סופ גן יה- מהי ולמה סופגניה





אדם וחוה האנשים הראשונים בעולם, חיו בגן העדן. ובגן עצי פרי נפלאים, תפוזים ותפוחים ואגסים וכל הפירות הטובים שבעולם. ובגן העדן ארבעה נהרות שמשקים את הדשאים והפרחים ובנהרות דגים צבעוניים ,חיות ,עופות ,פרפרים וציפורי שיר.
אדם וחוה נהנו מאוד מגן העדן. כי הכל היה מותר בו.
רק דבר אחד נאסר עליהם- להתקרב לשני עצים ולאכול את הפרי שלהם.
עץ הדעת ועץ החיים.
יום אחד הנחש פיתה את האשה והיא אכלה מפרי עץ הדעת ונתנה גם לאדם.
אלוהים כעס מאוד וגירש אותם מגן העדן החוצה זה היה בערב יום כיפור.
בחוץ מדבר שממה, רק קוצים ודרדרים ,אדם וחוה באו לשער גן העדן וביקשו להיכנס, אבל להט החרב המתהפכת חסם את דרכם חזרה לגן.
הם ישבו מול השער ובכו והתחננו לחזור. המלאכים ריחמו עליהם ,עלו לפני כיסא המרום התחננו ואמרו לאלוהים - אנא,החזר אותם לגן העדן, הם חטאו רק חטא אחד,
הרי אתה אל רחום וחנון ,אז רחם עליהם. אבל הקדוש ברוך הוא, לא נענה לבקשתם,
עברו כמה שבועות ושוב חזרו המלאכים וביקשו רחמים על אדם וחווה וגם אז לא נענו. עברו עוד כמה שבועות ועוד פעם באו המלאכים וביקשו מהקדוש ברוך הוא שיחון וירחם עליהם ויחזירם לגן העדן, להחזיר אותם לגן העדן לא אחזיר אמר הקדוש ברוך הוא
כי הם סמל לדורות הבאים. אבל אתן להן מתנה.
המתנה תהיה פשוטה מבחוץ אבל עיקרה בפנים שבה בבחינת-
"אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו"
והמתנה תהיה עגולה כמו גלגל בבחינת-
"אם אתה למעלה אל יגבה לבבך כי אתה יכול ליפול
"מאיגרא רמה לבירא עמיקתא"
ומצד שני אין להתייאש, העולם גלגל אם אתה למטה, אתה עשוי גם להגיע למעלה. והמתנה היא מאכל והיא חד פעמית.
הגיש אלהים את המתנה למלאכים וגם נתן לה שם. "סוף גן יה"
אותו יום שניתנה המתנה היה ערב חנוכה. בימינו נשתבש השם ואנו קוראים למתנה סופגניה.
בחנוכה מדליקים את הנרות, זוכרים את נס פח השמן וכאשר אנחנו אוכלים את הסופגניה ומגיעים לריבה המתוקה אנחנו נזכרים בטעם גן העדן.