אם הסיפור הכי גדול של השבועיים האחרונים הוא האפשרות שממשלת ארה"ב תנפיק מטבע של טריליון דולר, מצבנו טוב. מבחינת השווקים, המחסור בהתרחשויות והירידה ברמת אי הוודאות ממשיכים לתמוך בעליות במדדי המניות וזאת למרות עננת תקרת החוב ההולכת וקרבה והנתונים המלמדים על העמקת המיתון באירופה.

שאלת טריליון הדולר
הרעיון שממשלת ארה"ב תנפיק מטבע של טריליון דולר כדי לממן את הגירעון הוא באמת הזוי כמו שהוא נשמע. למען הסר ספק, בניגוד לרושם שהעיתונאים (בארץ ובחו"ל) מנסים ליצור, אף כלכלן מכובד או שמכבד את עצמו לא תומך ברעיון הזה. גם פול קרוגמן, לא תומך ברעיון אלא רק באופן תיאורטי כאשר הוא למעשה טוען כי עדיף למצוא פתרונות יצירתיים לתקרת החוב מאשר להגיע למצב בו הפוליטיקה הפנימית מכריחה את הממשלה להגיע לחדלות פירעון.
למי שלא עקב לאחר הסיפור, להלן הנקודות המרכזיות בעלילה:
• לפי פרצה בחוק (בד"כ בנק מרכזי אחראי על כך), משרד האוצר האמריקאי יכול להנפיק מטבעות פלטינה בכל ערך. המטרה המקורית היא להנפיק מטבעות בעלי ערך לאספנים.
• לפני מספר שבועות עלתה ברשת הצעה לממשל אובמה להנפיק מטבע שערכו טריליון דולר, להפקיד אותו בפד (המשמש כבנק של הממשלה), ולהשתמש בחשבון העו"ש החדש כדי לממן את פעילות הממשלה. בכך הממשל לא יאלץ להנפיק חוב חדש על מנת לממן את הפעילות והלחץ להעלאת תקרת החוב יפחת.
• כדרכן של הצעות הזויות ברשת, הרעיון התפשט מהר כמו וידאו-קליפ של חתול שמוחא כפיים.
ההתעניינות התקשורתית (שילוב בין ההצעה ההזויה למחסור בהתפתחויות מעניינות אחרות) הייתה כל כך רחבה עד שאתמול טרח הממשל להודיע באופן רשמי שאין שום סיכוי שמטבע כזה יונפק.
• גם ללא הודעה של הממשל, הסיכוי שמטבע כזה יונפק היה מלכתחילה אפסי וזאת כיוון ש:
א) מדובר בהדפסת כסף לכל דבר ועניין. ממשלת ארה"ב לא יכולה להרשות לעצמה להיראות כמו רפובליקת בננות ולהסתכן בכך שממשלות כל העולם יתחילו להדפיס לעצמן כסף.
ב) לאלו הטוענים כי גם כיום הפד מאפשר למעשה לממשלת ארה"ב להדפיס כסף, יש להדגיש את ההבדל בין ממשלה שמדפיסה לעצמה לבין בנק מרכזי שמממן את הממשלה ויכול לבחור להפסיק בכך מתי שירצה. אם ממשלה מדפיסה לעצמה כסף, היא יכולה להחליט כי מחר מורידים את כל המיסים ל-0%, מה שכיום לא ייתכן כי הפד מיד יודיע על הפסקת תכניות רכישות האג"ח.
ג) סביר הרבה יותר להניח שהפוליטיקאים יצליחו בסופו של דבר להגיע להסכמות ויעלו את תקרת החוב כדי להימנע ממצב בו ממשלת ארה"ב מפסיקה לשלם את חובותיה.
ד) גם אם לא, לא מדובר על דיפולט בשוק האג"ח אלא קודם כל על הפסקת התשלומים לעובדים בסקטור הציבורי, ועצירת הפעילות (Shutdown). בתקופת קלינטון הממשלה הייתה במצב כזה 28 ימים, מה שכמובן פגע במשק, אבל עדיין ארה"ב לא הכריזה על דיפולט.
ה) במידה והממשלה תגיע למצב של הפסקת הפעילות, סביר הרבה יותר שאובמה ישתמש בתיקון 14 לחוקה המאפשר לו להעלות את תקרת החוב מבלי אישור הרפובליקנים.
אפרופו רכישות האג"ח של הפד, הבנק המרכזי העביר לממשלה ב-2012 רווחים בסך של 88.9 מיליארד דולר. עיקר הרווחים נובע כמובן מהריבית על האג"ח הממשלתיות שברשותו של הפד או במילים אחרות, הפד מאפשר לממשלה לגייס הון ללא ריבית.

נתונים שוטפים
• בארה"ב, הגירעון המסחרי התרחב בנובמבר באופן חד ל-48.7 מיליארד דולר (לעומת 42.1 בחודש שעבר). במונחים ריאליים מדובר על גירעון של 51.9 מיליארד דולר, הגירעון הגבוה ביותר בארבע השנים האחרונות. התרחבות הגירעון נבעה בעיקר מקפיצה של 6.2% בייבוא (ללא נפט) אשר ניתן לייחס להוריקן סנדי. כחלק מההכנות לסופה נסגרו במהלך אוקטובר הנמלים במזרח ארה"ב וכאשר הם נפתחו מחדש בנובמבר, השתחרר צוואר הבקבוק ונרשם גידול חד בייבוא מוצרים.
• הנתונים באירופה ממשיכים להיות חלשים וללמד על העמקת המיתון ברבעון הרביעי. הייצור התעשייתי עלה בגרמניה, בצרפת ובבריטניה ב-0.2%, 0.5% ו-0.3%, בהתאמה, אך מדובר בתיקונים בלבד לירידות החדות שנרשמו במהלך אוקטובר (0.9%-, 0.6%- ו-2.0%-, בהתאמה).
למרות הנתונים החלשים, ה-ECB הודיע כי ההחלטה להותיר את הריבית על כנה התקבלה פה אחד, זאת לעומת ההחלטה הקודמת בה תמך אחד החברים בוועדה בהפחתת ריבית. השינוי נובע כנראה מהשיפור שחל בשווקים בחודשיים האחרונים. גם נגיד ה-ECB טען במסיבת העיתונאים שלאחר ההחלטה כי "הסביבה הפיננסית חזרה להיות נורמלית", כאשר הוא מתייחס כמובן בעיקר לתשואות האג"ח של ספרד ואיטליה שממשיכות לרדת. בעניין זה נציין כי בדיוק כפי שלא היינו פסימיים מדי כאשר התשואות עלו, כך גם אנו לא אופטימיים מדי היום. השיפור בתשואות האג"ח נובע רק מאמון המשקיעים בבנק המרכזי ובהתחייבותו להתערב בשווקים במידת הצורך, התחייבות שתעמוד להערכתנו למבחן השנה. בנוסף יש לזכור כי ספרד תצטרך להמשיך להתמודד עם מיתון עמוק וצעדי צנע לא פשוטים וכי השנה יתקיימו בחירות הן באיטליה והן בגרמניה. בסביבה כזו קשה להאמין שהמשך הטיפול במשבר יתנהל על מי מנוחות וסביר יותר שעל אף שהמגמה תמשיך להיות חיובית, היא תהיה גם רצופה במהמורות וב"מיני-משברים" בדרך.


בדיווחים בתקשורת המקומית הלקוחים מהניו יורק טיימס אודות הרווחים של הפד, מצוין כי הכסף שהפד רוכש בו את האג"ח הוא אלקטרוני בלבד ולא "מזומן של ממש". אין ממש הבדל בין השניים, למעשה, פחות מ-10% מהכסף הוא "מזומן של ממש" ולכן ההדפסות של הפד מגדילות את היצע הכסף לכל דבר ועניין. עוד נכתב כי הסיכון שברכישות האג"ח של הפד הוא שבמידה והפד יעלה ריבית, ערך האג"ח ייפגע והפד ירשום הפסדים. טכנית זה נכון אבל גם חסר משמעות. במידה והפד, כמו רוב הבנקים המרכזיים, ירשום הפסדים המשמעות היחידה שתנבע מכך היא שהוא לא יוכל להעביר את רווחיו לממשלה. הסיכונים האמיתיים של רכישות האג"ח הם הסיכון האינפלציוני שעלול להתממש במידה והכסף יועבר מהבנקים לציבור והסיכון שהעיוותים בשווקים הפיננסיים דוחפים את המשקיעים להגדיל את הסיכון על מנת להשיג תשואה.

אורי גרינפלד, מנהל מחקר מאקרו - פסגות בית השקעות