אני מתאר לעצמי שיש תרבויות שזה הגיוני בהן שהממשלה מוציאה כסף ואומרת "בהמשך כבר נחשוב איך להחזיר אותו"... היי, זאת בעצם התרבות שלנו... :-/

יפן מנסה להיות ארה"ב ולחקות את הטיפול שלה במשבר הסאב-פריים, היא מתכוונת להמשיך להגדיל חובות, לרכוש אג"ח בכמויות גדולות ולעלות את יעד האינפלציה, האם זה יעזור לה או שהיא מנסה ללבוש ביקיני שלא מתאים לה? (ראו הרחבה). וול-סטריט התעוררה אמש מהתפרצות האופטימיות של מניעת הצוק הפיסקלי להבנה שהחובות לא נעלמו. כלומר, קובעי המדיניות שם יאלצו להסכים בניהם כבר בקרוב על פתרון. להסכים???!@## מה שאתם רוצים, רק לא להסכים...דברים שלמדנו מהצוק הפיסקלי:


  • הקונגרס לחלוטין לא מתפקד
  • בעיית החוב רחוקה מלהסתיים
  • תמ"ג 2013 יגולח ב-0.6%-1.9%, תלוי את מי שואלים.
  • המשקיעים לא מודאגים מהחוב האמריקאי עצמו
  • בעיות פוליטיות נפתרות רק בדקה ה-90
  • לעולם לא למכור בפאניקה

מדד הפחד והתנודתיות, ה-VIX , נפל אמש לרמה של 14.7 נק', מערך של 22.7 נק' ביום שישי האחרון (טרם ההסכמה על ההתמודדות עם הצוק הפיסקלי). לרבים VIX ב- 22.7 נק', לא היה נראה גבוה מספיק, בטח לא לבוגרי משבר הסאב-פריים, שזוכרים עוד VIX ב- 80 נק' (איך אפשר לשכוח), אך בכל זאת הערכנו (לינק) שעבור אירוע מדומיין שכזה (צוק פיסקלי) מדובר ב-VIX גבוה בהחלט. זה, הערכנו, גבוה מספיק כדי לאותת על כדאיות כניסה לשוק המניות (לינק), גם בגלל שנפילה או דילוג מעל הצוק הפיסקלי תחזיר את הוודאות, שכשלעצמה תתמוך בשוק. כעת ה-VIX כאמור נפל, ולמעשה הוא נמוך ברמה שמאותת על אופטימיות שגובלת באופוריה. האם המשקיעים עיוורים לסכנות?: שני דברים אנחנו יודעים בוודאות ל-2013:
המיסים עולים והמדיניות הפיסקלית משותקת
לא משנה באיזו מדינה אתם, ב-2013 המיסים עולים והמדיניות הפיסקלית משותקת.
ההשפעה של העלאות המסים תהיה שונה בין המדינות ובין שכבות האוכלוסייה, אך בכל מקרה זה אומר שלמשקי הבית יהיה פחות כסף לבזבז. אומנם הריביות נמוכות ואלה יכולים לקחת הלוואות, אבל כשאין צמיחה ואין צפי לעליית מחירים למה לקחת הלוואות ואלה באמת לא נלקחות. דבר שני שאנחנו יודעים כמעט בוודאות הוא שממשלות יאלצו לרסן את ההוצאות שלהן ובנוסף ימשיכו לייצר אי וודאות בשל הקושי שלהן לקבל את אותן החלטות קשות. נראה שבכל קונסטלציה הצמיחה בעתיד תהייה חלשה, האינפלציה נמוכה וסביבת הריבית אפסית. אומנם ההערכה המרכזית היא שמאמצע 2014 לערך אירופה תתחיל לסגור את פער התוצר שפתחה ולדחוף את הכלכלה העולמית, ארה"ב תצטרף אליה שנה לאחר מכן, מדינות ה-BRIC שעוברות כיום רפורמות מבניות יבואו "כמו חדשות" ב-2016 ויפן, היא כבר בונה על 2014. האם ההערכות האלה אופטימיות מידי? מספיק להסתכל על יפן כדי לראות שגודל הציפייה עשויה להיות באיזשהו אופן גם גודל האכזבה:יפן – Forever 21?
שנת 2013 מסתמנת כשנה שבה יפן עוברת בחזרה למרכז הבמה בזירה הבינלאומית. היא לאחר בחירות ולאחר שנים של דשדוש כלכלי, משהו משתנה בה, משהו קורה בה. הממשלה החדשה מנסה לחקות את ההתאוששות האמריקאית של 2009-2012, היא דוחפת למדיניות פיסקלית ומוניטארית מרחיבות הכוללות רכישת אג"ח ודיון האם לעלות את יעד האינפלציה. אך האם מה שהיה טוב לארה"ב טוב בהכרח גם ליפן? עוד חובות על יפן הממונפת, יחד עם רצון לעלות את יעד האינפלציה עלולים להתגלות בהמשך כאסון למדינה המזדקנת. ניסיון להלביש עליה בכוח ביקיני צעיר, לא בהכרח אומר שהיא תראה איתו טוב. במקרה כזה יפן עלולה להפוך לא רק לסיכון לעצמה אלא לעולם כולו.לאחר 4 שנים של אינפלציה ממוצעת שלילית 0.6%- (2009-2012), ציפיות האינפלציה ביפן עולות ועלולות לייקר ולסבך את מימון החוב העצום שעומד כבר כעת על מעל 200% מהתמ"ג:
כלומר, יפן עשויה לגלות בסוף שהיא נשארה יפן, ושגם שאר המדינות הפכו להיות יפניות. מלחמת המטבעות עשויה גם לקצר את הדרך לשם:מלחמת מטבעות עשויה להביא להמשך ירידת תשואות האג"ח
האקונומיסט שם לב כי בתוך תקופה של שישה שבועות, התחלפה המנהיגות של שלוש הכלכלות הגדולות בעולם, ארה"ב, סין ויפן, מדינות המהוות 40% מהתמ"ג העולמי. זהו עניין נדיר יחסית שיקרה שוב רק עוד 20 שנה. מלבד הסימבוליות מדובר באירוע שעשוי להשפיע מהותית על המדיניות הכלכלית בעולם ואולי לסמן שינוי של תקופה. היינו במיוחד שמים דגש על נושא מלחמת המטבעות, שנשכח קצת לאחרונה. מנהיגים חדשים, מגיעים עם רוח חדשה, נחישות חדשה ומלחמת מטבעות נראית להם אולי כמו מלחמה קרה שקשה להפסיד בה. במלחמה הזאת מורידים ריביות ורוכשים אג"ח של מדינות אחרות. אל תתפלאו אם זה סימן לעוד גל של ירידת תשואות. החובות מתנפחים והשיירה עוברת
מה בכל זאת עובר בראש של הציבור כשהוא רואה התנהלות של חובות מתנפחים? האם הוא מניח שהם לא קשורים אליו? אולי הוא מניח שאלה יתמרצו את הפעילות הכלכלית וזאת תכסה את הבור, אולי שסקטור אחר באוכלוסייה ישלם במקומו? אולי הממשלה תתייעל ותצליח לכסות על הבור בעצמה?
כלכלנים התעסקו הרבה בשאלה הזאת, חלקם טענו שהציבור כמוהם מאמין שהממשלה יכולה לקחת כסף ולהוציא אותו בצורה כזאת שתביא בעתיד לצמיחה מהירה יותר (קיינס), חלק טענו שכל חוב שתיקח הממשלה רק יגרום לעוד הקצאה לא יעילה, לעוד הגדלה של הממשלה ולעוד עוני (מילטון פרידמן), חלק האמינו שההשפעה זניחה כיוון שמה שהממשלה תוציא משקי הבית יחסכו (מודליאני) ויש כאלה שמאמינים שהציבור טיפש וש"עד שהעובדים לא יראו בפועל את המס יורד מהתלוש שלהם הם לא יעשו עם זה כלום".
לכל אחד "הוכחות" לטיעוניו וממצאים היסטוריים שמצדיקים אותן, אז מה שנשאר לקובעי המדיניות לעשות זה רק לבחור את היועצים הכלכליים שמתאימים לאג'נדה האידיאולוגית או הפוליטית שלהם. מה שאנחנו יודעים מיפן זה שחובות יכולים להישאר גבוהים שנים רבות.שוק העבודה בארה"ב מתאושש בצורה לא מאוזנת
מחר יפורסמו בארה"ב נתוני שוק האבטלה ובניהם המשרות החדשות ושיעור האבטלה לחודש דצמבר. לפי הערכות מספר המשרות החדשות בסקטור הפרטי יעלה ב-150 אלף ושיעור האבטלה יישאר על- 7.7%. שוק העבודה שם אומנם משתפר והוא הפך להיות אולי נתון המאקרו המהותי ביותר כאשר הבנק המרכזי הצהיר כי רק ירידה מתחת לשיעור אבטלה של 6.5% תגרום לו לחזור לעלות ריבית (תחת תנאי ציפיות אינפלציה מתחת ל-2.5%), אך מה שמעניין לגבי אותה התאוששות בשוק עבודה היא חוסר האיזון שלה. מאז הסתיים המיתון ביוני 2009, שלושה ענפים גרמו לאובדן של יותר ממיליון משרות, שזה 22% מכלל המשרות שאבדו. אלה הם ממשלה, בנייה ומידע. מה שמדאיג רבים הוא ששניים מהם, ממשלה ובנייה הם אותם סקטורים שבאופן היסטורי היו אלה שהיו הראשונים לאושש את שוק התעסוקה וכעת הם אלה המעכבים אותו.חדש
מדד ייצור ISM בארה"ב התפרסם אתמול והיה מעט חזק יותר מצפוי בדצמבר (50.7 לעומת 50.5). מה שעולה בקנה אחד עם ציפיות הצמיחה ל-2013 של בין 2% ל-3%.