בהודו ל500 מליון איש אין חשבון בנק. הם היסטורית שומרים את רכושם והונם בזהב.
אין להם חשבון בנק כי הם עניים מרודים ואין להם מה לעשות עם חשבון הבנק.
הם לא שומרים הון ורכוש בזהב - כי אין להם הון ורכוש.
ההודים קונים תכשיטים מזהב (ראית פעם סרט הודי?) וכאשר רמת ההכנסה שלהם עולה - הם פשוט קונים יותר כי הם יכולים...
אני לא מבין את השאלה - גם אלומניום קיים לנצח , יהלומים וסלעים.
גם לחצץ יש מחיר. מה המחיר של חצץ? עלות ההפקה + שינוע + רווח נורמלי למוכר .
מה ההבדל בין חצץ ואלומניום לזהב? הביקוש לחצץ עולה אז מייצרים עוד, הביקוש לאלומניום עולה - אז מייצרים עוד - כך זה עם כל סחורה בעולם - אז מדוע אתה חושב שזהב שונה? הרי אין כאן תסריט של "נגמר הזהב" - רק עלויות הכריה ילכו ויעלו - אך זה נכון לכל סחורה שכורים - מעופרת ברזל לפחם לנחושת .
מאיפה זה בא?!הבנקים המרכזיים בעולם הם הקניין הראשי של זהב
אני מכיר מציאות הפוכה - ב 40 שנה האחרונות מדינות הקטינו את אחזקות הזהב שלהם.
אתה מוזמן לקרוא על כך כאן:
http://www.globalresearch.ca/the-cen...tion-i/5334870
אשמח אם תציג לי מקור אחר המראה גידול עולמי ברזרבות הזהב של בנקים מרכזיים.
בינתיים, ובניגוד לכל "רואי השחורות" - סוכנויות הדרוג לא מתעלמות מהשיפור בגרעון הממשלתי - דירוג האשראי של ארה"ב הועלה ל AA+ יציב מול AA+ שלילי
אין ספק שוול סטריט מנסה לשדר שחזרנו למצב הנורמלי. בהחלט יתכן שמצב הכלכלה האמריקנית השתפר יחסית בעיקר בגלל נושא אחד: נפט וגז. האמריקנים השקיעו בחיפושים והופכים עצמאים אנרגטית ואפילו יצואנים, כך שמאזן התשלומים משתפר.פורסם במקור על ידי tby
האם זה אומר ששאר הבעיות נפתרו? ממש לא. האיחוד הארופאי סובל מאותן בעיות, וסין סובלת מאותן בעיות , וגם בארה"ב דברים ללא ממש השתנו חוץ מנושא האנרגיה.
אני לא יודע מה יקרה בעתיד, אבל יש לנו מצב של חולה שמחובר למכונת הנשמה ומלא מורפיום+אנטיביוטיקה וכו' בהיקפים חסרי תקדים, וכעת כאשר סימני החיים יציבים רוצים לנתק ממכונת ההנשמה ולהפסיק עם התרופות . האם מצבו של החולה יהיה בסדר? ממש לא בטוח.
בפוסט האחרון בפברואר על האתגר בצימצום מאזן הפד הצגתי את התסריט הסביר שבו הסביבה הפיסקלית בו יפעל הפד היא של צימצום הגרעון הממשלתי.
היום במאי כבר ברור שזה התסריט המוביל - הממשל חתך רוחבית בהוצאותיו מחד והצמיחה תורמת לגידול בהכנסות ממיסים - תנועת מספריים שמורידה את הגרעון .
כפי שכתבתי:
ואכן הקטנת ההוצאות הממשלתיות צפויה לצמצם את הצמיחה ב - 1% לפחות - אך הצמיחה שתהיה היא נטו של המגזר הפרטי - צמיחה ברת קיימה שנשענת על התאוששות מגזר הנדל"ן, גידול בהיקף המגזר הייצרני של ארה"ב וגידול בצריכה הפרטית ככול שיותר אנשים חוזרים למעגל העבודה.מדיניות של צמצום גרעון היא למעשה מדיניות בולמת צמיחה - פחות הוצ' ממשלתיות , פחות שכר, פחות תעסוקה - התקווה כמובן שתמיחה אורגנית של המגזר בעיסקי / פרטי / ייצוא יתפוס את מקום הכספים הממשלתיים ואף יניב הכנסות חדשות ממסים - שיתרמו להמשך הורדת הגרעון.
המילה האחרונה בקיצוץ ההוצאות הממשלתיות טרם נאמרה - הגרעון עדיין גדול ויש צורך להמשיך ולהקטין את הוצאות הממשל , אך לשם כך נדרשת הסכמה של הקונגרס הרפובליקאי עם הממשל הדמוקרטי וזה , אם ללמוד מהעבר, קשה להשגה. תחושת הדחיפות בקיצוץ שיצרה את "הקיצוץ הרוחבי" בתקציב קצת דעכה בגלל התרחקות המועד שחל הגעה ל"תקרת החוב" של הממשל - שמהווה אבן הדרך שמחייבת הסכמה כלשהיא בין הצדדים הפוליטיים - היום התחזית שתקרת החוב הנוכחית תספיק עד ספטמבר/אוקטובר 2013 ומכיוון שביולי-אוגוסט אף ממשל לאבאמת עובד, הדרמה תתחדש רק בספטמבר.
מבחינת אינפלציה - אין שום סימן לעליה , הפד היה מאושר אם היה מקבל אינפלציה של 2% לשנה - אך זה עדיין לא מתרחש
שוק הדיור - ממשיך בהתאוששות
לאור כל זאת , הפד ימשיך במדיניות המקלה , ימשיך לרכוש אגח ממשלתי בתשואה אפסית וימתין לראות מה מתרחש מבחינת צמצום הגרעון הממשלתי - ככל שהורדת הוצ' הממשלה תהיה עמוקה יותר (כלומר מדיניות פיסקלית מצמצמת) הפד ימשיך לשמור על מדיניות מוניטרית מקלה , אם הצמצום יגיע בגלל גידול בהכנסות כתוצאה מצמיחה - הפד יקטין את ההקלות
כך או כך, המטרה כבר הוגדרה לפני זמן רב - 6.5% אבטלה תביא לתחילת העלאת ריבית. לפני שמעלים ריבית, מצמצמים / מפסיקים את ההקלה המוניטרית - היום האבטלה ב 7.5% , ואני מעריך שבעת שהאבטלה תגיע ל 7% הפד יחל לצמצם רכישת אגח מגובה משכנתאות ויתן לריביות על המשכנתאות ל - 30 שנה להתחיל לזחול מעלה - הדבר האחרון שהוא רוצה לעשות זה לנפח שוב בועת נדל"ן (....) , בפאזה אחת יותר מאוחר הפד יתחיל לצמצם את הרכישות של אגח ממשלתי
אם אני צריך לנחש, צמצום הרכישות יהיה במנות של 20-30 מליארד דולר , כלומר מרמת אבטלה של כ - 7% לרמת אבטלה של 6.5% לפד יהיו 3-4 מדרגות של צמצום רכישות
מבחינת לוחות זמנים , הפסקת רכישות אגח מגובה משכנתאות , בהנחה ששוק הנדל"ן ושוק התעסוקה ימשיכו להתאושש, עשויה להתחיל לקראת סוף 2013 - כשהאבטלה תגיע לסביבות ה- 7% - וזו תהיה המדרגה הראשונה של צמצום QE3 , המדרגה השניה תגיע כפונקציה של המשך הירידה באבטלה - יתכן בקצב של מדרגה ברבעון.
מבחינת השקעה - מי שמאמין בעליית התשואות של האגח ארוך הטווח הארה"ב - יש תעודות סל רלבנטיות
בינתיים, כל רואי השחורות למיניהם שדיברו על חורבן בלתי נמנע של המערכת הכלכלית והתפרצות אינפלציונית ענקית בגלל "הדפסות כסף" ו"ניפוח מאזן " של הפד, קצת השתתקו לאחרונה, יכול להיות שכולם מתחילים להבין שאת הפד מובילים אנשים אחראיים שיש בידיהם ידע וכלים והם יודעים מה הם עושים
בהמשך אתאר בכמה הפד צריך להקטין את המאזן על מנת לחזור לרמה "נורמלית".
"בינתיים, כל רואי השחורות למיניהם שדיברו על חורבן בלתי נמנע של המערכת הכלכלית והתפרצות אינפלציונית ענקית בגלל "הדפסות כסף" ו"ניפוח מאזן " של הפד, קצת השתתקו לאחרונה, יכול להיות שכולם מתחילים להבין שאת הפד מובילים אנשים אחראיים שיש בידיהם ידע וכלים והם יודעים מה הם עושים"
הטענה שאין אינפלציה כרגע היא שנויה במחלוקת (בלשון המעטה). כשאחת הסיבות היא כמובן שיטת המדידה של ה BLS שמקזזת עליות מחירים של מוצרי יסוד עם ירידות מחירים במוצרים טכנולוגים. רוב האנשים יגידו לך שעלות המחיה שלהם משמעותית יותר יקרה מלפני 3 שנים, גם בארה"ב וגם בישראל. ברוב ארצות ערב היו מהפכות והטלטלה בגוש היורו עוד לא הסתיימה. סין לפני האטה כלכלית שהשלכותיה לא ברורות.
עם כל הכבוד לסימני הנפט בכלכלת ארה"ב, כל העולם כמרקחה בגלל הניסוי הפעוט הזה בהדפסת כסף אינסופית של כולם בעצם (ארה"ב, סין, יפן, EU). וזה עוד לא נגמר. הלוואי ואני טועה.
אם יש משהו שלהקלה מוניטרית והדפסת כסף אין כל קשר אליו זה הביקוש למוצרי יסוד (סחורות ) חקלאיים - חיטה, אורז, סוכר , תירס שמן בשר, וכו'עליות מחירים של מוצרי יסוד
העליה במחירים היא תוצאה של היצע/ביקוש הנובע משינוי בדיאטה של מליארדי אנשים - אני בטוח שהסופו של דבר המערכת תתאזן - יש חוק "טבע" שקשור לחקלאות - החקלאים מפסידים - כי קל יחסית להגדיל את הייצור של סחורה במחסור - אין צורך בהשקעות גדולות, אין חסמי כניסה , אין זמני הקמה ארוכים של אמצעי הייצור - בקיצור זו מערכת מאוד יעילה ומגיבה יחסית מהר .
באופן כללי ניתן גם לאמר כי עליה זמנית של מחירי הסחורות החקלאיות יאפשרו לחלק מהיצרנים במדינות הפחות מפותחות לבצע קפיצה טכנולוגית - הכנסת מיכון ו/או דשנים - מה שיגדיל באופן ניכר את התוצרת ליחידת אדמה / עבודה ובמקביל אנו רואים כניסה של הון מערבי למדינות עולם שלישי במטרה לפתח חקלאות מודרנית - בקיצור - זו רק שאלה של זמן שיווצר עודף והמחירים יקרסו - זו דרכו של עולם בחקלאות מודרנית
באשר לעלויות מחיה - ישראל היא לא דוגמא לכלום- - המחירים כאן גבוהים בגלל אימפוטנטיות ממשלתית מחד ומאבק סקטוריאלי מאידך - כל זמן שיחידת ייצור לגיטימית של חלב או ביצים למשל זה משק של מושבניק אז מחיר החלב יהיה גבוה - כי לא מנצלים את היתרונות לגודל של מערך ייצור מודרני . הרי ביום שיורידו המכסים מגבינה צהובה יפסק ייצור החלב במושבים - והחלב יעלה חצי ממחירו היום.
אלו גורמים שמדכאים ביקושים, לא מגדילים ביקושים שיוצרים אינפלציה. הסכנה של אינפלציה תהיה אמיתית כאשר בכל העולם תהיה צמיחה שתביא לתפוקה מלאה בסקטורים שונים -כל זמן שיש עודף יכולת ייצור (אבטלה של אנשים ו/או מכונות ) עולמית בכמעט הכל - איך יעלו המחירים?והטלטלה בגוש היורו עוד לא הסתיימה. סין לפני האטה כלכלית שהשלכותיה לא ברורות.
תקרא הפוסט מתחילתו , יש הסבר מקיף מדוע אין "הדפסת כסף" ממשי - לבנקים המרכזיים מתחיל "להישבר" מכל העניין, אני לא פוסל שנראה פתאום ריבית שלילית על פקדונות הבנקים בבנקים מרכזיים - הבנקים המרכזיים רוצים להדפיס כסף אך בשביל זה ה"כסף" צריך להגיע לשוק באמצעות הבנקים המסחריים - והם לא רוצים להלוות (כי יש עודף יכולת ייצור, כי יש צמיחה אנמית בלבד, כי אין בטחון בעתיד וכו) - זו לולאת פיד-בק שהבנקים המרכזיים חייבים לשבור, אחרתהניסוי הפעוט הזה בהדפסת כסף אינסופית של כולם בעצםבאמת נראה מסוקים זורקים שטרות של 100 יורו / דולר / יאן בשכונות מצוקה (כי הם יקחו הכסף ומייד יקנו בזה משהו - וזה יוצר ביקושים )
ארה"ב מנהלת כבר 4 שנים רצוף תקציב מדינה שמבוסס על מעל 1 טרליון דולר גירעון.
אתה יודע כמה זה טריליון? זה בערך 1000 מטוסי גמבו מלאים בשטרות של דולרים.
זה בערך פי 10 מהתקציב השנתי של מדינת ישראל.
אז על איזו מדיניות פיסקאלית אתה מדבר? על איזה קיצוץ בהוצאות?
הממשל האמריקאי חותך בהוצאות? אנה כנס ל cnbc וראה את הראיון של הנשיא של הפד בדאלאס ריצרד פישר מלפני יומיים.
הוא אומר בדיוק ההיפך ממך.
לגביי היציאה של הפד מתכנית התמריצים.
עד סוף שנה , הפד מעריך שהמאזן שלו יתקרב ל4 טרליון דולר.
הפד נכון להיום קונה מעל 90 אחוז מהאגח הממשלתי שמונפקות.
השאלה הגדולה היא - למי ימכרו את כל הניירות הללו?
למה למישהו לקנות ניירות של מדינה בפשיטת רגל עם חובות מעל 100% לתלג (16 טרליון , אולי יותר) ?
לכל משקיע ברור שכאשר אגחים של בריטניה ארהב וגרמניה ויפן נסחרים בשיא של 300 שנה , והתשואה מעולם לא היתה נמוכה יותר...
הכיוון יכול להיות לצד אחד.... אז הפד ימכור טרליונים של אגחים? לא נראה לי.
אין לו תכנית אקזיט , אפילו פישר מדאלאס מודה בזה.
לגביי השאר :
בארהב היום כמעט 50 מליון איש חיים מפוד סטמפס. תלושי מזון בעברית , כמו שהיה פה בשנות ה -50 .
ה - u-6 באבטלה סביב 15% .
הפער בין המניות לכלכלה האמיתית , מעולם לדעתי לא היה גדול יותר.
כאשר מוזרמים כל חודש סכומים דמיוניים של מאות מליארדים לשווקים מיפאן ארהב ואירופה
בכדי לייצר ביקושים מלאכותיים שלאבאמת קיימים.
אין קונים אמיתיים לכל הגיוסים וההנפקות.
הבנקים המרכזיים מדפיסים ומייצרים את הביקושים מלאכותית
ולכן זה פשוט מוטרף.
הערה אחרונה
לגביי השפעה על מחירים של סחורות.
אתן דוגמה מהזהב.
למה כן יש השפעה של המניפולציות של ההדפסות על המחיר של המתכת.
יש בעולם 160 אלף טון זהב.
120 אלף טון שייכים לאנשים פרטיים. לציבור.
30 אלף טון שייכים לבנקים מרכזיים בעולם.
עוד כמה אלפים בודדים למשקיעים וכב
רק 1 אלף טון , פחות מאחוז מהכמות העולמית נמצאים בידי התעודות סל והקרנות נאמנות של הזהב כמו gld ועוד.
אולם , עם פחות מחצי אחוז מהכמות העולמית ברשותם , תוך שימוש במינופים ובמניפולציות הם למעשה קובעות את מחיר המתכת.
לא הציבור , שמחזיק מעל 80 אחוז מהסחורה.
לכן , כשמחיר הזהב יורד , הביקוש לזהב פיזי בסין והודו עולה.
כי כשהמחיר יורד זו הזדמנות קנייה למעל 2 מליארד אנשים שכבר 3000 שנה שומרים את הונם במתכת הזהובה
שבוע טוב
טיבי
אתה פשוט טועה , ואסביר לך , ארה"ב מייצאת את האינפלציה שלה למקומות אחרים.
ההדפסות בארהב יצרו אינפלציה בכל רחבי העולם הערבי לפני שנתיים להזכירך
מחיר החיטה הוכפל במצרים טוניסיה לוב ועוד...
אז להגיד שאין קשר זה פשוט לא נכון.
משטרים נפלו בגלל זה.
כשמדפיסים בלי סוף הכח של הדולר יורד.
לכן , הלירה המצרית וטוניסאית והלובית מתחזקת.
מאחר וארה"ב מוכרת חיטה תירס וכו לחצי עולם- אזיי הוכפלו המחירים של המזון לעניי העולם.
החלשות הדולר גם דירדרה רבים בארה"ב לעוני.
בתור אחד שהיה שנים בארהב , ראיתי זאת היטב.
שינויי דיאטה?
אולי תמליץ לעניים בישראל לתרגל דיאטה ללא צריכת מזון...זה יהיה מאד כלכלי להם ולא יעלה מחירים(כי לא יהיה ביקוש)
"רוצים להדפיס כסף אך בשביל זה ה"כסף" צריך להגיע לשוק באמצעות הבנקים המסחריים - והם לא רוצים להלוות (כי יש עודף יכולת ייצור, כי יש צמיחה אנמית בלבד, כי אין בטחון בעתיד וכו)"
אכן, זה בדיוק המצב. תחשוב על מערכת של זרימת נוזלים שכיוון אחד של זרימה נחסם (השקעות בכושר יצור), הנוזלים ימצאו סדקים לדלוף אל הכלכלה האמיתית באמצעות ניפוח אקראי ולא צפוי של בועות בנכסים, אם זה נדלן, זהב, נחושת, תירס או כל תחום שפתאום יהפוך אופנתי. וכמובן יש את הבועה הגדולה מכל של האגחים, כמו שלמבו כתב , הם בשיא של 300 שנה והירידה תהיה כואבת מאד כי כמות הכסף שנמצאת שם גדולה בהרבה משווקי המניות.
בקיצור, לטעון שברננקי יודע לכוון את הכלכלה העולמית בדיוק רב ובעדינות רבה ע"י כלי כל כך גס ולא מדוייק כמו ריבית והדפסת כסף זו הנחה מסוכנת מאד. חווינו יותר מעשור של בועות (נאסדק, נדלן, חמרי גלם), ואני חושש שזה לא נגמר. עדיין יש אמון טוטלי בפד מצד וול סטריט (הנהנים העיקריים מההדפסה) , זה יכול להעלם בקלות ואז דברים יכולים להפוך מכוערים.
הגב עם ציטוט
