x




עמוד 1 מתוך 8 123 ... אחרוןאחרון
מציג תוצאות 1 עד 10 מתוך 82

נושא: הרחבה מוניטרית -הפסקתה וה סיכונים

Hybrid View

  1. #1

    הרחבה מוניטרית -הפסקתה וה סיכונים

    בדיון שנסגר, תחזית 2013 עסקנו הרבה מאוד בהרחבה המוניטרית שהפד ביצע ומבצע - רכישות של 85 מליארד דולר בחודש של אגח ממשלתי / מגובה משכנתאות והיו כאן הרבה קולות די היסטריים שחזרו על מה שהם קראו בבלוגים שונים - שהפד סולל הדרך לחורבן כלכלי גמור.

    בדיון זה אנסה להביא את הערכותי לגבי העתיד בכל הקשור להרחבה הכמותית במספר פרקים על מנת לאפשר דיון / שאלות

    כדי להיכנס לנושא, נתחיל בהיסטוריה של התערבות הפד בשווקים והגידול במאזן

    אני מביא כאן קטעים מהדיון הקודם:

    חלק 4 - התפתחות המשבר הפיננסי ופעולות הפד - "הדפסת הכסף הגדולה"



    ב - 2008 כבר היה ברור שהולכים להיגרם הפסדים כבדים למי שהשקיע במשכנתאות , אך בגלל המורכבות של המוצרים, ביטוחי המשכנתאות למיניהם וחוסר יכולת להעריך בכמה ירדו מחירי הדיור - אף אחד לא ידע לתת ערך למוצרים עצמם או לחברות שעסקו בתחום, כולל החברות עצמן.

    התחילה פאניקה שקטה - לא המון מסתער על דלתות הבנקים - אלא גופים מוסדיים, בנקים ובנקי השקעות שמקבלים החלטות לממש השקעות בכל מחיר, להפסיק להשקיע בכלים למימון קצר טווח - בקיצור - להתרחק מכל מה שנוגע, קשור או מזכיר משכנתאות - כולל הלוואות קצרות טווח (יום אחד) אחד לשני.

    הנזילות נעלמה מהשוק.

    אחד אחרי השני הגופים הגדולים בוול סטריט הגיעו לסף חדלות פרעון - לא בגלל הפסדים ממשיים, אלא בגלל קשיי מימון טווח קצר שנבעו מפאניקה של חוסר יכולת השוק לקבוע כמה יהיו ההפסדים, אצל מי והאם בכלל יש סכנה לפשיטת רגל של הגופים עימם הם עובדים.

    - בר סטרנס - נמכר בכפיה במרץ 2008
    - פאני מיי ופראדי מק - ענקי ביטוח המשכנתאות - הוכנסו להקפאת תהליכים וניהול ע"י מנהל מיוחד ב - 7לספטמבר
    - להמן ברודרס - הכריזו על פשיטת רגל, - מריל לינץ - נרכשה ע"י בנק אוף אמריקה ב - 15 לספטמבר
    AIG קיבלה הזרקת מזומנים (למעשה הממשל השתלט עליה) - 16 ספטמבר
    - וושינגטון מאטושל -אחד מבנקי המשכנתאות הגדולים - נסגר ע"י הרגולטור -25 ספטמבר
    וכן הלאה - 1000 בנקים קטנים ובינוניים בארה"ב היו בסכנת התמוטטות

    אי אפשר לתאר במילים את המצב בספטמבר 2009. העולם כולו הוכה קשה, לא היה סוג נכס השקעה אחד שלא ספג הפסדים כבדים, אך חמור מכך היה אובדן אמון מוחלט במערכת הפיננסית שמייד חילחל לעולם הפיזי - עצירת השקעות, עצירת צריכה. לא האטה. עצירה. דממה. גם אם היה מישהו שרצה להשקיע - לא היה בנק שמוכן היה להלוות כסף. בנקים לא כיבדו חוזי הלוואה חתומים. יש לך עסק ואתה זקוק למימון להון חוזר? - תבוא מחר.

    בתוך הפניקה , ניצב לו רק גוף אחד עם יכולת , אמצעים ורצון לעצור את הדהירה לתהום - הפד. למזלו של העולם ניצב בראש הפד בן שלום ברננקה, שהתמחה , מכל הנושאים, בשפל הגדול של שנות ה- 30 . הוא לא היה צריך שיסבירו לו מה צריך לעשות - הוא כתב על זה מאמרים ....

    ומכאן מתחיל הסיפור על "הדפסות כסף" -
    שלב ראשון היה להפסיק את נפילת אבני הדומינו [פעילות של משרד האוצר והפד]- ההשתלטות על AIG , העמידה המלאה מאחורי פראדי מק ופאני מאי באמצעות התחייבות הזרמת כספים של מאות רבות של מליארדים , תוך הצהרות ברורות , אחרי נפילת ליהמן, שהפד יעשה כל מה שנחוץ לשמור על המערכת הפיננסית.
    בשלב השני החליף הפד את ה"שוק" בכל הקשור למימון לטווח קצר - כל חברה שהיתה לה נגיעה למגזר הפיננסי היתה זכאית לקבל הלוואה לטווח קצר מהפד - באופן ישיר - תמורת "בטחונות"

    במקביל היו גם תוכניות שלמשרד האוצר שהזרים כספים לבנקים וכו' - אך אנו מתמקדים בפד.

    כלומר, על מנת לקבל כסף מהפד, החברה היתה צריכה למסור אגח ממשלתיות, אגח מגובה משכנתאות או אגח אחר בעל דרוג גבוה ולקבל מזומן. מהיכן המזומן? מהאויר.

    כמה מזומן? - המאזן של הפד צמח מכ - 900 מליארד דולר ל 2.2 טריליון דולר - תוך רבעון אחד ב - 2008

    זה הסיפור העיקרי - ההדפסה של טרליונים בוצעה כתגובה ישירה, בזמן קצר ובחרום על מנת לעצור את הפאניקה, למנוע גלישה לשפל גדול מספר 2.

    וזה מתוך "פרק 5 - הקלות כמותיות":

    הפרק הרביעי הסתיים בסוף 2008 , מאזן הפד צמח ברבעון האחרון של 2008 מ - 0.9 טריליון דולר ל - 2.2 טריליון דולר בעקבות תפקידו של הפד "כמלווה בחרום" (Lender of last resort) .

    פרק הזה אני מקווה לנתץ כמה "אמונות" מוסכמות ו"ידע" שמבוסס על קריאה יומית של גלובס ואתרים כלכליים באינטרנט שקשורים ל - QE למיניו

    ברבעון האחרון של 2008, 1.3 טריליון דולר חדשים הוזרמו לבבנקים , מוסדות פיננסיים, מבטחי משכנתאות ועסקאות החלף וכו' כמימון לטווח קצר , שנתן מענה לחוסר הנזילות בשוקים הארה"ב ובחו"ל.

    כבטחונות למימון קיבל הפד אגח ממשלתי אמריקאי, אגח מגובה משכנתאות של פרדי מק ופאני מיי (GSE'S) וניירות נוספים - את הכסף שנתן - ייצר מהאויר, אך שוב הפתעה לכל מי שלא בקיא בפרטים במהלך 2008 מכר הפד 0.4 טריליון דולר של אגח ממשלתי שהחזיק כרזרבה , כלומר , בנוסף ל 1.3 טריליון דולר החדשים, הזרים הפד עוד 0.4 טריליון שמקורם נכסים שלו. כלומר הזרמת החרום עמדה על כ - 1.7 טריליון דולר, אך המקור הכספי לכ - 25% ממנה היה מכירות נטו של אגח ממשלתי ע"י הפד.

    כלומר אם בתחילת 2008, הפד החזיק 0.8 טרליון דולר באגח ממשלתי שהיווה את רוב מאזנו, הרי בסוף 2008 החזיק רק 0.4 טרליון אגח ממשלתי ועוד 1.8 טרליון הלוואות חרום לסוגיהם.

    פעילות נמרצת זאת, בתוספת פעילות משרד האוצר , הצהרות על תמיכה בלתי מסוייגת במערכת הפיננסית והעובדה שאחרי ליהמן לא היו עוד נפילות של גופים גדולים, החזירה את האמון במערכת הפיננסית ובזה תם הפרק של הטיפול המשמעותי במשבר הפיננסי.

    אלא מה, הכלכלה הריאלית נכנסה למיתון עמוק והיה צורך לפעול , עפ"י מנדט הפד, לעידודה לצורך הורדת האבטלה.

    הצעד הראשון ברור - מורידים ריבית - ריבית הפד ירדה מ 5.25% בספטמבר 2007 ל 0% בדצמבר 2008 ומאז נשארה שם

    כאשר הריבית ב - 0% לא נותרו עוד אמצעים לפד להשפיע על הריבית לטווח ארוך אלא ע"י רכישות ישירות של מכשירים פיננסיים ארוכים - אגרות חוב ממשלתיות ואגח של GSE

    תוכנית הרכישה הראשונה (QE1) הושקה במאי 2009 . עד סופה במאי 2010 הזרים הפד נטו ...... 100 מליארד דולר בלבד.

    איך זה יכול להיות? הרי קראנו בעיתונים שמדפיסים המון כסף. לא יכול להיות ! בוודאי יש טעות.

    אין טעות.

    מה שקרה בפועל זה שבמקביל לרכישות של האגח בשוק, צומצם מימון החרום שהועמד לבנקים. זוכרים מה הבנקים נתנו כבטוחה למימון החרום - אגח ממשלתי, אגח מגובה מגובה משכנתאות וחוב של GSE - ומה קנה הפד ב - QE1 - בדיוק את האגחים הללו.

    אם בסוף 2008 הפד החזיק 0.4 טרליון אגח ממשלתי והיתר מימון חרום, במאי 2010 החזיק 0.75 טריליון אגח ממשלתי, 1.25 אגח מגובה משכנתאות וחוב GSE ו - 0.3 טריליון מימון חרום לסוגיו. סה"כ מאזן בסוף 2008 - 2.2 טרליון, במאי 2010 - 2.3 טריליון דולר.

    המאמץ הראשון שנועד להוריד את הריביות לטווח ארוך הצליח חלקית, הריבית לטווח ארוך ירדה, אבל ההשקעות לא התאוששו, שיעור האבטלה נותר גבוה

    לפיכך נקט הפד במאמץ שני QE2 מנובמבר 2010 ועד יוני 2011 - הפעם נרכשו 0.55 טריליון דולר - 0.85 טרליון באגח ממשלתי , אך 0.3 טרליון של אגח מגובה משכנתאות ו חוב GSE ירדו מהמאזן (נפדו) , נטו המאזן גדל ל - 2.85 טרליון , דומה לרמתו היום.

    במילים אחרות, מיוני 2011 הפד לא "ייצר" דולר אחד חדש - 18 חודשים ללא "הזרמות". נהפוך הוא , הפד העביר לממשלת ארה"ב 200 מליארד דולר של רווחים - הרי כל האגחים שהוא מחזיק משלמים ריבית. כלומר QE2 בפועל היה רק 0.35 טרליון דולר.
    פרק 6 - איפה הכסף?



    לאחר שהוברר באופן מסודר מדוע, כמה ואיך גדל מאזן הפד מ- 2008 ועד היום, נותרה שאלה אחת פתוחה, שהיא הסיבה לכתיבה של כל הפרקים הקודמים בסידרה.

    הפרק הזה הוא הקשה להבנה , כי כמו שאומרים - "פה קבור הכלב" ולא סתם "המבינים" לא מבינים. כמו בפרקים הקודמים, אני מעדיף להכליל ולא לדייק ב 100% לצורך פשטות ההסבר.

    השאלה היא - היכן 2 טרליון דולר "שהודפסו" בידי הפד? הרי כולם מתארים "גלים של כסף" שמפוזרים לכל הכיוונים , שיוליכו את הכלכלה לאבדון......

    עכשיו חייבים להבין פרט קטן אך חשוב - הפד לא באמת מדפיס כסף - הוא "מגייס" הכסף ע"י יצירת חוב מסוג מאוד מסויים - רזרבת בנק. זו לא הדפסת כסף מכיוון ש"רזרבת בנק" חייבת להישאר בפד, לא ניתן להישתמש בה בחוץ. לעומת זאת , בניגוד ל"חוב" רגיל, לרזרבת בנק יש תכונה יחודית - היא מאפשרת לבנקים להגדיל את ההלוואות שלהם. למעשה, בנק יכול להגדיל את היקף פעילותו רק ע"י הגדלת הרזרבה המוחזקת בבנק המרכזי - וכך נוצר כסף חדש בשוק.

    למעשה, בפוטנציה המצב הרבה יותר גרוע מ"הדפסת" 2 טריליון דולר - מכיוון שנוצרה רזרבת בנק אדירה המאפשרת לבנקים להגדיל את כמות ההלוואות שהם נותנים -[כסף חדש בשוק] ה - 2 טריליון, צרכים להיות מוכפלים ע"י יחס הרזרבה וה -2 טרליון היו אמורים לייצר 20 טרליון ויותר דולרים בשוק.

    אז עכשיו בכלל צריך להיות קל למצוא את הר המזומנים הזה - זה לא 2 טריליון - הם נשארו בפד כרזרבה - זה בכלל 20 טריליון של הלוואות חדשות ......

    בכלכלה יש מונחים המתארים "כסף" :



    • . M0 מושג זה הינו סך המזומנים (מטבעות ושטרות) במשק.
    • M1. כמות המזומנים ופקדונות העובר ושב, אשר בידי כל גורמי המשק יחד. הגדרה זו של כסף היא ההגדרה המקובלת ביותר של המושג "כמות הכסף במשק", או סך אמצעי התשלום הנזילים ובהגדרה זו נהוג להשתמש. לא יחשבו בהגדרה זו רזרבות המופקדות בבנק המרכזי או רזרבות השמורות בכספות הבנקים כשלעצמם, היות שהללו אינם משתתפים במחזור באופן פעיל.
    • M2. כמות הכסף במשק כפי שהוגדרה ב-M1 ועוד פקדונות שונים במטבע מקומי ועוד אגרות חוב לזמן קצר שהונפקו על ידי הבנק המרכזי. ערך זה מכונה גם בשם "מזומנים ושווי מזומנים".



    אנחנו מסתכלים על כמות הכסף במובן הרחב ביותר שלה - M2 - מזומנים ושווי מזומנים - הרי אנו צרכים לראות , אם התאורים על הצפת המשק בכסף זול נכונים, קפיצה אדירה במדד זה.

    אז זהו, שלא רואים.

    אם תסתכלים על הגרף לאורך זמן של M2 - רואים גידול קבוע של 6% לשנה משנת 1995 ועד היום . מי שלא מאמין יכול לבדוק בעצמו:
    - http://research.stlouisfed.org/fred2/series/M2

    אז איפה הכסף?

    התשובה הקצרה והפשוטה - הכסף נשאר בפד. הוא לא הגיע לשוק.

    הבנקים שונאי סיכון עדיין, ולא הגדילו את נפח ההלוואות - למרות שיכולים להלוות כמות אינסופית של כסף.

    הציבור יושב על 6.5 טריליון דולר של פקדונות - גידול של 45% ב -4 שנים.

    חברות בארה"ב יושבות על ערמות מזומנים ונכסים פיננסיים לטווח קצר בשיא של כל הזמנים

    בקיצור - למזומן "ביד" יש ביקוש גדול וכולם מוכנים לקבל 0%-0.25% ריבית לטווח קצר - העיקר לא להיסתכן

    החשבון פשוט - הפד קונה אגח ממשלתיות ואגח מגובה משכנתאות המשלמות בממוצע כ - 2% לשנה, "מממן" הרכישה ע"י רזרבות בהם הוא משלם 0.25% לשנה ומרוויח 1.75% לשנה. על תיק של טרליון דולר, זה רווח שנתי של 17.5 מליארד דולר שלאן הולכים? - חזרה למשרד האוצר.


    זה כל הסיפור - הפד עושה ככל יכולתו לגרום לכלכלה להתרומם - לבנקים להלוות, לציבור לצרוך ולחברות להשקיע - אבל הם לא רוצים. כולם מעדיפים להחזיק מזומן ב - 0% ריבית ולכן השיפור בכלכלה הוא כל כך איטי, לכן כל הסיפורים על "קטסטרופה מתקרבת" הם שטויות.

    הטראומה מהמשבר הפיננסי כל כך גדולה, שיקח עוד זמן להשתחרר ממנה. זה יקרה , אבל לאט.

    כאשר זה יתחיל להתרחש מה נראה? - חברות יתחילו להשקיע - תחילה ישתמשו במזומנים שלהם ואח"כ יבקשו הלוואות - האבטלה תרד, הבטחון הצרכני יעלה - יגדלו הביקושים וכך יתחיל התהליך המזין עצמו של צמיחה כלכלית.

    בתהליך, הפד יעלה ריבית לטווח קצר - בהתחלה בקצת, בהמשך ביותר, ממשלת ארה"ב תקטין הגרעון (אנחנו כבר עדים לצעדים קונקרטיים) כי תהיה עליה בהכנסות ממיסים, וקיטון בהוצאות לעידוד צמיחה והשקעות (הוצאה אנטי מחזורית) - הממשלה תגייס פחות חוב, הפד לא ירכוש חוב חדש ויתן לפדיונות של החוב שהוא מחזיק להקטין את מאזנו.

    כפי שהמשק האמריקאי בטראומה, כך גם הפד. לכולם ברור שהאתגר הבא הוא בבוא הזמן הקטנת המאזן תוך איזון צמיחה / אינפלציה / תעסוקה.

    עד שלא יהיה שינוי אמיתי בביקוש לכסף שיחייב יצירת כסף חדש בקצבים הולכים ועולים = יציאה מהמשבר, הפד ימשיך לייצר רזרבות באמצעות QE4, QE3 - כל זמן שהמשק לא סופג את ראשיתו של הכסף, אין משמעות לכמה רזרבות יש, כאשר הכסך יתחיל להיספג, לא יהיה עוד צורך ב - QE ......

    עד כאן הגעתי בדיון של תחזית 2013 , ההמשך על האתגר של הקטנת המאזן

  2. #2
    יהיה מעניין לקרוא את ההמשך.

  3. #3
    מעניין. מה שאתה מתאר זה התסריט היפני. הדפסת כסף שמחזיקה חברות זומביות ומונעת קריסה בכלכלה אך גם לא יוצרת צמיחה אמיתית. תסריט דפלציוני.

    הטענה הבסיסית של הפד שתומכת בתאור המדובר היא שאין אינפלציה ולכן להדפסה אין השפעות שליליות, אך, האם זה המצב באמת? האם שיטות המדידה המצחיקות של מחירי סל הצריכה לא גורמות לכך שיש סטגפלציה מוסווית?

  4. #4

    האתגר של הקטנת המאזן

    הפד ממשיך ורוכש אגחים (מגובי משכנתאות/ ממשלתי) בקצב של 85 מליארד בחודש. יש לזכור שזה לא גיוס נטו , אלה ברוטו - מול זה יש תשלומי ריבית ופדיונות - בעיקר של אגח מגובה משכנתאות שאחד מתכונותיו זו הזכות לפדיון מוקדם - מול מיחזורי משכנתא

    להזכיר, מאזן הפד הגיע לשיא של 2.85 טרליון ביוני 2011 עם סיום QE2 ושמר על רמה זו עד תחילת דצמבר 2012 - לכאורה נדמה כי הפד רוכש כל העת , אך נטו - גודל המאזן נשמר.

    נכון ל - 20/2/2013 מאזן הפד צמח ל- 3.10 טרליון דולר - גידול של 250 מליארד ב - 5 חודשים והוא צפוי להמשיך לגדול כנראה עד סוף 2013 להיקף כולל של כ - 3.5 טרליון ואולי אף יותר.

    בשלב זה מתחילות צעקות מהקהל שעוסקות בחורבן כלכלי שהפד משית על ארה"ב בעיקר ועל העולם בכלל, אז זו הנקודה הנכונה להתמודד עם הנבואות השחורות הללו

    ההתמודדות מתחילה בהבדל בין מדיניות מוניטרית למדיניות פיסקלית - הבעיה של המדינות בעולם היא בעיית גרעון ממשלתי, לא של מדיניות הבנקים המרכזיים.

    גרעון ממשלתי קבוע וגידול רציף בחוב ממשלתי הוא מצב בר קיימא בתנאי שהגידול בתמ"ג תומך בעומס ריבית סביר בתוספת תנאים יחודיים לכל מדינה - אינני רוצה להיכנס לתאוריה כאן, רק ברור שיוון חצתה את הנקודה של גרעון סביר ברמת גרעון של יותר מ- 10% כשהיא נושאת חוב של 100% מ - GDP לעומת יפן עם 230% חוב ל - GDP שמגייסת חוב חדש בריבית של 1%.

    חורבן כלכלי נובע בחוסר משמעת פיסקלית - גרעונות גדולים , חובות מתנפחים - במצב כזה הבנק המרכזי "משחק על זמן" הוא יכול לנסות לממן את הגרעונות ע"י רכישת האגח (מוניטוריזציה של חוב ממשלתי) אך בסופו של תהליך התוצאה הסופית היא אינפלציה. במילים אחרות הבנק המרכזי מחליף חוב ממשלתי ארוך טווח (האגח שהוא רוכש) בחוב ממשלתי קצר טווח (רזרבות נושאות ריבית בבנק המרכזי) שמגדיל את הסיכון ל"בריחה מהמטבע" = פיחות

    אל מול מדיניות פיסקלית חסרת אחריות, לבנק המרכזי אין חלופות טובות - אם לא ירכוש אגחים ויצור אינפלציה ופיחות - הריבית ארוכת הטווח תעלה לרמה ש"תהרוג את המשק" - הכנסות המדינה יקטנו - והמדינה תפשוט הרגל - זו לא תאוריה - ראינו זאת מתרחש בפורטוגל , אירלנד, ספרד ואיטליה - המוצא היה רכישות אגח של מדינות אלו ע"י
    ECB

    לפיכך, לאור הגרעונות של הממשל האמריקאי ההתנהלות של הפד היא במסגרת הצפיות וההתנהלות הסטנדרטית של בנק מרכזי שנלחם בגרעון ממשלתי גדול מחד ומשק במיתון מאידך.

    המלחמה תימשך עד אשר תושג צמיחה במשק והאבטלה תרד. ברגע שהמטרה תושג , הפד יצטרך לבצע את "אסטרטגיית היציאה" שלנו מהמדיניות הנוכחית - רכשית אגח ארוך וריבית קצרה אפסית.

    לאור האמור לעיל על הגרעונות המשלתיים, ישנם שני תסריטים מרכזיים בהם הפד צריך "לבצע יציאה" מהמדיניות המוניטורית הנוכחית - הראשון - ארה"ב עולה על מסלול של צמצום הגרעון והשני - הפוליטקאים לא מצליחים למצוא נוסחא לצמצום הגרעון

    התסריט הראשון - צמצום גרעון

    מדיניות של צמצום גרעון היא למעשה מדיניות בולמת צמיחה - פחות הוצ' ממשלתיות , פחות שכר, פחות תעסוקה - התקווה כמובן שתמיחה אורגנית של המגזר בעיסקי / פרטי / ייצוא יתפוס את מקום הכספים הממשלתיים ואף יניב הכנסות חדשות ממסים - שיתרמו להמשך הורדת הגרעון.

    מול מדיניות פיסקלית "מצמצמת" יש שתי אסכולות מוניטריות -
    אסכולה אחת מטיפה למדיניות מוניטרית מצמצמת - כלומר לאפשר עליית ריבית ארוכת טווח וקצרת טווח על מנת למנוע מצב של אינפלציה (בגלל הצמיחה) וכן למנוע מצב של חזרה לגרעונות ממשלתיים (אם הריבית נשארת מאוד נמוכה הפוליטקאים יתפתו שוב לקחת הלוואות במקום לקצץ)
    אסכולה שניה טוענת כי יש לשמור על מדיניות מוניטרית מקלה על מנת לתמוך בצמיחה (גידול ב - GDP נומינלי) , גם על חשבון עליה קלה באינפלציה - צמיחה גבוהה יותר = יותר הכנסות ממיסים הסיכויים להצלחת מהלך הקטנת הגרעון - עולים.

    אני מניח שרוב הסיכויים שהפד יבחר בצמיחה על ריסון - כלומר תישמר מדיניות מוניטרית מקלה.


    ההמשך - מה יעשה הפד?

  5. #5
    למבו ואייל,

    אל תאמינו לכל מה שאתם קוראים בבלוגים - המטרה שלהם לגרום לכם לחזור לקרוא, גם אם הם מספקים תסריטי אימים -

    למה למישהו לקנות ניירות של מדינה בפשיטת רגל עם חובות מעל 100% לתלג
    לך תבדוק מה יחס חוב תל"ג של יפן ואז נדבר שוב. כתבתי את זה בעבר - כולם בפוקוס על ארה"ב - לפני שמדברים - לכו ללמוד עד יפן.

    הממשל האמריקאי חותך בהוצאות?
    כן. אלא אם ההיתה במקום אחר שכולם עסקו ב "צוק הפיסקלי" - אגב - זוכר את ההזהרות וההיסטריה טרם המצוק הפיסקלי? ובכן - נפלנו מהמצוק ולהפתעת כולם - עדיין יש חשמל.....

    יחד עפ זאת כתבתי
    המילה האחרונה בקיצוץ ההוצאות הממשלתיות טרם נאמרה - הגרעון עדיין גדול ויש צורך להמשיך ולהקטין את הוצאות הממשל
    גרעון גדול לא סוגרים ביום אחד - אחרת מקבלים יוון / ספרד / אירלנד
    הפד נכון להיום קונה מעל 90 אחוז מהאגח הממשלתי שמונפקות.השאלה הגדולה היא - למי ימכרו את כל הניירות הללו?
    - זה הנושא של הפוסט הבא


    זהב - יש חבורה שחושבת בדיוק כמוך, שסוף העולם קרב. הם קונים זהב - הרבה. לכן מחיר הזהב עלה מאוד - כי כולם חושבים ועושים אותו דבר. מי שרצה קנה - המחיר התרסק. אך לא זאת בלבד - מחיר הזהב עולה - יותר זהב נכרה - כי יש כדאיות כלכלית - רק לוקח זמן עד שפותחים מכרות חדשים - אין כל בעיה לספק כל ביקוש סביר לזהב - זה רק שאלה של התארגנות אמצעי ייצור . בקיצור - זהב זו לדעתי השקעה אידיוטית - מי קונה משהו ללא כל תשואה - מתכת צהובה - רק בצפיה שמחירה יעלה בגלל בעיות כלכליות??

    בהודו ובסין קונים זהב כמו שקונים בת"א - לאותם שימושים בדיוק - העניין הוא שבגלל שההכנסה לנפש עולה שם הם יכולים לרכוש יותר זהב (אבל בם גם קונים יותר מכוניות / דשנים, בשר) 0 זה פשוט לא אומר כלום.


    אתה פשוט טועה , ואסביר לך , ארה"ב מייצאת את האינפלציה שלה למקומות אחרים.
    עוד טיעון שעבד עליו הכלח. זה היה נכון שהייצור מארה"ב עבר לסין. עכשיו המגמה הפוכה.

    מחיר החיטה הוכפל במצרים טוניסיה לוב ועוד.
    כי הפסיקו סובסידיות - אתה יודע שמחיר החיטה ב 2007 ומחיר החיטה היום זה בערך אותו דבר?

    משטרים נפלו בגלל זה.
    - אני תכף אתחיל לבכות

    שמדפיסים בלי סוף הכח של הדולר יורד.
    לכן , הלירה המצרית וטוניסאית והלובית מתחזקת מאחר וארה"ב מוכרת חיטה תירס וכו לחצי עולם- אזיי הוכפלו המחירים של המזון לעניי העולם
    אתה פשוט אינך יודע מה אתה סך -אתה כותה ללא הגיון או הבנה בסיסית.

    הלירה המצרית מתחזקת?! הרי אם הדולר נחלש והלירההמצרית מתחזקת אז צריך פחות לירות לקנות חיטה ....... מחיר החיטה במצרים היה אמור לרדת......


    הנוזלים ימצאו סדקים לדלוף אל הכלכלה האמיתית באמצעות ניפוח אקראי ולא צפוי של בועות בנכסים, אם זה נדלן, זהב, נחושת, תירס או כל תחום שפתאום יהפוך אופנתי
    בועות היו תמיד ויהיו תמיד. הדגש במשפט שלך הוא על "אופנתי" - אם כולם הולכים לאותו כיוון השקעה - המחיר עולה והם בסוף יפסידו


    המחירים בבורסה אינם גבוהים אם בודקים מכפילים / צמיחה ביחס לרמת הריבית - אין ספק שכאשר הריבית תעלה - הוצ' המימון של החברות תגדלנה - אך אם מישהו צופה אינפלציה - שוק המניות הוא השקעה נהדרת

  6. #6

  7. #7
    עד שלא יהיה שינוי אמיתי בביקוש לכסף שיחייב יצירת כסף חדש בקצבים הולכים ועולים = יציאה מהמשבר, הפד ימשיך לייצר רזרבות באמצעות QE4, QE3 - כל זמן שהמשק לא סופג את ראשיתו של הכסף, אין משמעות לכמה רזרבות יש, כאשר הכסך יתחיל להיספג, לא יהיה עוד צורך ב - QE ..
    דוח האינפלציה האחרון בארה"ב מראה כי עדיין אין אינפלציה

    המידע החשוב נמצא בגרפים של האבטלה - כל זמן שהיא מעל 6.5% ואין אינפלציה - הפד ימשיך בהקלה המוניטרית













    המעניין הוא שבמהלך 2012 הרזרבות של הבנקים בפד נשמרו ברמה קבועה לאורך השנה - 1.5-1.6 טרליון דולר

    מתחילת 2013 רואים גידול מובהק , חודש בחודשו לרמה של 1.85 טרליון היום, אך זה רק 200 מליארד יותר גבוה מהשיא הקודם ביוני 2011 - 1.65 טרליון


    אני בדעה שאם ימשיך השיפור בשוק הדיור - הפד יתחיל לצמצם את היקף הרכישות החודשיות שלו לקראת סוף השנה ומתחילת 2014 יהפוך את הרכישות בשוק לרכישות שלו לנטו אפס - כלומר ירכוש רק את הסכומים שנפדו

  8. #8
    יחס החוב תוצר של ארה"ב כבר היה 125%. העניין הוא לא החוב, אלא האמון שניתן בכלכלה שמחזיקה אותו. זו הסיבה אגב שספרד עם חוב יותר נמוך ביחס לתמ"ג מארה"ב ויפן נמצאת במשבר, וארה"ב לא. כנ"ל כלפי קנדה, צרפת ובריטניה

  9. #9
    ציטוט פורסם במקור על ידי kelazar צפה בהודעה
    יחס החוב תוצר של ארה"ב כבר היה 125%. העניין הוא לא החוב, אלא האמון שניתן בכלכלה שמחזיקה אותו. זו הסיבה אגב שספרד עם חוב יותר נמוך ביחס לתמ"ג מארה"ב ויפן נמצאת במשבר, וארה"ב לא. כנ"ל כלפי קנדה, צרפת ובריטניה
    בדיוק ככה, וכמו שראינו עם פירמידות הטיייקונים, אמון הוא דבר בעייתי, ברגע שמשהו משתבש, העסק נופל.

    האמון חשוב, ושער המטבע גם חשוב. כעת כשכולם למדו שריבית אפסית והדפסה עובדים (לכאורה), כולם עושים זאת (יפן, EU בקרוב). הבעיה שפיחות הוא תמיד יחסי. אם ארה"ב הגיעה לתוצאות לא מדהימות (עקב עודף כושר יצור) עם ריבית אפס ומטבע מוחלש. מה יהיה עם ההתאוששות האמריקנית כשכולם יעשו אותו הדבר?

    ברור שאף אחד לא מסוגל לחזות העתיד. גם התחזית האופטימית של TBY אפשרית וגם תחזיות פסימיות אפשריות. העניין הוא שריבית כל כך נמוכה היא תקדים שאף אחד לא יוכל לחזות את השלכותיו והטענה שברננקי יכול לחזות היא אופטימית מידי לטעמי.
    נערך לאחרונה על ידי eyal12, 12.05.2013 בשעה 12:20

  10. #10
    ראיון מאד מעניין לגבי זהב ושערי הריבית הגלובלים. הציטוט הכי חושב הוא לאו דווקא לגבי הזהב, אלא לגבי זה שכרגע אנשים לווים כסף בריבית הכי נמוכה ב 300 שנים האחרונות, וכשריבית תעלה, זה לא יהיה הדרגתי, אלא בקפיצה גדולה.


    http://bullmarketthinking.com/hinde-...y-will-own-it/

תגיות בנושא זה

הרשאות

  • אתה לא יכול לפרסם נושאים חדשים
  • אתה לא יכול לפרסם תגובות
  • אתה לא יכול לצרף קבצים להודעותיך
  • אתה לא יכול לערוך את הודעותיך
  •  
מידע ונתוני מסחר -למשתמשים מחוברים בלבד. הרשמה/התחברות