מקריאת דוח המומחה עולה כי גבאי פחות או יותר פסל את הצעת בן משה עקב ההתניות המהותיות בהצעה שעלולות לייתר אותה.
גבאי גם מעלה ספקות בקשר עם הצעת אלשטיין שלדבריו מגלמת סיכון שתיכשל גם בטווח הקצר וגם בטווח הבינוני. לא נעלם מעיניו כי אלשטיין ממש מתקשה לספק בטחונות כספיים להצעותיו. אני סבור כי גבאי, שכבר הפנה פעם אחת את גבו לדנקנר, לא שמר טינה ועשה עבודה מקצועית, שכן גם אני סבור שלאלשטיין פשוט אין את היכולת הכספית הדרושה ע"מ לגבות את הצעתו.
בבחינת החלופות של דנקנר, גבאי מצביע על חלופה א כעל עדיפה מעט כלכלית ועדיפה בהרבה על הצעת אלשטיין מבחינת ודאותה.
אני סבור שמוסדי שיתעלם מהמלצת המומחה יכול להיות בבעיה, במיוחד אם ההצעה האחרת תזכה ותיכשל בהמשך.
אני מעריך את חלופה א' עבור אג"ח ד' בין 60 אג' (כלל ביטוח לא נמכרת, אין תוספת מתביעות) ל-80 אגורות (ביטוח נמכרת+תביעות).
גבאי מדגיש שאין כבר זמן להתמהמה עקב מצב פיתוח. כל העסק צריך להיסגר בדצמבר. זו עוד נקודה לטובת דנקנר. טענה שמעלים עו"ד של דנקנר ברישא של הצעתם היא כי אין תוקף משפטי בהליך המשפטי הקיים, שאינו הליך פירוק כהגדרתו, להשתלטות על החברה ללא הסכמת הבעלים. במידה ואלשטיין יזכה, החברה תערער וגם אם תפסיד, זמן יקר יתבזבז. אמנם אין חולק על כך שאחזקות הינה חדלת פרעון, אלא שלא נוהל כאן הליך של פירוק כפי שמתבקש מלשון החוק.
טוב יעשה אלשטיין אם יתחבר לדנקנר (לפני האסיפה) ואז אולי נוכל לקבל עוד כמה גרושים.
הגב עם ציטוט