שלום TBY וחברים,
בהמשך לסיפא של פרק 4 בשכתוב הכלכלה וההיסטוריה,
הריני מצהיר כי אני גאה, ואפילו מאד, להיות אחד שאינו יודע מה הוא סח !!!
אכן, ההדפסה האינסופית ושאר תחלואי הקפיטליזם החזירי יביאו אותנו לאבדון (והשווקים חשובים פחות בהקשר זה).
בברכה,
אודי
שלום TBY וחברים,
בהמשך לסיפא של פרק 4 בשכתוב הכלכלה וההיסטוריה,
הריני מצהיר כי אני גאה, ואפילו מאד, להיות אחד שאינו יודע מה הוא סח !!!
אכן, ההדפסה האינסופית ושאר תחלואי הקפיטליזם החזירי יביאו אותנו לאבדון (והשווקים חשובים פחות בהקשר זה).
בברכה,
אודי
חבל שלכל תופעה כלכלית שאתה לא מסכים איתה אתה קורה קפיטליזם חזירי.פורסם במקור על ידי udiwe
זה יוצר דיון ברמה של דפני ליף. ולא זה לא מחמאה.
חזירות זה בטוח אבל למה קפיטליזם. המונופול של הממשלה על הדפסת הכסף, ההתערבות הקינסיינית המתמדת בכלכלות, תשלומי הרווחה העצומים, "הצלת" עסקים כושלים כדי שהמשבר יבא לידי ביטוי במשמרת של מישהו אחר, איך כך זה קפיטליזם או שוק חופשי.
בכל הדיון הזה שהחל בתחזית, ישנה במובלע ההנחה שלדעתי היא מופרכת לחלוטין שיש אנשים (בבנקים מרכזים, שרי אוצר או משהו כזה) שיש להם אפילו יכלת ורצון תאוריתים "לנווט" את הכלכלה לחוף מבטחים. כאילו היתה ספניה שלהם הוראות ההפעלה: יותר מידי רוח צפנית סובב מפרשים ימינה, יותר מידי דרומית סובב שמאלה...
לכלכה יש מחזורים טבעיים, עליה וירידה וחוזר חלילה (אדגים בהמשך מדוע זה הכרחי לדעתי), הממשלות בהשראת קיינס גילו את הכח הרב הטמון בתפקיד של "מווסת" הכלכלה יעני כדי שהמשברים יהיו פחות עמוקים וארוכים. למעשה בד"כ הם עושים את ההפך. האינטרס של הגופים האלו הוא לשמר את הכח העצום שלהם ולעזאל אם הוא עוזר לכלכלה או לא, העיקר שאפשר לדחות איתם משברים בסיכוי טוב מאוד ללפחות עד הקדנציה של מישהו אחר.
המשבר הנוכחי שהסאב פריים הוא מולידו הוא תולדה של רצף בועות שהממשלה האמריקית באופן מובהק יצרה על מנת "לתקן" בועות קודמות.
זה התחיל ב97-8 במשבר באסיה, אז היתה הירידה החדה בריבית, זה תדלק יפה את ההתפתויות הטכנולוגיות שנקראה אחרי זה בועת הדוט קום.
גרינספן ניסה להעלות את הריבית כשהתחיל להבין את הבועה, אך זה היה מאוחר מידי ופיטורים המוניים היו בפתח.
אז הוא הוריד עוד את הריבית, מאז (ועד היום) הריבית הראלית בארהב היא שלילית.
אז מה אפשר לעשות כשהריבית הראלית שלילית, אגחים ממשלתים=הפסד בטוח (למשקיע, לממשלה זה אחלה), אגחים בכלל לא מענין כל כך, משוק המניות כבר קיבלנו בראש. נו איך קוראים לאפיק הזה שאף פעם לא יורד ונותן הגנה מאינפלציה + תשואה שוטפת + פוטנציאל לרווח הון? אה כן נדלן
והנה כולם מתדלקים את בועת הנדלן שמייצרת אינסוף משרות פיקטיביות וגידול בתמג פיקטיבי והוצאות בכלל לא פיקטיביות, וחובות אמיתיים לגמרי לסין ולכל העולם.
הנה זה מתפוצץ ב2008 ומה אפשר לעשות כדי "להמריץ" את הכלכלה. לא לתת לעסקים המחורבנים (הבנקים) לפשוט רגל ולשלם על הטעויות שלהם במחיר כבד אבל שהיה מנקה את הזבל מההנהגה של הכלכלה. בא נמריץ אותם נציל אותם וכו'. הורדת הריבית לא הספיקה, כי היא גם דה פקטו וגם דה יורה אפס או שלילית. אז אפשר ליצור כסף יש מאין : לקנות אגח ממשלתי, להרשות לבנקים לרמות במאזנים שלהם (לרשום נכסים בשווי לא קשור, זה עבד מצויין ביפן שעד היום לא השתחררה מהגאונות הזו), וכו'
את הפרק הבא אנחנו חיים qe3 עד qe1001 ....
אז אודי, שיטה קלוקלת אני מסכים אבל למה סתם לקרא לה קפיטליזם אני לא מבין.
למה אין? לפד יש 370 מליארד דולר באגח ממשלתי קצר טווח - 1-5 שניםלא ברורה לי הכוונה מאחורי "מכירה חוזרת"? איך אפשר למכור דבר שאין?
עשינו מעקף וחזרנו לשאלה המקורית שלי: מה יקרה כשיגמרו?
רשמנו לפנינו.
אני חושב שלהתייחס לתוכן ולעובדה ש TBY כתב
היום המאזן כבר קטן ב - 100 מליארד דולר משיאו בינואר 2012 - 2.9 טריליוןהיה משכיל אותי יותר מהצהרות דרמטיות ועקיצות שליליות.
שלום TBY,
אני מוצא את הנושא שבחרת כמעניין מאוד.
הפרשנות שלך מאתגרת מוסכמות שהכרתי והייתי רוצה להבינה לעומק.
בלינק הבא יש גרף אינטראקטיבי המתאר את מאזן הפד בשנים האחרונות:
http://blogs.wsj.com/economics/2012/...b/interactive/
אציין כמה אבחנות לא מקצועיות שלי לגבי המאזן ואשמח לשמוע את דעתך:
1. באוקטובר 2010 הכריז הפד על התחלת QE2 ורכישת אג"ח ממשלת ארה"ב בסכום של 0.6 טריליון $. אכן, ניתן לראות שהמאזן גדל בכמות המדוברת. עם סיום הרכישה המשיך הפד לקנות אג"ח ארוכות במקביל למכירת אג"ח קצרות, מה שמכונה operation twist. המאזן אמנם לא גדל בתקופה זו אך האג"ח הקצרות יגמרו במאזן הפד בשלב מסויים והוא יאלץ לשוב להיות קונה נטו. הלא כן?
2. QE3 שהוכרזה לא מזמן מאפשרת לפד לרכוש מדי חודש 40 מיליארד דולר של MBS (אגחים מגובי משכנתאות). איך לדעתך יראה המאזן בסוף התוכנית?
ובכן היה כאן תרגיל מתמטי קטן - , חסר 0 - שיפוע 0.6% על גרף חצי לוג - משנת 1995גידול קבוע של 6% בשנה לא נותן קו לינארי, כפי שמופיע בגרף, אלא אם כן אתה מתייחס ל-6% יחסית לכמות ב-1995.
מכיוון שהנושא מעניין אותך , אפשר לראות כאן: https://docs.google.com/spreadsheet/...nFkaTQ3R2NVbVE
יש את כל סידרת הנתונים ואפשר לבדוק הכל - תהנה.
כאשר מנתחים מגמה, בוודאי לא מצפים שכל הנתונים ישבו בדיוק על אותו גרף, אך אני חייב לציין שכאשר מסתכלים על הגרף חצי לוג - זה נראה מתאים בצורה בלתי רגילה ביחס לנתון כלכלי
הטענה הכללית שאומרת - ב - 2008 יוצרו רזרבות חדשות בהיקף של למעלה מטרליון דולר - לא היתה השפעה משמעותית על M2 ביחס למגמה הרב שנתית - ברורה לחלוטין להנתונים
בשורה התחתונה, התאוששות תביא לגידול ב - M2 , והגידול צריך להיות ניכר מקו המגמה ולאורך זמן על מנת שיחלו לחצים אינפלציוניים
נערך לאחרונה על ידי tby, 22.12.2012 בשעה 22:14
הרשתי לעצמי להשתמש בהמרה הלוגריתמית שביצעת ולהציג את המספרים עם התמקדות בשנים האחרונות.
בגרף המצורף מוצגים הנתונים מתחילת שנת 2004 ועד היום (לא טרחתי להמיר את ציר X לתאריך). הוספתי גם קו מגמה.
החלק המעניין, מיותר לציין, נמצא בשנה וחצי האחרונות. גם כאן מופיעה בבירור ההרחבה ב- M2.
שים לב לשבירת הקו כלפי מעלה בסיום. מעניין לעקוב בחודשים הקרובים ולראות את השפעת QE4.
ראשית אני מברך אותך על העבודה.גרף המצורף מוצגים הנתונים מתחילת שנת 2004 ועד היום (לא טרחתי להמיר את ציר X לתאריך). הוספתי גם קו מגמה.
שתי הערות -
2003-2004 הם יציאה ממיתון של 2001-2002 - אתה מצפה לראות עליה מתונה בגידול ב M2 כסימן ליציאה מהמיתון - ורואים זאת בברור בתחילת הגרף שלך - אנחנו מחפשים מגמה ארוכת טווח של פעילות מישקית רגילה, מיתון, יציאה ממיתון - הכל ביחד ולטווח כמה שיותר ארוך - ולזה מחפשים מגמה. ככל שיש יותר נתונים - כך התוצאות "חזקות " יותר. ניתוח של 2004-2012 הוא ניתוח של זמן קצר יחסית ולכן קיימת בו סכנה של over fitting the data וזה כשמבצעים ניתוח סטטיסטי - מה שמוביל להערה השניה -
הקו שצרפת הוא לא קו סטטיסטי, אלא קו של "נתוח טכני" - הוא חסר משמעות מבחינת התאמתו למידע - אפשר להעביר קווים הרבה יותר מתאימים ממנו למגמה.
השיטה הכי נפוצה כשחושבים שיש קשר לינארי בין הנתונים -(קו ישר) -
בצע רגרסיה לינארית ותקבל את קו הריגרסיה ומקדם מתאם - קו הריגרסיה יעבור "שזור" בתוך הגרף ולא יראה כאילו הגרף "נשען" עליו - מבחינת התאמת הקו - קו הריגרסיה יהיה הרבה יותר מתאים למידע מאשר הקו שאתה העברת
אח"כ בצע אותו דבר לנתונים מ -1995 ועד היום -יהיה לך קו נוסף ומקדם מתאם
תשווה ביניהם ותחליט מה יותר "טוב" בשבילך - מקובל להשתמש בערכי R יותר גבוהים.
נערך לאחרונה על ידי tby, 23.12.2012 בשעה 07:02
לאחר שנושא "הדפסת הכסף" הוכנס לפרופורציה המתאימה, עוד הארה בנוגע לכל "נבואות החורבן" בגלל החוב הממשלתי האמריקאי.
לא חסר נבואות זעם וחורבן בגין "החוב האדיר" של ממשלת ארה"ב.
מי יקנה אגח ממשלתי אמריקאי אם לא הפד..... מפחיד מאוד.
כרגיל , סיפורי פוגי, וכידוע מסיפורי פוגי אפשר ללמוד....
נגעתי בזה בפרק הראשון בסדרה כשהתייחסתי לעובדה שהכל התחיל במלחמה - מלחמת העולם השניה.
קצת נתונים -
מה יחס החוב לתוצר הגולמי לפני כניסת ארה"ב מלחמת העולם השניה ? - 40%
מה היחס בתום המלחמה - 120% . כן . 120% . כידוע החוב נועד לממן מלחמה, לא השקעות מישקיות .
ומה קרה אחרי המלחמה? -משבר כלכלי? אינפלציה נוראית? תחזרו לקרוא שוב את הפרק הראשון .
מה היה יחס חוב תמ"ג של ישראל ב - 2004 ? - 99% [היום, 8 שנים בלבד אח"כ - 74% בלבד - אם בישראל מסוגלים בארה"ב לא מסוגלים? - הם כבר עשו זאת פעם ]
מה יחס חוב תמ"ג בארה"ב היום? - 102%
מה יחס חוב תמ"ג ביפן - 224%
קנדה הגיע בשיא ל - 101% , היום 85%
ב - 2004 בישראל הרגשתם כאילו לפני אסון פיננסי נוראי מתקרב? האם לארה"ב עם יחס חוב תמ"ג של 100% יש קושי לשרת את חובה?
גרף יפה שמסכם העניין:
ארה"ב -
http://visual.ly/united-states-debt-...-gdp-1940-2012
כל העולם -
http://www.tradingeconomics.com/coun...nt-debt-to-gdp
אבל עוד הפתעה קטנה - מה החוב הכללי בארה"ב (ממשל, מדינות , חברות, יחידים) ביחס לתל"ג ? - 329%. כמה היה לפני תחילת המשבר 359%.
במילים אחרות - בעוד החוב של הממשל עולה, יתר החובות יורדים בקצב גדול יותר , כך שסה"כ החוב - יורד!
מה שבאמת חשוב זה לא כמה חוב יש אלא היכולת לשרת אותו - הריבית על החוב והגרעון השוטף .
מבחינת ריבית - הריבית נמוכה, והאגח שקונה הפד בעצם הוא ללא ריבית (כי הריבית המשולמת לאגח המוחזק בפד מוחזרת ע"י הפד כרווח למשרד האוצר)
כל הדרמה על המצוק הפיסקלי זה בעצם הדיון על כיצד סוגרים את הגרעון הממשלתי. ותאמיני לי - אין לארה"ב כל קושי לסגור את הגרעון ולעבור לעודף - זו רק שאלה של רצון פוליטי.
הרשאות
