אני לא חושב שזה המצב. האמת כנראה יותר מורכבת.אומי נבהל מהביקורת הציבורית והחליט שהוא מעדיף להפסיד עד 300 מ' ש"ח ולקבל במקומם כמה ליטופים מהעיתונות
בגלל הקשרים האישיים של בעלי גנדן עם מערכת הבנקאות כולם העדיפו פתרון של הזרמת כסף חדש על פני מימוש ערבויות אישיות.
כשהדירקטורים הציבוריים של לאומי שאלו שאלה פשוטה - כמה נזק יגרם מביטול עיסקת אלשטיין, שלמעשה היא על הנייר וזמנה חלף וקשורים אליה אין סוף התניות, אל מול אלטרנטיבה של פרוק גנדן ומימוש הערבויות האישיות של כל מי שלקח שם הלוואות - כולם עם כיסים עמוקים.
את התשובה הם לא קיבלו באופן ישיר, אלא באופן עקיף, על מנת למנוע מצמרת בנק לאומי לבלות הרבה זמן בחדרי החקירות של משטרת ישראל.
אין כמו אור השמש והדיון הציבורי .
בנק לאומי לא הפסיד 300 מליון. כל מה שהוא הפסיד זה את ההזרמה של אלשטיין. למעשה, הוא הרוויח את אי מחיקת 100 מש"ח תמורת הזרמת 100 מש"ח.
הערבויות של הבנקים בגנדן שוות יותר מההזרמה של אלשטיין - והם עכשיו , כבעלי אחזקות, יקבלו את כל ההשבחה של אחזקות (פחות מה שינתן מהסדר לאחרים) - וויתרו על 100 מליון עכשיו תמורת אפשרות (וזה מה שדנקנר מכר להם) להשבחה עתידית - 100% מההשבחה העתידית.
אותו דבר עם נושי אחזקות - לא יקבלו היום 250 מש"ח, אך יקבלו את כל ההשבחה של פיתוח, פחות ממה שיתנו לפיתוח בהסדר
נושי פיתוח יכולים להיות רגועים - הפסיק תהליך הפרוק מרצון
כולם , הבנקים והמוסדיים, קיבלו את התזה של דנקנר על השבחה והיו מוכנים עוד איכשהו לדחות ולוותר על חובות תמורת הזרמה של פחות מ - 10% מהחוב הכולל (גנדן+אחזקות) . אז כל מה שקרה הוא שבמקום שדנקנר / אלשטיין יקנו השליטה (ופטור מתביעות) תמורת נזיד עדשים, המצב מתהפך - הנושים יקבלו 100% מההשבחה + מה שיגבו מתביעות.
זה פתרון הרבה יותר טוב לכולם במקום לשחק בנדמה לי ולכרכר סביב אלשטיין שלא בא וגם לא מצלצל.
אם הוא היה רציני ומפקיד הכסף בנאמנות - כמקובל, אולי היה עוד סיכוי, אך ההתנהלות שלו, למי שמנוסה , מעידה על חוסר רצון לבצע העיסקה פשוט הוא העדיף למשוך זמן בציפיה שיהיה לו תרוץ לרדת מהעץ.
עכשיו שכולם באותה סירה -בנקים ומוסדייים - הם ימצאו דרך אינטליגנטית, בהובלת הבנקים להוציא את המקסימום מהמצב - וזה יהיה הרבה יותר טוב מאשר תהליך דומה עם דנקנר וחבורתו שהוכיחה את יכולתה המופלאת להשמיד ערך.
זו טענתי לאורך כל הדרך