן לגרום להגירה ללא שיש מקומות תעסוקה ומוסדות חינוך ראויים בפריפריה.

הצטוט: "התעסוקה, התרבות והחינוך, הרווחה והבריאות" - כששמים יחדיו את התעסוקה, החינוך, התרבות והרווחה והבריאות יחדיו המסקנה שמערבבים בין עיקר לטפל.

רווחה - האם הרעיון להעביר אוכלוסיה חלשה שחייה על תשלומי העברה, מוציאה את עיקר ההוצאה על מחייה ומזון? האם זה מה שיפתור את הבעיות בפריפריה?

תרבות - נו באמת, מי שרוצה ללכת להצגה או לתאטרון ניתן על בסיס שבועי לנסוע שעה לראות תאטרון ולחזור הביתה. כשההבדל הוא שלתאטרון לא הולכים כל יום לביה"ס צריך לשלוח את הילד\ה כל יום.

בריאות - טוב, אז מה המטרה? להביא אוכלוסיה של בני 60 שאוטוטו יצטרכו להתחיל לצרוך שירותי בריאות ולכן איכות השירות הבריאותי מהווה פרמטר. חוץ מזה, במטרופולינים ירושלים וחיפה קיימים בתי חולים מובילים כמו שערי צדק, הדסה עין כרם, הדסה הר הצופים, משגב לדך, ביקור חולים, רמב"ם, בני ציון, כרמל,..... וגם בבאר שבע יש את סורוקה שאמור לטפל בכל הנגב.

להערכתי, יש 2 פרמטרים שהם סופר חשובים לסוג האוכלוסיה שצריך להעביר לשלושת המטרופולינים האחרים:
1) מקומות תעסוקה בשכר גבוהה.
2) חינוך איכותי.

האנשים עושים את המקום ולא להפך, המטרה (לדעתי) היא העברה של בודדים ומשפחות צעירות בני 20+ - 35 שיגיעו אל שלושת המטרופולינים האחרים. המטרה להביא אוכלוסיה חזקה: מדענים, אנשי הייטק, מקצועות חופשיים, .....

להערכתי, כל ראש מועצה שרוצה לשפר את מצבה של האוכלוסיה שידאג לפתיחה של עסקים בשכר גבוה יחסית בתחומו (לדוגמא פועלו של ראש העיר מגדל העמק בשנות ה-80 או יקנעם בשנות ה- 2000) ומערכת חינוך טובה - כל השאר יקרה מעצמו.

ההחלטה כנראה בטווח המיידי לייצר 100,000 דירות באזור המרכז בתוך כעשור נוסף על המתוכננות על מנת לעצור את בועת הנדלן שגודלה וטופחה בישראל.

בשלב שני, לפעול לממוש תמ"א 35 בעתיד.

אני מציע ליוזמי התוכנית לפעול בעיקר על התחדשות עירונית מיוזמה ממשלתית ובחקיקה ממשלתית תוך הפקעה של סמכויות מראשי ערים ומועצות מקומיות במרכז שיש להם אינטרס הפוך - ליצור אזורים אקסלקלוסיביים ויקרים, ליצור בניה בסטאנדרט גבוה ובשטח גדול - דבר שיזרים להם הון עצום במיסי ארנונה ולא ידרוש שירותים כמו רווחה, סעד או חינוך.

רק באזור התחנה המרכזית הישנה בפנוי בנוי מסיבי ניתן לייצר 100,000 יחידות דיור איכותיות בקרבה לנתיבי תחבורה מרכזיים תוך החלפה של תשתיות והוספת תחבורה ומוסדות חינוך.

את זה ניתן לייצר בעשור אבל לא כיוזמה מקומית אלא כפרוייקט לאומי בביצוע של המדינה תוך שמוש בחקיקה על מנת לבצע ולא להתנהל בתכנונים 10 שנים.

[jsphs7]

לאחרונה ישנו סנטימנט, גופי מדייה עקריים מתחילים לשאול את עצמם האם קיימת בועת נדלן בישראל.

לאחרונה אנחנו נחשפים למחקר של בנק ישראל שהראה התייקרות של של 50+% במחירי הדירות בזמן שהשכר הממוצע (לא החציוני :-)) עלה ב- 20% בלבד.

http://www.globes.co.il/news/article...did=1000879301

המאמרים מציגים חשש שבשנוי סנטימנט בשוק העבודה בדומה למה שקרה בישראל ב- 2002, ארוע חצוני בעל השפעה ניכרת, או עליית ריבית חדה נמצא רבים שלא יוכלו לפרוע את חובותיהם.

מי שיקרא את הפוסט הזה מראשיתו אני טוען כבר מזה זמן רב כי לא קיימת בישראל בועת נדלן אלא בועת חובות.

כפי שטוען tby בצדק, ישנו כאן הצע דל שפוגש ביקוש והדבר מוביל לעליית מחירים חדה מדי ומהירה מדי ומבלי שרמת המחירים מתאימה ליכולת התשלום של מר וגברת ישראלי החציוניים.

אין לי שום בעיה אם הקונים הם בעלי אמצעים ורזרבות ו\או בטחון תעסוקתי ארוך טווח ו\או קרבה משפחתית למי שיוכל לתמוך בהם בקרות קטסטרופה. הבעיה שלי היא עם אותו בחור שמרוויח 7000 ש"ח בחודש, בעל הון של 400,000 ש"ח ונוטל חוב של 9,000,000 ש"ח ל- 30 שנה כפי שתחקירן ערוץ 10 הצליח לקבל מבנקים משכנתא רק אתמול.

אני לא חושש ליציבות הבנקים בשל LTV סביר בין שווי הבטחונות שחלקן כבר נפרע בחלקו לבין מחיר בו יאלצו לממש את הנכסים הללו בתנאי שוק קשים. גם אם מחירי הנכסים יפלו בחצי - אני לא חושש לבנקים. אלא לאותם מאות אלפים שיזרקו לרחובות ללא שום נכסים וחובות עתק עד אחרית הימים.

מאחר ומוצר הבית הוא לא עוד מוצר אלא צורך הכרחי בדיוק כמו מזון \ רפואה.

אני בדעה שהממשלה צריכה לעשות מעשה ולמנוע מצב שאזרחיה החציונים (עשירונים 3- לא מסוגלים לקנות קורת גג לראשם משכרם אלא בסכון עצום.

יש המון דברים שביכולת המדינה לעשות כמו:
1) הוצאת הסטודנטים משוק השכירות וגביה של שכירות מסובסדת ומפוקחת - להוצאה של 300,000 שוכרים משוק הדיור חייבת להיות השפעת מקרו על השוק..
2) השוואת המס על רווחי שכירות מהמשכירים למס על רווחים בשוק ההון.
3) פרויקטי פנוי בנוי שיוסיפו 100-200,000 יח"ד בקרבה למטרופולינים העקריים ובזמן קצר ובאחריות ממשלתית לבצוע.
4) הפרדת מחיר הכסף לתחום הדיור מהריבית קצרת הטווח שיש חובה להורידה על מנת לתמוך בשער החליפין ולאפשר כושר התחרות ליצוא הישראלי בשווקי חו"ל החלשים - לדוגמא הטלת מס של 100% על ריבית המשכנתא - קרי אם הבנק גובה 2000 ש"ח ריבית בחודש + 2000 ש"ח קרן - בעקבות ההוראה הלקוח ישלם 6000 ש"ח כש- 2000 ש"ח ילכו לכיס המדינה. התקנה הזאת תכנס כהוראת שעה ובסמכות וועדת הכספים לבטלה או לצמצמה עם ירידת המחירים בעתיד.
למי שחושש שהדבר יפגע בקונים - הוא יעזור לקונים כי בעל שכר של 7000 ש"ח לא יוכל לתחזק חוב של 9,000,000 ש"ח והמחירים יחזרו ליכולת הקניה שלו כך שעל ההון העצמי של 400,000 ש"ח ידרש להוסיף 200,000 ש"ח חוב.

הוסיפו 100-200,000 יח"ד נוספות ובזמן קצר לשוק בפרויקטי מגה פנוי בנוי, הוצאת הסטודנטים משוק השכירות, מס של 20% על הכנסות שכירות, 100% מס על ריבית המשכנתא וראו את המחירים חוזרים לרמה שהיתה כאן לפני 5-7 שנים.

אפשר להמשיך לנפח את הבועה, יתכן והיא לא תתפוצץ, אבל גרוע שמקבלי החלטות מנסים לגלגל את הפחית למקבל ההחלטות הבא ולא לעשות מעשה שנדרש כאן ועכשיו.כי אם זה ימשך עוד כמה שנים בקצב עליות של 10% בשנה נגלה שמה שקרה באמריקה \ ספרד הוא כסף כאן לעומת מה שצפוי כאן - גם במצב בו שוק הדיור ידשדש כמה שנים מבלי עליה של ~ 30-40% בשכר החציוני במשק אנחנו משמרים משקולת כבדה מעל ראשינו ובארוע חצוני הוא יוכל להפיל בכל רגע את המשקולת על ראש כולם. ככל שידחו את ההחלטה נקבל משק ששואב את כל ההכנסות העתידיות של העובדים לטובת חובות נדלן ונפגע בבקושים הפנימיים. כבר כיום שומעים על הורים רבים שמשעבדים את דירותיהם וחסכונות הפנסיה שלהם לטובת משכנתאות לילדים - למי שהדבר מזכיר את ספרד זה לא במקרה.

[eyal12]

מה זה משנה איך תקרא לזה? ברור שיש פער בין יכולת ההשתכרות לבין מחירי הדירות, שכרגע מגושר על ידי המשכנתאות שניתנות במחיר נמוך מאד.

תקרא לזה בועת דירות, בועת חובות, בועת ריבית, זה לא משנה.

לאחרונה ישנו סנטימנט, גופי מדייה עקריים מתחילים לשאול את עצמם האם קיימת בועת נדלן בישראל.

לאחרונה אנחנו נחשפים למחקר של בנק ישראל שהראה התייקרות של של 50+% במחירי הדירות בזמן שהשכר הממוצע (לא החציוני :-)) עלה ב- 20% בלבד.

http://www.globes.co.il/news/article...did=1000879301

המאמרים מציגים חשש שבשנוי סנטימנט בשוק העבודה בדומה למה שקרה בישראל ב- 2002, ארוע חצוני בעל השפעה ניכרת, או עליית ריבית חדה נמצא רבים שלא יוכלו לפרוע את חובותיהם.

מי שיקרא את הפוסט הזה מראשיתו אני טוען כבר מזה זמן רב כי לא קיימת בישראל בועת נדלן אלא בועת חובות.

כפי שטוען tby בצדק, ישנו כאן הצע דל שפוגש ביקוש והדבר מוביל לעליית מחירים חדה מדי ומהירה מדי ומבלי שרמת המחירים מתאימה ליכולת התשלום של מר וגברת ישראלי החציוניים.

.

[tby]

הבעיה היא שבאוצר יושבים חברה בעלי השכלה טובה , רמה אישית גבוהה ומוטיבציה גבוהה, ובניגוד ליתר המגזר הציבורי הם אינם רואים את עתידם קשור למגזר הציבורי עד פרישה - הם יכולים לקבל יותר במגזר הפרטי.

כשחבורה כזו נתקלת ברמה הירודה של יתר משרדי הממשלה, אין פלא שמתרחשים שני דברים -

ראשית הם מעורבים בכל החלטה משמעותית - אי אפשר לסמוך על משרדי הממשלה לקבל החלטות אינטליגנטיות , נכונות וחפות משיקולים זרים - זה פשוט לא יכול להתבצע בגוף שהעובדים מחממים שם כיסאות עד פרישה , אין יכולת לפטר אף אחד והשכר נמוך.
שנית - הם בולמים כל מה שנתפס אצליהם כביזבוז משאבים - ואני סומך עליהם יותר מאשר פקידי המשרדים. לדעתי רכבת חיפה כרמיאל היא בזבוז כסף מוחלט , ובוודאי לא בעדיפות תקציבית על פני פרויקטים תחבורתיים אחרים (כמו לפתור את הפקקים בגהה - גבעת שמואל, להאריך את כביש 6 צפונה כך שכרמיאל תהיה מחוברת למרכז כמו שצריך ,לחבר את רעננה/כפר סבא / ראש העין / יהוד / ראשון לציון לתל אביב ברכבת קלה ), רכבת לכרמיאל זה פרויקט קל תכנונית, נותנים תקציב ויש תוצאה שהשר יכול לרשום לזכותו . מספיק לראות את הרכבת לדימונה - 10 נוסעים .ביום - כדי להבין שעם ישראל משלם הרבה כסף בשביל יחסי ציבור לכץ

אם במשרדי הממשלה ניו יושבים חברה עם השכלה, רמה ומוטיווציה כמו באוצר - המדינה היתה נראית אחרת לגמרי.

[jsphs7]

הבעיה היא שבאוצר יושבים חברה בעלי השכלה טובה


tby,
בוא נדייק, יושבים שם אנשים צעירים לאחר אוניברסיטה עם תואר ראשון אולי שני בכלכלה. יש להם ראיית עולם של אנשים צעירים, אין להם שום כלים להכנס לנעלים מקצועיות של המשרדים ולנהל אותם. אין לשום ילדון אוצר את היכולת להחליט האם צריך או לא צריך להטפיל מים, לגרוט או לא 2 אוגדות טנקי מג"ח, או להחליט כמה תאגידי מים יווצרן במדינה.
כשאני שומע פקיד אוצר שעולה לשדור ברדיו וטוען כי מתה החזית המזרחית ולכן צה"ל צריך לפרק אוגדות מילואים זה רציני? האם הידע במזרחנות \ אסטרטגיה צבאית \ הסטוריה צבאית מאפשרים לו לפסוק בכאלו עניינים מבלי שהאחריות על כתפיו?


, רמה אישית גבוהה ומוטיבציה גבוהה, ובניגוד ליתר המגזר הציבורי הם אינם רואים את עתידם קשור למגזר הציבורי עד פרישה - הם יכולים לקבל יותר במגזר הפרטי.
ואז מה קבלנו? ילד שבא לעשות סטאז, מחלק כאפות לשרים ומנכ"לי משרדים כי הוא יכול, מתקצב מה שבא לו, לא מתקצב מה שהוא רוצה, הוא בא במגע עם דמויות צמרת עולם העסקים הרכוזית של ישראל, במהלך שירותו מקבל קריצות כי כשתסיים לעבוד באוצר אנחנו משלמים 300,000 ש"ח בחודש,......


כשחבורה כזו נתקלת ברמה הירודה של יתר משרדי הממשלה, אין פלא שמתרחשים שני דברים -
מה שאתה מתאר הוא אפקט פיגמליון, אנשים טובים לא באים למערכות מספיק כי את ההחלטות החשובות מקבלים יועצים מפשטיים ונערי אוצר - אז, בשביל מה לטרוח? בשביל כתוב שר או ח"ח לפני השם?

ראשית הם מעורבים בכל החלטה משמעותית - אי אפשר לסמוך על משרדי הממשלה לקבל החלטות אינטליגנטיות , נכונות וחפות משיקולים זרים - זה פשוט לא יכול להתבצע בגוף שהעובדים מחממים שם כיסאות עד פרישה , אין יכולת לפטר אף אחד והשכר נמוך.

שמע, לקחת ממשלה העלות של מאות מיליוני ש"ח בשנה, שמת אחריות על כתפיהם, כל מעשיהם זוכים לבקורת של העיתונות וצבא היועצים המשפטיים ולבסוף אתה לא נותן להם להחליט?

עם כל הסימפטיה שלך לאנשי כספים וכלכלה, כל חברה או כמעט כל חברה שאני מכיר שאותה הוביל איש מעולם זה דאכה. ראה מה קרה ב- ECI שלאחר רובנר שהיה מהנדס בעל תואר שני בידיו של איש הכספים ענבר.


שנית - הם בולמים כל מה שנתפס אצליהם כביזבוז משאבים - ואני סומך עליהם יותר מאשר פקידי המשרדים. לדעתי רכבת חיפה כרמיאל היא בזבוז כסף מוחלט ממש , אבל ממש לא מסכים. קו עכו - כרמיאל יאפשר לכל ישובי מזרח הגליל העליון להגיע בחצי שעה לכרמיאל ברכב, להשאיר את האוטו, לקחת רכבת ובתוך חצי שעה להיות בעבודה במת"מ חיפה. כנ"ל לגבי קו חיפה-עפולה בית שאן - במקום לגור בחיפה ניתן לקנות בחצי מחיר בעפולה לרבות שכירות או ברבע מחיר בבית שאן ובתוך חצי שעה להגיע לעבודה לעיר הגדולה.

, ובוודאי לא בעדיפות תקציבית על פני פרויקטים תחבורתיים אחרים (כמו לפתור את הפקקים בגהה - גבעת שמואל, להאריך את כביש 6 צפונה כך שכרמיאל תהיה מחוברת למרכז כמו שצריך ,לחבר את רעננה/כפר סבא / ראש העין / יהוד / ראשון לציון לתל אביב ברכבת קלה ), רכבת לכרמיאל זה פרויקט קל תכנונית, נותנים תקציב ויש תוצאה שהשר יכול לרשום לזכותו . מספיק לראות את הרכבת לדימונה - 10 נוסעים .ביום - כדי להבין שעם ישראל משלם הרבה כסף בשביל יחסי ציבור לכץ
אני הייתי מעדיף לאזור המרכז להפוך up side down את כל אזור התחנה המרכזית הישנה, ותוך כדי להניח את היסודות לרכבת תחתית בת"א שבהמשך תגיע לפ"ת, גבעת שמואל, בת ים, חולון, וחיבור לרשת הרכבות הארצית.

בעיר בגודל של ת"א על שטחה המצומצם שום פתרון של מחלף ועוד מחלף ועוד מחלף לא יפתר את הבעיה אלא ידחה אותה. ערים בגודלה של ת"א רבתי בעולם צריכות פתרון under ground וברגע שיהיה אנשים ילמדו להשתמש בו.

אנחנו לא צריכים להגיע לגודל של פאריז או קהיר על מנת להבין שפתרונות תחבורה על בסיס רכב פרטי שמסיע איש אחד לעבודה בבוקר לא יעבדו.
אם במשרדי הממשלה ניו יושבים חברה עם השכלה, רמה ומוטיווציה כמו באוצר - המדינה היתה נראית אחרת לגמרי.

...............

[tby]

שרותי הרפואה בצפון פחות טובים מבמרכז , החינוך פחות טוב , אין כמעט תרבות בכלל
וחס וחלילה שתהיה רכבת שנוכל תוך שעה להגיע לתל אביב , זה הרי לא כלכלי לכם...

אתה באמת חושב שיקח שעה להגיע מכרמיאל לת"א? אפילו מי שגר במרכז כרמיאל יצטרך אוטובוס / רכב רק להגיע לתחנה הרכבת....
הרכבת לכרמיאל תגיע לחיפה ושם תצטרך להחליף רכבות - יקח לך שעתיים וחצי להגיע לת"א - בדיוק כפי שיקח לאוטובוס אקספרס שיסע על כביש 6

בוויכוח על רכבת קלה / כבדה לכרמיאל , היה ברור כי יהיה פי 4 ביקוש לנוסעים ברכבת הקלה - שתוכל לעבור בתוך כרמיאל ובמקומות נוספים, כפי שמתוכנן בנצרת - אבל החשיבה העקומה היא לבנות רכבת כבדה לשום מקום כי "מתחברים למרכז" -אבל זה לוקש מוחלט - לא יהיה חיבור רכבתי ישיר בין ת"א לכרמיאל .

ואתה חושב שהרכבת תגיע למשל לנהריה (כרמיאל - נהריה) או לתחנת הרכבת בעכו? - לא ולא.

אתה חושב שתוכל לחזור לצפון מהצגה בהבימה ? - לא נראה לי- ולי תתפוס את הרכבת לחיפה, אבל רכבת לכרמיאל כבר לא תהיה....

לגבי הבריאות והחינוך אני מסכים עימך לחלוטין.

אבל הפתרון הוא לא לבנות רכבת לכרמיאל או בית שאן - אלא להפוך את בית החולים בצפת עפולה וטבריה לבתי חולים ברמה של בלינסון / תל השומר עם כל המכשור הרפואי. שהתור בצפון לטיפולים יהיה חצי מהתור המרכז.

הרעיון שמשהו מהצפון צריך להגיע לטיפול רפואי במרכז רק מעיד על סדרי עדיפות לקויים של המדינה 7.5 מליארד ש"ח לרכבת לא נחוצה, אבל אין מליארד ש"ח לשדרוג משמעותית של ציוד הרפואה בצפון .

ומי אשם בזה? ראשי הערים בצפון! במקום לתפוס את כץ ולאמר שפיקוח נפש דוחה רכבת , ואם יש 7.5 מליארד ש"ח אז עדיף להשקיע בבריאות - הם משתפים פעולה עם השטות הזו . זה בדיוק מה שאמרתי - סדרי עדיפות דפוקים

ובאשר לתחבורה - כפי שכתבתי קודם - שדרוג כביש 85 לכל אורכו + כביש 6 עד כביש 85 יתן מענה מצויין אם ידאגו לתבורה ציבורית באוטובוסים נאותה וישאר כסף לשדרוג של כל בתי החולים בצפון

אבל כל העניין כבר עבר - יהיו רכבות. מכרמיאל יהיו 2-3 מליון נוסעים בשנה ברכבת כבדה במקום 11 מליון ברכבת קלה , ומבית שאן יהיו 100 נוסעים ביום.

העיקר שתושבי הצפון יהיו מרוצים, מגיע להם, הם מרוצים התוחלת החיים שלהם כפי שהיא.

בכל מקום שבנו ברכבת מהירה וזמינה נעשה בה שימוש באם מגיעים למרכז העיר ולא מנסים לחסוך כמה גרושים ולבנות תחנה באמצע שום מקום.

הדוגמא שהבאת בקשר לדימונה ובנית הרכבת לא לוקחת בחשבון פרמטר חשוב ביותר שגרם למתכננים להביא קו רכבת לדימונה מלכתחילה. לפרמטר הזה קוראים מכון מחקר בשם הקריה למחקר גרעיני ליד דימונה. ובהחלט יש פרטי ציוד שנח יותר להביא ברכבת על פני משאיות. לידיעתך, בדימונה יש גם מנחת (נחש למה).

זה פשוט לא קשור. רכבת משא תמיד עברה בדימונה - לכיוון מפעלי הברום. החידוש הוא רכבת נוסעים - שנבנתה מחוץ לעיר, על הקו הקיים.

והיכן אתה חושב יבנו את תחנות הרכבת בעפולה / כרמיאל / בית שאן? בתוך העיר ? מה פתאום! העיר לא מתוכננת לקבל רכבת במרכז - כל התחנות הן מחוץ לעיר! הכל חלם וביזבוז כסף.

ומדוע נצרת תחובר לחיפה ברכבת קלה ואילו עפולה ברכבת כבדה? היכן ההגיון?

על עפולה וכרמיאל, כמו נצרת להיות מחוברות ברכבת קלה לחיפה - רכבת שעוברת בתוך הערים, רכבת שנותנת שרות לכל הישובים על הקו - זה מבטיח תדירות גבוהה ולכן שימוש גבוה. לבית שאן צריך כביש טוב ואוטובוסים בתדירות סבירה .

זה הפתרון הנכון, היעיל והטוב ביותר - אבל יותר טוב להצהיר ולקדם תוכניות מגלומניות שיקדמו את השר ולהסביר שפקידי האוצר בולמים את הקידמה

[tby]

פורסמו מספר ידיעות ששופכות קצת אור על הנדלן הישראלי וההזנחה של הפריפריה -

הידיעה הראשונה עסקה "בצוות 90 הימים" לגיבוש מענה למשבר הנדלן שפרסם את המסקנות לאחר 150 יום. הידיעה האירה שחברי הצוות נפגשו במשך 150 יום רק 8 פעמים, סה"כ 27 שעות של ישיבות. אם זה כל כך פשוט מדוע זה לקח 150 ימים? אך מכיוון שברור שהעניין כלל לא פשוט - איך ב 27 שעות של ישיבות אפשר לתת מענה לבעיה שכבר 4 שנים מוגדרת "כנושא לאומי"?

הידיעה השניה התפרסמה היום -
חטיבה להתיישבות, הזרוע הקבלנית של הממשלה ביהודה ושומרון, חילקה בעשורים האחרונים הלוואות בהיקף 1.2 מיליארד שקל וגבתה בחזרה רק 200 מיליון שקל.

כידוע לסיבסוד מפעל ההתנחלויות פנים רבות - תשתיות כבישים, מים וביוב לישובים קטנים, הוצ' בטחון, נערך הסעות ענקי לבתי ספר וכו'. בנוסף מפעלים / מתישבים מקבלים סיוע מהחטיבה להתישבות כהלוואות ארוכות טווח מאוד עם גרייס של 5-10 שנים (!) (בנוסף לסיוע ממקורות אחרים - קרנות משרד התעשיה, משרד השיכון וכו') - כשמגיע מועד החזר ההלוואה - אין מאמץ לגבות
הסיוע הזה היה סבסוד ישיר לדיור ותעסוקה השטחים - לעיתים גם "5 דקות מכפר סבא" סבסוד שנמנע מהפריפריה האמיתית של המדינה. כך המחירים בשטחים היו אטרקטיביים, הבניה רבה - והכל על חשבון הדיור בתחומי הקו הירוק - כשהגיעה הקפאת הבניה בשטחים - פתאום גילו שמערכות התכנון , שפעלו ביעילות בשטחים - שם אין מגבלות, לא מסוגלות להזיז כלום בתוך ישראל - והתוצאה ניכרת.
להוסיף חטא על פשע - אם המליארד הזה היה מושקע בבריאות / חינוך וסיוע בדיור בפריפריה - לכולם היה קל יותר.

הידיעה השלישית - מחירי הדיור ממשיכים לעלות - כ- 5% מתחילת השנה.