אם יש משהו שניתן לקחת מהודעת הריבית של בנק ישראל זה את השימוש התכוף במילים כמו "אבל", "עם זאת", "אם כי" ו-"מנגד". בעוד רוב הנתונים שהתפרסמו בתקופה האחרונה מלמדים על האטה משמעותית בכלכלה בסוף 2012, האינדיקאטורים המקדימים דווקא מלמדים על שיפור מסוים שעשוי להירשם בתחילת השנה. לכן, בדיוק כמו שאר הכלכלנים בארץ ובעולם, גם חברי הוועדה המוניטארית בבנק ישראל מתקשים להבחין במגמה הצפויה בכלכלה העולמית בכלל והישראלית בפרט ולכן מעדיפים לעבור למצב של המתנה. כיוון שאנו מעריכים שאי וודאות זו תמשך גם בשבועות הקרובים, ובהינתן ההתחזקות השקל בחודש האחרון אל מול סל המטבעות והעובדה שבחודש אפריל לא תהיה החלטת ריבית, אנו מעריכים שהסבירות שבנק ישראל יבחר להפחית את הריבית בחודש הבא גבוהה מ-50%. יחד עם זאת, ללא הפתעות שליליות משמעותיות, הפחתת ריבית זו תאותת כנראה גם על סיום תוואי הפחתות הריבית הנוכחי.

נקודות מרכזיות מההודעה:
• ציפיות האינפלציה של החזאים ואלו הנמדדות מהחוזים העתידיים נותרו ברמה של 1.9%-1.8%. כאמור, גם החזאים במצב של המתנה.
• ציפיות האינפלציה לטווח הארוך ירדו באופן משמעותי מ-2.8% ל-2.4%. הירידה בציפיות האינפלציוניות לא נבעה משינוי טעמים של המשקיעים באשר לסביבה האינפלציונית אלא בעיקר מתיקון חד שנרשם באג"ח הצמודות הארוכות מאוד (ל-20 ו-30 שנה).
• לגבי הפעילות הריאלית במשק, בנק ישראל מציין את האינדיקציות המנוגדות המתקבלות מהנתונים השוטפים. בצד השלילי נמשכת ההאטה ביצוא, המכירות ליצוא יורדות (במיוחד בענפי ההיי-טק), נרשמה ירידה ביבוא נכסי השקעה והאטה בצריכה הפרטית. בצד החיובי מדדי הציפיות מלמדים על שיפור בציפיות הסקטור העסקי, המכירות לשוק המקומי השתפרו, נרשם גידול חד ביבוא מוצרי צריכה וחומרי גלם ולפחות חלק מההאטה במשק ניתן לייחס למבצע עמוד ענן שהוא כידוע גורם זמני בלבד.
• גם לגבי שוק העבודה הנתונים מעורבים. שיעור האבטלה עלה ברבעון האחרון של 2012 ל-6.9% אך בקרב גילאי העבודה המרכזיים (25-64) חלה דווקא ירידה בשיעור האבטלה.
• במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי, השקל התחזק בכ-1.2% מאז החלטת הריבית הקודמת. התחזקות נוספת של השקל תגדיל באופן משמעותי את הסיכויים להפחתת ריבית.
• באופן מפתיע מעט בנק ישראל בחר שלא להתייחס להקדמה האפשרית של סיום תוכנית ההרחבה הממשלתית בארה"ב. יתרה מכך, הודעה מציינת כי "המדיניות המרחיבה של הבנקים המרכזיים במדינות המפותחות הגדולות צפויה להימשך". ייתכן וההשמטה נובעת מהקדמת ישיבת הוועדה המוניטרית בשל חג הפורים.

הנקודה העיקרית היא כאמור אי הוודאות. בנק ישראל מתייחס לכך בחלק בהודעה בו מוצגים הגורמים העיקריים להחלטה: "ההערכות הרווחות הן שפחת הסיכון להחרפת המשבר הכלכלי העולמי. בתוך כך, נתונים מקרו כלכליים ממשקים מובילים בעולם מצביעים על תמונה מעורבת. לפיכך, בשלב הזה, מוקדם לקבוע האם מדובר בתפנית חיובית". אורי גרינפלד - מנהל מחקר מאקרו, פסגות בית השקעות