רינמט,

הנציגות בפיתוח מתנהגת בדיוק כפי שנושה שרואה שיש סיכוי גדול לכך שלא יעמדו בהתחיבויות אליו צריך לפעול.

תחשוב על אלביט הדמיה, אם לפני שנה מחזיקי האגח היו מתארגנים והולכים לבית משפט כי לחברה חסרה נזילות ותלויה בתוכנית מימושים בשוקים קשים - מצבם היום היה יותר או פחות טוב?

בפיתוח, התוכניות של דנקנר להעביר נכסים מכיס לכיס או מכירות לצדדים שלישיים לא יוצאות לפועל, סוכנויות הדרוג אמרו את דברם לגבי הורדת דרוג צפויה - אין סיבה להמתין לקשיי נזילות - הכתובת על הקיר וצריך לפעול. זה שפועלים, נפגשים ומתארגנים, לא אומר שמחר בבוקר ילכו לבית משפט, אבל יהיו מוכנים לפנות ברגע שבו יחשבו שיש סיכוי סביר להצלחה.

הטריגר להסדר בפיתוח הוא חוסר הסדר מוסכם באחזקות - בעלי האגח של אחזקות הם בעלי החברה היום , הם עסוקים בלצמצם נזקים ולנסות להוציא כמה שיותר. האינטרס מספר 1 שלהם זה שקט בפיתוח - וזה ניתן לביצוע רק ע"י הסדר שיהיה מוסכם ע"י בעלי האגח בפיתוח, מכיוון שזה ברור שאם וכאשר תגיע פיתוח לסביבה של חדלות פרעון תזרימית, בעלי האגח ישתלטו עליה - הרי לבעלים, אחזקות אין אגורה להשקיע בחברה - אז מבחינת מחזיקי האגח באחזקות זה הכרחי למנוע הגעה למצב זה.

לפיכך - דנקנר , אלשטיין מיותרים להסדר - כי מתיחסים לגנדן כחברת ההחזקות שצריך להחזיק בחיים -את מחזיקי האגח של אחזקות גנדן וחובותיה מעניינים כקליפת השום ולכן נושי אחזקות תמיד יוכלו לקבל עיסקה טובה יותר כבעלים של 100% מאחזקות, כאשר בפיתוח יש הסדר שמוסכם על מחזיקי האגח (גיוס הון, המרת חוב, ארגון חובות מחדש וכו')

אם נושי אחזקות ישתתפו במשחקי משיכת הזמן של דנקנר, הם ימצאו שהנכס שעיקרי של אחזקות - פיתוח, נעלם.