אם אפשר להתערב, אני מוכן להציע מודל מפושר שנראה לי קרוב יותר לאמת.
אני מוכן לקבל את הערכת השווי הנכסי של טיבי - 1100 משח.
אני לעומת זאת מעדיף את גישת מיקי לגבי שווי המזומנים ועלות ההסדר (בהנחת הסדר מהיר על בסיס העקרונות המוצעים. אם הסדר כזה לא יהיה מהיר, הוא ממילא יהיה שונה והחישוב לא רלוונטי). מזומנים ועוד הכנסות מובטחות - 300 משח.
עלויות מטה והוצ ריבית על אגח חדש אמורות להתקזז, פחות או יותר, עם הצפת ערך מהחטיבה הרפואית ואולי זרזיפי דיבידנדים מפלאזה ב 2014.
את האגח החדש אני מתמחר לפי 80 אג' - זה המחיר שחשבתי עליו עוד לפני שראיתי מה ששניכם כתבתם.
אני מתעלם מהסכום השלישי - 75 מדולר שמוצעים לקניית אגחים - לא ברור לי מה יקרה שם בדיוק ולמה הכוונה - האם זה כסף שיוכנס לחברה לטובת רכישות עצמיות? כסף שבו יורק מתכוונים לרכוש אגחים נוספים? לא מבין.
יוצא ששווי החבילה המוצעת הוא 1400 כפול 85% ועוד 240 משח - כלומר 1430 - כלומר תספורת של כ-40%.
זהו שווי נאיבי, ועליו כל אחד יפעיל את הספקולציות שלו, האם לחברה כזו צפויה תשואת יתר או חסר? במילים אחרות, האם שווי שוק צריך להיות גדול או קטן מההון העצמי?

בהנחה נאיבית של שווי שוק = הון עצמי, ובהנחה שאגח ב' לא לוקחים את החברה כל הדרך לפירוק, יש כאן איתות קניה על האגח. אם מקבלים את טענת טיבי שלמבנה החברה אין שום ערך מוסף לאחזקותיה, אזי התמונה לא כל כך חד משמעית. אם מאמינים למיקי שצריך לשלם כאן פרמיית שליטה אז המלצת הקניה מתחדדת.
אגב לדעתי הנושא של פרמיית שליטה פחות רלוונטי. זה מונח של משא ומתן, שמייצג את כוחם של בעלי השליטה להתנגד לנסיון ההשתלטות העויינת. זה לא קשור לשווי אמיתי. השווי האמיתי תלוי בשאלה האם לחברה תהיה תשואה עודפת (כפועל יוצא של השבחת נכסיה) או שלא.
למי שחושב שלחברה תהיה תשואה עודפת בזכות העתיד המזהיר של הודו ומזרח אירופה, שאלה נגזרת היא האם לא עדיף להשקיע בתעודות סל של השווקים הנל.

מקווה שמה שכתבתי עושה קצת סדר בוויכוח. אשמח לתגובות.