להלן הערכת המצב כפי שכתבתי לחבר. נראה בהמשך אם אני בכיוון.
"לאור ההתפתחויות האחרונות סביב עסקת אלשטיין גנדן, להערכת הבנק אפסו הסיכויים להתממשותה. כחלק מהתנאים להשקעה אלשטיין בגנדן, נדרש בין היתר, מכלול של הסדרים במערכת הבנקאית והפיננסית, אשר להערכת הבנק אינם ניתנים לגיבוש", מסר הבנק. נוחי דנקנר הגיב על הודעת בנק לאומי, ואמר כי "העסקה לפיה אלשטיין ישקיע כספים נוספים בגנדן תקפה, שרירה וקיימת. בתחילת השבוע הקרוב אני אמור להיפגש עם אדוארדו אלשטיין לצורך קידומה המהיר של העסקה. נציגות מחזיקי האג"ח של אי.די.בי אחזקות קיבלה עדכון לגבי כל המהלכים בנושא זה הנעשים בתיאום מלא עימה. אנו משוכנעים שגם עם הבנקים נגיע למתווה שיהיה מוסכם עליהם ושבמסגרתו הבנקים יוכלו לקבל את מלוא החובות כלפיהם".
על פניו:
לאומי נבהל מהביקורת הציבורית (יחימוביץ קראה למפקידים למשוך כספיהם מהבנק. לא יאומן האנארכיסטית ההזויה הזאת) והחליט שהוא מעדיף להפסיד עד 300 מ' ש"ח ולקבל במקומם כמה ליטופים מהעיתונות. לאומי מתרץ את הנסיגה מההסכמות במורכבות ההסכם ותלותו בגיבוש מכלול שלם של הסדרים מול הבנקים המלווים שלא סביר שיתתמשו ומכאן, השקעת אלשטיין, שמותנית באותם הסדרים, לא תתקיים.
בתכל"ס:
מעל אידיבי קיימת גנדן ומעליה טומהוק. בגנדן החוב העיקרי הוא לבל"ל ומיעוטו למזרחי. בטומהוק חובות לבנה"פ ומזרחי. בנק לאומי היה אמור לסגור את ההסכם עם דנקנר ואח"כ עקרונות ההסכם אמורים היו לשמש את הבנקים האחרים, במיוחד המזרחי, שהפגין נוקשות במו"מ. מה שקרה הוא שההסכם התארך ובל"ל ספג את כל הביקורת הציבורית, בעוד ששאר הבנקים יצאו ללא פגע. הבנק החליט שזה קצת מוגזם גם לחטוף בשביל כולם כשלא בטוח שאלשטיין בכלל יזרים כסף, ובשולי הדברים שולח רמז גם למזרחי, שהקשיים שהוא מערים יגרמו לכולם להפסיד ובל"ל מוכן לקבל את חלקו בהפסד אם גרירת הרגליים מצד המזרחי תימשך, וגם רמז לדנקנר שכדאי מאד שיראה את הכסף.
א'
1 אלשטיין יודיע כי ישים את הכסף בנאמנות מייד.
2 הבנקים יחזירו לשולחן המשא ומתן והפעם החתימה תתבצע מהר עם כולם. במקום מחיקה יקבלו איזו פריסה ל-100 שנה שיחימוביץ תהיה מרוצה.
3. ההסדר ייסגר לפי המתווה.
ב'
1 אלשטיין יודיע כי הוא מחויב לעסקה ויעביר כסף לנאמנות , הבנקים לא רוצים לשבת, אלשטיין ידלג על גנדן והכסף יוזרם ישירות לאידיבי תמורת אחזקה ישירה שלו.
ג'
אלשטיין יורד מהסיפור. הבנקים מתחילים בפירוק והופכים לבעלי אחזקות. בעלי אגח אחזקות להם עדיפות משתלטים על הנכס היחיד של אחזקות שזה פיתוח כך שהבנקים נשארים בלי כלום. מחפשים קונה למניות (אלשטיין השקיע בגנדן לפי שווי של מיליארד ש"ח אז למה לא פה לפי שווי דומה או אפילו פחות ובלי צורך בטובות מבל"ל . הבעיה שדנקנר כאן יוצא מהתמנה אז כביכול אין לא אינטרס לקדם אופציה כזו, יצטרך להכניס אותו איכשהו).
ד'
כנ"ל אבל נושי פיתוח משתלטים על פיתוח. לא נראה לי אפשרי בחצי שנה הקרובה בלי שיתוף פעולה של אגח אחזקות. אם מצליחים אנחנו נשארים עם המזומן שיש היום בלבד שזה 10 אג'. בשיתוף פעולה אפשר לקבל מניות פיתוח כחלק מהסדר חוב כולל שיהיו שוות עוד 10-15 אג'.
א' ב' ג' אג"ח 40 אג'
ד' בין 10 ל-25 אג'
הנקודה החשובה היא שאלשטיין ישקיע/שיימצא משקיע ולא כ"כ מה לאומי עושה בגלל שהוא לא מחזיק שום קלף אמיתי. הכי סביר זה א' למרות שבמקום אלשטיין הייתי חושב שהכי טוב זה לדלג על כל הכאב ראש של הבנקים למעלה. לתת לבעלי אג"ח לקחת את פיתוח ואז לרכוש מהם 100% מפיתוח תמורת מזומן ואג"ח שינפיק להם מהחברה בשליטתו שתרכוש את פיתוח. הבנקים למעלה יפסידו הכל אבל יסגרו את ההפסד ע"י שידפקו את הלקוחות הקטנים שבעצם כל הזמן חשבו שהם דופקים את הטייקונים. בשולי הדברים, רקפת הפגינה יכולת עיסקית מעוררת רחמים והוכיחה שהתפקיד גדול עליה בכמה מידות. כך היא כתבה לעובדים שימים קשים עוברים עלינו (אם היה לי חשבון ולא הייתי מכיר את הבנק הייתי נבהל ומוציא את כל הכסף), ביום חמישי אמרה שההסכם הוא האופטימלי לבנק ולמחרת נבהלה מהכותרות בעיתון וביטלה אותו. ממש חלשה.
בבורסה מחר אני מצפה לירידה של 25% באג"ח אך כל עוד אלשטיין בתמונה לא הייתי מודאג. לא הייתי נוגע באגח עד שלא יהיה בטחון מלא בהשקעה. אך, רוב הסיכויים שתרחיש א' יתקיים בגלל שבו כל הצדדים ייצאו מרוצים (למעט יחימוביץ ודה מרקר).