לפני הבחירות נסק רף החששות מפני הסלמה בעמדות המדיניות של הממשלה החדשה שתיבחר ובידודבינלאומי של ישראל. כל זאת בתקופה בה קיים קיפאון מדיני עם הפלשתינאים, התקרבות מסתמנת של איראן לנשק לא קונבנציונאלי והאטה כלכלית במשק הישראלי. כעת, כשאנו כבר יודעים את תוצאות הבחירות, התמונה נראית אופטימית הרבה יותר. האיזון בין הגושים וההתחזקות של הסיעות החברתיות-כלכליות, מגבירה את הסיכוי לשינוי בסדר העדיפויות הלאומי. מדובר גם באפשרות של חזרה לשולחן המשא ומתן, ובד בבד המשך של הכיוון הפיסקאלי בו נקטה הממשלה הנוכחית.
אין ספק שההתפטרות של נגיד בנק ישראל לאחרונה מעיבה במקצת על הלך הרוח החיובי. אחד היתרונות של הנגיד הנוכחי, היו ביכולתו להסתכל על התמונה הכוללת ולא רק על העניינים המוניטריים. סטנלי פישר הנהיג מדיניות מוניטארית מושכלת שהצליחה לשמור על היציבות הכלכלית במדינה ועל עוצמתו של השקל יחד עם פגיעה מינימאלית ביצואנים. לתפקודו האחראי של הנגיד הייתה השפעה מכרעת על המדיניות הפיסקאלית של הממשלה במטרה לשמור על יעד הגירעון התקציבי. בואו נקווה כי מחליפו באמצע השנה, ידע להמשיך את המדיניות האקטיבית שהנהיג פישר ולסייע לקובעי המדיניות הכלכלית בממשלה לנווט את הספינה לחופי יציבות כלכלית וצמיחה.
לאור תפיחת הגירעון בשנה האחרונה, הממשלה החדשה תידרש לבצע שורת קיצוצים נרחבת. כחלק ממנה אנו עשויים אף לראות העלאות מיסים לא מבוטלות. לכן, למרות ניצחונן של המפלגות החברתיות-כלכליות בבחירות, הן יצטרכו להיות חלק מתהליך הקיצוצים הזה. זה לא יהיה קל, אבל כבר בנאומו הראשון הדגיש יאיר לפיד, אולי המנצח הגדול של הבחירות, כי זה מה שמתבקש לאור ההתפתחויות הכלכליות בארץ ובעולם. בשורה התחתונה, נראה כי הוודאות חוזרת למשק, והסיכון על יציבות דירוג החוב של ישראל התפוגג. להערכתנו, מדובר בחדשות מעודדות מאוד עבור שוק ההון המקומי, שיכול להמשיך לפרוח.
מובן שלא כל החברות במשק ייהנו מכך בשנים הקרובות. בכל זאת, העם אמר את דברו בבחירות ודרש מהמשלה לטפל בעיקר ביוקר המחיה. לאור זאת, אין ספק כי הממשלה החדשה תצטרך להרחיב את ההתערבות שהחלה בשנה האחרונה בפעילות החברות המקומיות. לכן, כנראה שהפעילות של חברות הסלולאר הגדולות תמשיך להיות תחת עננה כבדה של התגברות התחרות וירידה ברווחיות. ייתכן שגם יצרניות המזון הגדולות ייפגעו משיני הרגולציה ויחוו ירידה ברווחיות, כפי שקרה לרשתות המזון המובילות. הבאים בתור עשויים להיות הבנקים ובתי ההשקעות הציבוריים, שהרגולטור עשוי להגביל את העמלות שהם רשאים לגבות מהלקוחות, מה שעשוי להוביל לירידה בהכנסותיהם. גםכיל עשויה להיפגע כתוצאה מהגדלה אפשרית בתמלוגים שתגבה המדינה על מוצריה, בדומה למה שנעשה אצל חברות הגז.
מנגד, יהיו חברות שלרגולציה יהיה קשה יותר להגיע אליהן והקיצוצים לא צפויים להשפיע עליהם. אחד מהם הוא מגזר הטכנולוגיה. החברות הטכנולוגיות הישראליות הרחיבו את פעילותן לשווקים גלובאליים, מה שהפך את חלקן למובילות עולמיות בתחומן בשנים האחרונות. התרומה שלהן לצמיחה של המדינה היא משמעותית, ובנוסף רובן אינן קשורות לצרכן הסופי בצורה ישירה. לכן, קשה לראות מדוע המדינה תרצה לנגוס ברווחים שלהם. גם חברות הנדל"ן המניב, שאינן מוכרות לצרכן הסופי, לא נראות חשופות למגבלות הרגולציה, וקשה לראות כיצד ומדוע המדינה תרצה להטיל עליהן מגבלות חדשות.