בדיון שנסגר, תחזית 2013 עסקנו הרבה מאוד בהרחבה המוניטרית שהפד ביצע ומבצע - רכישות של 85 מליארד דולר בחודש של אגח ממשלתי / מגובה משכנתאות והיו כאן הרבה קולות די היסטריים שחזרו על מה שהם קראו בבלוגים שונים - שהפד סולל הדרך לחורבן כלכלי גמור.
בדיון זה אנסה להביא את הערכותי לגבי העתיד בכל הקשור להרחבה הכמותית במספר פרקים על מנת לאפשר דיון / שאלות
כדי להיכנס לנושא, נתחיל בהיסטוריה של התערבות הפד בשווקים והגידול במאזן
אני מביא כאן קטעים מהדיון הקודם:
חלק 4 - התפתחות המשבר הפיננסי ופעולות הפד - "הדפסת הכסף הגדולה"
ב - 2008 כבר היה ברור שהולכים להיגרם הפסדים כבדים למי שהשקיע במשכנתאות , אך בגלל המורכבות של המוצרים, ביטוחי המשכנתאות למיניהם וחוסר יכולת להעריך בכמה ירדו מחירי הדיור - אף אחד לא ידע לתת ערך למוצרים עצמם או לחברות שעסקו בתחום, כולל החברות עצמן.
התחילה פאניקה שקטה - לא המון מסתער על דלתות הבנקים - אלא גופים מוסדיים, בנקים ובנקי השקעות שמקבלים החלטות לממש השקעות בכל מחיר, להפסיק להשקיע בכלים למימון קצר טווח - בקיצור - להתרחק מכל מה שנוגע, קשור או מזכיר משכנתאות - כולל הלוואות קצרות טווח (יום אחד) אחד לשני.
הנזילות נעלמה מהשוק.
אחד אחרי השני הגופים הגדולים בוול סטריט הגיעו לסף חדלות פרעון - לא בגלל הפסדים ממשיים, אלא בגלל קשיי מימון טווח קצר שנבעו מפאניקה של חוסר יכולת השוק לקבוע כמה יהיו ההפסדים, אצל מי והאם בכלל יש סכנה לפשיטת רגל של הגופים עימם הם עובדים.
- בר סטרנס - נמכר בכפיה במרץ 2008
- פאני מיי ופראדי מק - ענקי ביטוח המשכנתאות - הוכנסו להקפאת תהליכים וניהול ע"י מנהל מיוחד ב - 7לספטמבר
- להמן ברודרס - הכריזו על פשיטת רגל, - מריל לינץ - נרכשה ע"י בנק אוף אמריקה ב - 15 לספטמבר
AIG קיבלה הזרקת מזומנים (למעשה הממשל השתלט עליה) - 16 ספטמבר
- וושינגטון מאטושל -אחד מבנקי המשכנתאות הגדולים - נסגר ע"י הרגולטור -25 ספטמבר
וכן הלאה - 1000 בנקים קטנים ובינוניים בארה"ב היו בסכנת התמוטטות
אי אפשר לתאר במילים את המצב בספטמבר 2009. העולם כולו הוכה קשה, לא היה סוג נכס השקעה אחד שלא ספג הפסדים כבדים, אך חמור מכך היה אובדן אמון מוחלט במערכת הפיננסית שמייד חילחל לעולם הפיזי - עצירת השקעות, עצירת צריכה. לא האטה. עצירה. דממה. גם אם היה מישהו שרצה להשקיע - לא היה בנק שמוכן היה להלוות כסף. בנקים לא כיבדו חוזי הלוואה חתומים. יש לך עסק ואתה זקוק למימון להון חוזר? - תבוא מחר.
בתוך הפניקה , ניצב לו רק גוף אחד עם יכולת , אמצעים ורצון לעצור את הדהירה לתהום - הפד. למזלו של העולם ניצב בראש הפד בן שלום ברננקה, שהתמחה , מכל הנושאים, בשפל הגדול של שנות ה- 30 . הוא לא היה צריך שיסבירו לו מה צריך לעשות - הוא כתב על זה מאמרים ....
ומכאן מתחיל הסיפור על "הדפסות כסף" -
שלב ראשון היה להפסיק את נפילת אבני הדומינו [פעילות של משרד האוצר והפד]- ההשתלטות על AIG , העמידה המלאה מאחורי פראדי מק ופאני מאי באמצעות התחייבות הזרמת כספים של מאות רבות של מליארדים , תוך הצהרות ברורות , אחרי נפילת ליהמן, שהפד יעשה כל מה שנחוץ לשמור על המערכת הפיננסית.
בשלב השני החליף הפד את ה"שוק" בכל הקשור למימון לטווח קצר - כל חברה שהיתה לה נגיעה למגזר הפיננסי היתה זכאית לקבל הלוואה לטווח קצר מהפד - באופן ישיר - תמורת "בטחונות"
במקביל היו גם תוכניות שלמשרד האוצר שהזרים כספים לבנקים וכו' - אך אנו מתמקדים בפד.
כלומר, על מנת לקבל כסף מהפד, החברה היתה צריכה למסור אגח ממשלתיות, אגח מגובה משכנתאות או אגח אחר בעל דרוג גבוה ולקבל מזומן. מהיכן המזומן? מהאויר.
כמה מזומן? - המאזן של הפד צמח מכ - 900 מליארד דולר ל 2.2 טריליון דולר - תוך רבעון אחד ב - 2008
זה הסיפור העיקרי - ההדפסה של טרליונים בוצעה כתגובה ישירה, בזמן קצר ובחרום על מנת לעצור את הפאניקה, למנוע גלישה לשפל גדול מספר 2.
וזה מתוך "פרק 5 - הקלות כמותיות":
פרק 6 - איפה הכסף?הפרק הרביעי הסתיים בסוף 2008 , מאזן הפד צמח ברבעון האחרון של 2008 מ - 0.9 טריליון דולר ל - 2.2 טריליון דולר בעקבות תפקידו של הפד "כמלווה בחרום" (Lender of last resort) .
פרק הזה אני מקווה לנתץ כמה "אמונות" מוסכמות ו"ידע" שמבוסס על קריאה יומית של גלובס ואתרים כלכליים באינטרנט שקשורים ל - QE למיניו
ברבעון האחרון של 2008, 1.3 טריליון דולר חדשים הוזרמו לבבנקים , מוסדות פיננסיים, מבטחי משכנתאות ועסקאות החלף וכו' כמימון לטווח קצר , שנתן מענה לחוסר הנזילות בשוקים הארה"ב ובחו"ל.
כבטחונות למימון קיבל הפד אגח ממשלתי אמריקאי, אגח מגובה משכנתאות של פרדי מק ופאני מיי (GSE'S) וניירות נוספים - את הכסף שנתן - ייצר מהאויר, אך שוב הפתעה לכל מי שלא בקיא בפרטים במהלך 2008 מכר הפד 0.4 טריליון דולר של אגח ממשלתי שהחזיק כרזרבה , כלומר , בנוסף ל 1.3 טריליון דולר החדשים, הזרים הפד עוד 0.4 טריליון שמקורם נכסים שלו. כלומר הזרמת החרום עמדה על כ - 1.7 טריליון דולר, אך המקור הכספי לכ - 25% ממנה היה מכירות נטו של אגח ממשלתי ע"י הפד.
כלומר אם בתחילת 2008, הפד החזיק 0.8 טרליון דולר באגח ממשלתי שהיווה את רוב מאזנו, הרי בסוף 2008 החזיק רק 0.4 טרליון אגח ממשלתי ועוד 1.8 טרליון הלוואות חרום לסוגיהם.
פעילות נמרצת זאת, בתוספת פעילות משרד האוצר , הצהרות על תמיכה בלתי מסוייגת במערכת הפיננסית והעובדה שאחרי ליהמן לא היו עוד נפילות של גופים גדולים, החזירה את האמון במערכת הפיננסית ובזה תם הפרק של הטיפול המשמעותי במשבר הפיננסי.
אלא מה, הכלכלה הריאלית נכנסה למיתון עמוק והיה צורך לפעול , עפ"י מנדט הפד, לעידודה לצורך הורדת האבטלה.
הצעד הראשון ברור - מורידים ריבית - ריבית הפד ירדה מ 5.25% בספטמבר 2007 ל 0% בדצמבר 2008 ומאז נשארה שם
כאשר הריבית ב - 0% לא נותרו עוד אמצעים לפד להשפיע על הריבית לטווח ארוך אלא ע"י רכישות ישירות של מכשירים פיננסיים ארוכים - אגרות חוב ממשלתיות ואגח של GSE
תוכנית הרכישה הראשונה (QE1) הושקה במאי 2009 . עד סופה במאי 2010 הזרים הפד נטו ...... 100 מליארד דולר בלבד.
איך זה יכול להיות? הרי קראנו בעיתונים שמדפיסים המון כסף. לא יכול להיות ! בוודאי יש טעות.
אין טעות.
מה שקרה בפועל זה שבמקביל לרכישות של האגח בשוק, צומצם מימון החרום שהועמד לבנקים. זוכרים מה הבנקים נתנו כבטוחה למימון החרום - אגח ממשלתי, אגח מגובה מגובה משכנתאות וחוב של GSE - ומה קנה הפד ב - QE1 - בדיוק את האגחים הללו.
אם בסוף 2008 הפד החזיק 0.4 טרליון אגח ממשלתי והיתר מימון חרום, במאי 2010 החזיק 0.75 טריליון אגח ממשלתי, 1.25 אגח מגובה משכנתאות וחוב GSE ו - 0.3 טריליון מימון חרום לסוגיו. סה"כ מאזן בסוף 2008 - 2.2 טרליון, במאי 2010 - 2.3 טריליון דולר.
המאמץ הראשון שנועד להוריד את הריביות לטווח ארוך הצליח חלקית, הריבית לטווח ארוך ירדה, אבל ההשקעות לא התאוששו, שיעור האבטלה נותר גבוה
לפיכך נקט הפד במאמץ שני QE2 מנובמבר 2010 ועד יוני 2011 - הפעם נרכשו 0.55 טריליון דולר - 0.85 טרליון באגח ממשלתי , אך 0.3 טרליון של אגח מגובה משכנתאות ו חוב GSE ירדו מהמאזן (נפדו) , נטו המאזן גדל ל - 2.85 טרליון , דומה לרמתו היום.
במילים אחרות, מיוני 2011 הפד לא "ייצר" דולר אחד חדש - 18 חודשים ללא "הזרמות". נהפוך הוא , הפד העביר לממשלת ארה"ב 200 מליארד דולר של רווחים - הרי כל האגחים שהוא מחזיק משלמים ריבית. כלומר QE2 בפועל היה רק 0.35 טרליון דולר.
לאחר שהוברר באופן מסודר מדוע, כמה ואיך גדל מאזן הפד מ- 2008 ועד היום, נותרה שאלה אחת פתוחה, שהיא הסיבה לכתיבה של כל הפרקים הקודמים בסידרה.
הפרק הזה הוא הקשה להבנה , כי כמו שאומרים - "פה קבור הכלב" ולא סתם "המבינים" לא מבינים. כמו בפרקים הקודמים, אני מעדיף להכליל ולא לדייק ב 100% לצורך פשטות ההסבר.
השאלה היא - היכן 2 טרליון דולר "שהודפסו" בידי הפד? הרי כולם מתארים "גלים של כסף" שמפוזרים לכל הכיוונים , שיוליכו את הכלכלה לאבדון......
עכשיו חייבים להבין פרט קטן אך חשוב - הפד לא באמת מדפיס כסף - הוא "מגייס" הכסף ע"י יצירת חוב מסוג מאוד מסויים - רזרבת בנק. זו לא הדפסת כסף מכיוון ש"רזרבת בנק" חייבת להישאר בפד, לא ניתן להישתמש בה בחוץ. לעומת זאת , בניגוד ל"חוב" רגיל, לרזרבת בנק יש תכונה יחודית - היא מאפשרת לבנקים להגדיל את ההלוואות שלהם. למעשה, בנק יכול להגדיל את היקף פעילותו רק ע"י הגדלת הרזרבה המוחזקת בבנק המרכזי - וכך נוצר כסף חדש בשוק.
למעשה, בפוטנציה המצב הרבה יותר גרוע מ"הדפסת" 2 טריליון דולר - מכיוון שנוצרה רזרבת בנק אדירה המאפשרת לבנקים להגדיל את כמות ההלוואות שהם נותנים -[כסף חדש בשוק] ה - 2 טריליון, צרכים להיות מוכפלים ע"י יחס הרזרבה וה -2 טרליון היו אמורים לייצר 20 טרליון ויותר דולרים בשוק.
אז עכשיו בכלל צריך להיות קל למצוא את הר המזומנים הזה - זה לא 2 טריליון - הם נשארו בפד כרזרבה - זה בכלל 20 טריליון של הלוואות חדשות ......
בכלכלה יש מונחים המתארים "כסף" :
- . M0 מושג זה הינו סך המזומנים (מטבעות ושטרות) במשק.
- M1. כמות המזומנים ופקדונות העובר ושב, אשר בידי כל גורמי המשק יחד. הגדרה זו של כסף היא ההגדרה המקובלת ביותר של המושג "כמות הכסף במשק", או סך אמצעי התשלום הנזילים ובהגדרה זו נהוג להשתמש. לא יחשבו בהגדרה זו רזרבות המופקדות בבנק המרכזי או רזרבות השמורות בכספות הבנקים כשלעצמם, היות שהללו אינם משתתפים במחזור באופן פעיל.
- M2. כמות הכסף במשק כפי שהוגדרה ב-M1 ועוד פקדונות שונים במטבע מקומי ועוד אגרות חוב לזמן קצר שהונפקו על ידי הבנק המרכזי. ערך זה מכונה גם בשם "מזומנים ושווי מזומנים".
אנחנו מסתכלים על כמות הכסף במובן הרחב ביותר שלה - M2 - מזומנים ושווי מזומנים - הרי אנו צרכים לראות , אם התאורים על הצפת המשק בכסף זול נכונים, קפיצה אדירה במדד זה.
אז זהו, שלא רואים.
אם תסתכלים על הגרף לאורך זמן של M2 - רואים גידול קבוע של 6% לשנה משנת 1995 ועד היום . מי שלא מאמין יכול לבדוק בעצמו:
- http://research.stlouisfed.org/fred2/series/M2
אז איפה הכסף?
התשובה הקצרה והפשוטה - הכסף נשאר בפד. הוא לא הגיע לשוק.
הבנקים שונאי סיכון עדיין, ולא הגדילו את נפח ההלוואות - למרות שיכולים להלוות כמות אינסופית של כסף.
הציבור יושב על 6.5 טריליון דולר של פקדונות - גידול של 45% ב -4 שנים.
חברות בארה"ב יושבות על ערמות מזומנים ונכסים פיננסיים לטווח קצר בשיא של כל הזמנים
בקיצור - למזומן "ביד" יש ביקוש גדול וכולם מוכנים לקבל 0%-0.25% ריבית לטווח קצר - העיקר לא להיסתכן
החשבון פשוט - הפד קונה אגח ממשלתיות ואגח מגובה משכנתאות המשלמות בממוצע כ - 2% לשנה, "מממן" הרכישה ע"י רזרבות בהם הוא משלם 0.25% לשנה ומרוויח 1.75% לשנה. על תיק של טרליון דולר, זה רווח שנתי של 17.5 מליארד דולר שלאן הולכים? - חזרה למשרד האוצר.
זה כל הסיפור - הפד עושה ככל יכולתו לגרום לכלכלה להתרומם - לבנקים להלוות, לציבור לצרוך ולחברות להשקיע - אבל הם לא רוצים. כולם מעדיפים להחזיק מזומן ב - 0% ריבית ולכן השיפור בכלכלה הוא כל כך איטי, לכן כל הסיפורים על "קטסטרופה מתקרבת" הם שטויות.
הטראומה מהמשבר הפיננסי כל כך גדולה, שיקח עוד זמן להשתחרר ממנה. זה יקרה , אבל לאט.
כאשר זה יתחיל להתרחש מה נראה? - חברות יתחילו להשקיע - תחילה ישתמשו במזומנים שלהם ואח"כ יבקשו הלוואות - האבטלה תרד, הבטחון הצרכני יעלה - יגדלו הביקושים וכך יתחיל התהליך המזין עצמו של צמיחה כלכלית.
בתהליך, הפד יעלה ריבית לטווח קצר - בהתחלה בקצת, בהמשך ביותר, ממשלת ארה"ב תקטין הגרעון (אנחנו כבר עדים לצעדים קונקרטיים) כי תהיה עליה בהכנסות ממיסים, וקיטון בהוצאות לעידוד צמיחה והשקעות (הוצאה אנטי מחזורית) - הממשלה תגייס פחות חוב, הפד לא ירכוש חוב חדש ויתן לפדיונות של החוב שהוא מחזיק להקטין את מאזנו.
כפי שהמשק האמריקאי בטראומה, כך גם הפד. לכולם ברור שהאתגר הבא הוא בבוא הזמן הקטנת המאזן תוך איזון צמיחה / אינפלציה / תעסוקה.
עד שלא יהיה שינוי אמיתי בביקוש לכסף שיחייב יצירת כסף חדש בקצבים הולכים ועולים = יציאה מהמשבר, הפד ימשיך לייצר רזרבות באמצעות QE4, QE3 - כל זמן שהמשק לא סופג את ראשיתו של הכסף, אין משמעות לכמה רזרבות יש, כאשר הכסך יתחיל להיספג, לא יהיה עוד צורך ב - QE ......
עד כאן הגעתי בדיון של תחזית 2013 , ההמשך על האתגר של הקטנת המאזן
הגב עם ציטוט
פורסם במקור על ידי kelazar
