בוגדים- מכול תחום באשר הוא-
היו נשפטים.
שמם היה נודע לדראון עולם. רכושם היה מוחרם. צאצאיהם מורחקים .
גופם היה נקשר לעמוד גבוה-ואז היו מעלים אותם באש המטהרת .
אם רחמו עליהם- היו מנחיתים אותם על ארבעתם, ומתיזים בחרב ארוכה את ראשם מעליהם.
בוגדים נחשבו תמיד בקצה הקצה של סולם הפשע. הכי נחות. הכי מבזה. הכי שובר האמון.
ואם הבוגד נחזה להיות חברו של הנבגד- הרי שעונשו היה חמור שבעתיים.
בוגד הוא הזבל שבזבל, אחד שלא ראוי להשתייך למעמד בני-האנוש.
על בוגד להיות מוקצה מחמת המיאוס.
צריך להחרימו ולהרחיקו מן החברה.
צריך לגזול ממנו את כל רכושו, כספו וכבודו.
צריך לקחת לו את שמו.
לדראון עולם.
לא פחות מזה.
