תסלח לי שאני לא מסכים איתך, אבל דנקנר והחברה עושים מה שהם אמורים לעשות, וזה להציל את החברה, שכרגע עומדת להיות מפורקת.
הקפאת הליכים נועדה לעצור את התשלומים ולהשיג הסדר או פשרה עם החברה, ורק אם אין הסכמה אז ללכת לפירוק.
יכול להיות שאני מבין את הלהיטות של הנאמנים (שחלק מהם גם נאמני פיתוח) וכן פסגות להחליף את נוחי, מי שיקרא את המסמך האחרון ממאיה, ויש שם תביעה של BNP לפצות אותו על הנזק שנגרם לבנק, והחברה טוענת שכל ההליך של נאמני פיתוח יורק ופסגות היה סרק מלכתחילה, והיום שמונה חודשים אחרי, הערכת השווי של טאסק נראית מגוחכת, (והאמת כמו ההערכה של פיראט בזמנו שקבע שפיתוח שווה מינוס 2G והיה לי איתו ויכוח גדול על ההערכה שלו) והנאמנים בפיתוח, פסגות, ויורק הולכים כנראה לקבל צינור על כל ההליך שפתחו, ואולי יצטרכו לשלם עשרות מיליוני שקלים לנושים ולפיתוח על הנזק שגרמו לחברה. ויש לחברה ולשאר הנושים קייס גדול וברור לגרום לזה לקרות.
והצבעתם לאלשטיין היה אולי מאינטרס להימנע ממה שהם יחטפו בבית המשפט אם דנקנר ימשיך לשלוט באידיבי, לכן יש פה ניגוד עניינים ברור.
זה גם לא קשור לרפיסות של הנושים, אלא לדרך פעולתם, מי שהתחיל את כל כדור השלג הזה היו הנושים בעצמם שדרשו עצירת תשלומים, אז אין לנושים באחזקות לבוא בטענות אלא לעצמם.
הצלילים שאני שומע זה פופוליזם ודמגוגיה, זה לא דנקנר נלחם רק על השליטה שלו, זה מלחמה של החברה על הקיום שלה.
הגב עם ציטוט