היי סופגוג
(אכן בפק"מ ועו"ש תשלום המס החל מהשקל הראשון, בקרנות נאמנות ניסו בין השאר לתת מענה "עממי" גורף לאזרחים הרוצים להשקיע/לחסוך כסף ואיפשרו לשלם מס בניכוי אינפלציה...)
כחלק מאיזון מס שעשיתי לסוף שנה, מכרתי קרן מחקה שקלית במח"מ 2-5 שנים, ותשלום המס היה בהחלט רק על הרווח הראלי.
משער שאתה כבר מכיר, אולם למי שאולי קורא את הפוסט הנ"ל:
כשמדובר במצב קיצוני של הסתברות לחדלות פירעון בית השקעות כזה או אחר בשוק, אחד ההבדלים החשובים בין "קרן" ל "תעודת סל", הוא היכן באמת יושב הכסף שלך, ומי חייב לך אותו בקצה השרשרת.
בתעודת סל, המנפיק מתחייב לתת למשקיע את ערך התעודה/האפיק עליו היא יושבת, אולם הוא מתכסה על הכסף בכל דרך שימצא לנכון, ולמעשה עשוי תאורתית להיכשל ביכולת החזרתו או עמידתו בתנאי ההתחייבות.
בקרן מחקה, המנפיק משתדל אך אינו מתחייב לתת את המדד המדויק בתשקיף (בסופו של דבר זה זניח, כי הוא נותן מצויין ולא פחות טוב מתעודות סל), אבל הכי חשוב: ניירות הערך רשומים בחשבון נאמנות על פי כמות יחידות הקרן על שם המשקיע, כך שגם אם בית ההשקעות קורס, הניירות שייכים למשקיעים בחשבון נאמנות נפרד.
בעיקרון גם אם הבנק שבתוכו קיים חשבון הנאמנות קורס, אך בחשבון הקרן נקנו לצורך הדוגמה: אג"ח ממשלתי, מי שחייב למשקיעים את הכסף הוא הממשלה והניירות עדיין רשומים על שמם.
בית ההשקעות + הבנק במקרה זה, הם רק מתווכים כאשר הראשון אמון על ניהול הקרן...
בברכה
גיל
הגב עם ציטוט