tby,
יש יסוד לטענה שלך, אבל נשאלת השאלה האם יש להסתכל על העניין בצורה אנכית או חד מיימדית.
אני מעריך שהבעיה נעוצה בשעבודים אישיים שיש למערכת הבנקאית כנגד נוחי דנקנר, בני משפחתו - נקודת המפתח לטעמי בבעיה היא היכולת של הבנקים ללחוץ בזמן - להפוך למנהלים בפועל של החברות ולממש את הנכסים של החברות ובעלי השליטה לטובתם בשעה שבעלי אגרות החוב לא פועלים בזמן - דוגמא מובהקת לעניין היא מה שקרה בטאו בשיא המשבר של 2008 והאופן בו לאומי חילץ את מרבית החוב כלפיו תוך שעבוד שאר הנכסים של טאו בזמן שבעלי אגרות החוב "נרדמו בשמירה" - זה נכון למוסדיים וזה נכון ל"נאמן" (כמובן לכאורה וכמובן להבנתי את הדברים).
היקף החובות של האדיר של אג"ח IDB הוא כפי 4 ביחס לחוב של גנדן. מבחינה אבסולוטית, רב ההשקעה של אלשטיין תוזרם בצורת מזומן לתוך IDB - השאלה אם יש אלטרנטיבה טובה יותר? קרן york ו- DK הציעו לבעלי אגרות החוב 5% מ- IDB פתוח שלאחר הסדר - אל מול האלטנטיבה הזאת הזרמה של 200M ש"ח בקרוב מכספי אלשטיין שפורעת כ~ 10% מהחוב + אופציה לשפור עתידי בדמות אג"ח ארוך ומניות - זו שאלה מצויינת האם ההסדר מספק או לא והאם ניתן להוציא יותר או לא?
ונניח ומחזיקי אגרות החוב לוקחים את החברה ומקבעים הפסד של 550M למזרחי ולאומי בגנדן ו330M ש"ח בטומהוק - מה ימנע מהבנקים להפעיל איזו הפרה פיננסית בדסק"ש וIDB פתוח ולהשאיר את מחזיקי אגרות החוב עם ניירות ביד.
הנושים של גנדן וטומהוק מהמערכת הבנקאית הם גם הנושים של דסק"ש ופתוח ולכן היד החלשה כפי שאתה מציג אותה היא לא ממש חלשה אם מסתכלים על הדברים בצורה פירמידית או אנכית.
השאלה החשובה לטעמי היא מה הולך לקרות לאחר ההסדר, האם הסדר באחזקות וגנדן יוביל לשקום החברה ופרעון חובותיה - אם התשובה היא כן בסבירות גבוהה מספיק אזי ההסדר הגיוני - אם התשובה היא לא הבהסתברות גבוהה אזי התשובה שלילית.
הכל מקרה, ברור שהבנקאים הרבה יותר מנוסים בלחיצת חייבים, קבלת שעבודים אישיים, חילוץ חובות מהמוסדיים.
ועדין, לא ברור לי מה מוצא אלשטיין בגנדן - מה טיב הקשר בינו לבין נוחי, מה האחד חייב לשני מהעבר? וכ"ו
נניח ומאיימים לקחת את מניות
הגב עם ציטוט