שלום שחקן,
במחשבונים באתרי מסחר מסוימים כותבים שהריבית לחישוב שווי אופציות המעו"ף הינה 1.75% ובאחרים רושמים שהיא 1.5%. מהי הריבית הנכונה ?
תודה
שלום שחקן,
במחשבונים באתרי מסחר מסוימים כותבים שהריבית לחישוב שווי אופציות המעו"ף הינה 1.75% ובאחרים רושמים שהיא 1.5%. מהי הריבית הנכונה ?
תודה
שלום איציק
(איני שחקן, אולם משער שאוכל להציע לך דרך פרקטית "נאיבית" לענות לעצמך על השאלה.)
אני יוצא מנקודת הנחה שכוונתך לריבית הבסיסית חסרת הסיכון במשק, המשולבת בתמחור האופציה.
שאל את עצמך תמיד שאלה פשוטה: כמה ריבית שנתית "בטוחה" לטווח קצר אני יכול לקבל כרגע על הכסף?
בכל הקשור לשוק המקומי, התשובה נמצאת מן הסתם במק"מ (מלווה קצר מועד)... למשל, במבט חטוף נראה שהן נסחרות כרגע בממוצע שבין 1.6% ל 1.7%.
יתכן ובשוק האופציות בחו"ל, תרצה לתמחר לעצמך את הריבית על פי אג"ח ממשלתיות קצרות/בטוחות במטבע הרלוונטי...
נוח לראות את הריבית בפער שבין מחיר הקול לפוט (כמובן ביחס לכמות הימים עד הפקיעה) בחוזה סינטטי על הכסף..
יש לזכור ששוק האופציות בפועל עשוי לתמחר פערים באופן קצת שונה מסיבות נקודתיות שונות...הבדלי מחירים בפועל יכולים להכיל גם סנטימנט נקודתי לכיוון כלשהו בשוק, אשר מוסיפים מעט לפער הריבית או גורעים ממנו ..
בברכה
גיל
נערך לאחרונה על ידי minimoog, 21.01.2013 בשעה 21:51
תשובה מצויינת גיל, ורק אציין כי לא באמת יכול להיות הפרש בין ריבית המק"מ הקצר (שתאריך הפידיון שלו זהה לתאריך הפקיעה), שכן אחרת היה ארביטראג'.
אם נניח כי המקמ שפידיונו בפברואר (ונניח כי פידיון זה מתרחש ביום הפקיעה) נסחר בריבית שנתית של 1.6% (אם נניח שיש עוד 35 ימים, הרי שהתשואה עד הפקיעה היא 1.016^(35/365) = 0.152%), הרי שהמדד הגלום לפברואר צריך להיות גבוה מהמדד היציג ב-0.152% (מה שאומר שקול על הכסף יהיה יקר במעט מפוט על הכסף).
מדוע זה קורה? אם לדוגמא, מדד המעוף נמצא ב1200, והמדד הגלום לפברואר גבוה רק ב-0.05%, הרי שניתן לקנות מק"מ בשווי 120 אלף ש"ח, למכור תעודת סל על המעו"ף בשווי 120 אלף ש"ח (השקעה 0 סה"כ), למכור קול ולקנות פוט (חשיפה למעוף = 0), ולהרוויח ריבית חסרת סיכון, שהיא ההפרש בין מחיר הקול לפוט, ללא השקעה (שכן את הכסף למק"מ מממנו מהשורט על המעוף).
אז מדוע לפעמים יש תנודתיות קלה סביב מחיר זה?
- בשוק ה"משוכלל" בארץ, ביצוע שורט על ני"ע הוא לא כלי שזמין לכולם.
- יש עלויות (עמלות לדוגמא, או ה-spread) שגורמות לכך שמשתלם לנצל את הארביטראג' רק אם המרווח גדול מספיק.
supgog.
אני הייתי הולך לכיוון אחר!
תבדוק בבנק מה הריביות שאתה מקבל (ריבית זכות וחובה) ותיקח את האמצע
חן חן סופגוג
כמובן שהפערים הנקודתיים אליהם כיוונתי, אינם יעילים ברוב המקרים ללכידת ארביטראז אפקטיבי במיוחד, ונועדו לתאר מעט את החיות והדינמיקה של השוק בזכוכית מגדלת.
כפי שתארת, בפועל "סגירת הקופסא בחינם" על בלוק אחד של המדד, הופכת לרוב, בכמה אספקטים לגמלונית ויקרה יותר מפערי נטיית שוק קטנים סביב הריבית.
ל P&P, אני מבין את הגישה שלך, אולם נהוג לרוב לתמחר ריבית חסרת סיכון באג"ח ממשלתי קצר.
הממשלה מספקת את המטבע במדינה, ובעלת הגישה הישירה ביותר לשליטה בערכו... היא ערבה לו כמקור ראשון במערכת.
בפירמידה הכלכלית, הממשלה יכולה "להדפיס" לך את הכסף ולשלם לך אותו, גם אם ההשלכות של כך באינפלציה.
ביחס לכך, הבנק הוא רק צינור... (לא רק שהבנק נחשב פחות בטוח מהממשלה, הוא גם מרוויח על הלקוחות פערי ריבית לטובתו ביחס לריבית הממשלתית... )
נערך לאחרונה על ידי minimoog, 22.01.2013 בשעה 01:39
ברצוני לחדד כמה דברים שעלו בהקשר להצעתו המעניינת של P&P.
בכל הקשור לחישוב אופציות המתומחרות ברמה כלל ארצית ואוניברסלית, לא יתכן למשקיע הבודד לחשב את ערכן בשוק ביחס לריבית בנק מסויים, או גרוע מכך סניף ספציפי העשוי להציע לכל אחד מלקוחותיו תנאים שונים בריבית חובה וזכות.
סביר שרק ריבית המייצגת את הקונצנזוס הכללי במשק, יכולה להתקבל לצורך חישוב ניירות ערך הנסחרים באופן מייצג בכלל המשק.
הרעיון לתמחור הממוצע בין ריבית הזכות לריבית החובה בבנקים, עשוי להיות יפה לנתוני מאקרו אחרים בשוק, וכן ליחסים הקשורים לרווחי הבנקים.
הבנקים משלמים ריבית זעומה על הזכות בעו"ש, שמים את הכסף באג"ח ממשלתי ומרוויחים "בחינם" את ההפרש.
לעולם לא תמצא בנק המשלם ריבית זכות על העו"ש שהיא גבוהה יותר ממק"מ לאותה תקופה, אלא אם כן שווה לו להפסיד על הלקוח בכדי להרוויח אותו ממקום אחר יותר משמעותי...
לעומת זאת, על ריבית החובה הם אוהבים לקחת הרבה יותר מאשר על הזכות (לא מדבר על דילים של איזון משכורת בכמה אלפי שקלים).
בהקשר להצעתך P&P, אם היינו עושים ממוצע גורף בין מה שהבנקים נותנים על הזכות לבין מה שהם לוקחים על החובה, היינו מקבלים ריבית שלילית, שכן הבנק נוטה לגבות יותר על החובה מאשר לתת על הזכות... או במקרה של "אופוריה", מקסימום יעשה לנו טובה אם יקח על החובה כמו שייתן על הזכות.
אין בכך שום הקשר לריבית חסרת סיכון הניתנת להצבה בנוסחת האופציות.
עם זאת, כפי שציינתי, הגישה שלך למדוד את ממוצע הפער בין ריביות החובה לזכות, היא מאד יפה כשלעצמה ברמה הכללית במשק, ויכולה לשמש אינדיקטור לנתוני מאקרו אחרים, הקשורים לאיזון משקולת ערך הכסף במערכת.
בברכה
גיל
נערך לאחרונה על ידי minimoog, 21.01.2013 בשעה 23:12
תודה על התשובות,
השאלה שלי היא למעשה: באיזה ריבית שחקני המעוף משתמשים לצורך חישוב הסינתטי (הגלום), לפי הפוט-קול פריטי.
לפי מה שאמרתם, המשמעות של לקיחת ריבית המק"מ או תשואת אג"ח ממשלתי קצר, הינה שבמהלך היום שיעור הריבית המשמש בחישוב הסינתטי הינו דינאמי.
להבנתי, בחישוב הסינתטי אתרי המסחר משתמשים בדרך כלל בריבית מסויימת לכל אורך היום, ובדרך כלל לאורך תקופה - כל מצב אחר, בו כל שחקן מחליט על ריבית שונה תוביל לחישובים שונים (גם אם מינוריים) של הסינתטי.
בקיצור : שחקני המעו"ף משתמשים בריבית קבועה לאורך היום/תקופה או בריבית דינאמית שנגזרת מתשואות המק"מ/אג"ח ממשלתי קצר ?
שלום איציק
אנסה בדחילו ורחימו לתת לך כלי להגיע למסקנה סבירה, שכן מנסיוני היא עלולה לצאת מעט מורכבת ולא בהכרח מושלמת בעיני כל:
נוסחת B&S ממילא אינה משקפת בדיוק את השוק בפועל, אלא רק נקודת משען טובה לייחוס.
כפי שציין סופגוג, אם יווצר פער משמעותי בין המק"מ למרווח קול/פוט, השוק ירצה לסגור אותו.
זה אומר לך לפחות בקווי מתאר כללי היכן המשקולת שנותנת את הטון.
ועכשיו קצת לתכלס ;-ׂ)
הריבית שבה "משתמשים", נמצאת יום יום מולך בשוק האופציות, צועקת הנה אני, בתוך המרווח הסינטטי, זה מה שהשוק מתמחר וזה מדוייק יותר מכל דבר אחר, כי זה הדבר היחיד שקיים... (בניגוד למשל לגישת השקעות ערך שבן השוק עשוי "לטעות" בתמחור מניות לטווח בינוני וארוך) כאן השוק קובע לך ריבית מול העיניים מספר שבועות לפקיעה, ועל פיו בהווה יישק דבר... כל מי שמחפש לעצמו ריבית אחרת מתמחר משהו שאינו קיים כרגע בפועל, וכפי שאמרנו סביר שהקונצנזוס איכשהו יהיה באזור הריבית חסרת הסיכון.
לכן, עצתי לך, אם הריבית היא פאקטור חשוב בעבודתך עם אופציות, שלב שתי גישות:
1: בדוק את הריבית על המק"מ, וכל עוד אין שינוי קיצוני בשוק (העלאה/הורדת ריבית או רעש אחר) טווח ביקורת שבין שבוע למהדרין עד חודש לנינוחים יותר, נראה לי סביר.
הייתי לוקח את סדרת המק"מים בשוק ומתמחר בפשטות ממוצע סביר ביניהם.
עם זאת, קיימת גישה לבדוק רק את המק"מ לחודש הקרוב, בדומה לפקיעת האופציות... אני טוען שיש בכך ממילא מקום לסטיה כלשהי, לכאן או לכאן... שניהם בסדר.
2: הדבר "האמיתי": בדוק לעצמך במגרש המשחקים עצמו, מה פער הקול/פוט שהשוק מתמחר...
קח לעצמך ממוצע מייצג כלשהו, בכדי להסיר אפשרות לעיוותים חד פעמיים.
ההפרש בין הקול לפוט חלקי מספר הימים לפקיעה = ריבית יומית בשקלים שהשוק מתמחר.
תכפיל את הריבית היומית כפול מספר הימים בשנה = הריבית השנתית בשקלים שהשוק מתמחר על Call 001 = "בלוק" אחד של המדד הנוכחי.
תמיר לאחוזים את היחס השנתי שהתקבל מהשוק, ותשווה לריבית המק"מ.
אולי בשילוב שניהם תוכל להסיק לעצמך יותר מכל תשובה אחרת, מה מתאים לך להציב בנוסחה... :-)
נ.ב.
נראה שאין טעם לחפש שינויים תוך יומיים בריבית (אלא אם קורה באמצע היום משהו ממש קיצוני, ואז סביר שההבדל בריבית לא יהיה מה שיטריד אותך...)
נראה שטווח ביקורת של בדיקה שבועית עד חודשית הוא סביר...
בכל אופן, מאד פשוט להביט פעם ביום על המק"מים וקצת על השוק, ולהתרשם מהמצב.
בהצלחה!
נערך לאחרונה על ידי minimoog, 22.01.2013 בשעה 03:06
דיבורים כמו חול ואין מה לאכול
הרבית שמר itsikz התייחס בשאלה היא דבר שהיא אבסלוטית ומחושבת בכל אופציה
מה הוא המס' הזה ?
איפה איבדתי אותכם בכל הפיסולפיה כאן ? ומה אני מפספס כאן ?
סליחה על הבוטות
דעתי בלבד, תקנו אותי אם אני טועה.
הטבע האנושי הוא להילחם בשוק, על מנת להצליח בשוק יש להילחם בטבע האנושי.
הריבית היא ריבית בנק ישראל הידועה. הבדל של 0.25% על מחיר האופציה בנוסחת B&S שווה ערך ל 5פורסם במקור על ידי itsikz
ש"ח באופציה שעלותה 1000 ש"ח. זו אחת הנגזרות הפחות משמעותיות ובפרט שהיא מתעדכנת אחת לתקופה
ובצורה מדודה למדי.
הדיון שהתפתח כאן אגב מרתק ומדויק. תודה לעונים.
הרשאות
הגב עם ציטוט