לביבות כרובית, בטטה וקוקוס


הלביבות האלה אפויות כמובן, והן פריכות מבחוץ, רכות מבפנים, ריחניות ומתובלות ויש להן טעם מיוחד שמזכיר אוכל הודי. אני לא מתיימרת להבין משהו מהחיים שלי בבישול הודי, אבל אם הייתי יושבת במסעדה הודית והיו מגישים לי אותן ואומרים לי שהן הודיות, כנראה שהייתי מאמינה. על אף שהקוקוס הוא רכיב די מפתיע כאן (לטובה, לטובה), מה שבעיקר מפתיע בשבילי הוא הכוסברה. אתם מכירים את האנשים שאלה שממש שונאים כוסברה? לא מסוגלים שהיא אפילו תיגע להם בצלחת? אז עד לא מזמן – ממש לא מזמן – אני הייתי אחת האנשים האלה. קראתי איפשהו שזה משהו גנטי, שיש איזה גן מוזר או משהו שעושה לכוסברה טעם של סבון. החדשות הטובות הן שככל הנראה ניתן להתגבר על זה, כי בתקופה האחרונה גיליתי שאני כבר לא שונאת כוסברה (או שלמדתי לאהוב טעם של סבון). לפעמים אפילו יש מתכונים שנראה לי שצריך אותה, כמו במתכון הזה למשל. אי לי מושג איך זה קרה… אולי הגניבו לי אותה לאוכל ככה בלי ששמתי לב? חוצפה.
אבל עזבו כוסברה, עזבו קוקוס. כרובית! זה הנושא שלנו להיום.

רכיבים (ל-12-14 לביבות):
חצי כרובית בינונית
בטטה בינונית
בצל קטן
כף שמן לטיגון
1/2 כוס קוקוס טחון
1/2 כוס קמח חומוס (להשיג בחנויות טבע או בחנויות המתמחות במזון הודי / מזרח רחוק) או חומוס קלוי טחון (כזה שמשמש להכנת גונדי)
1/2 כוס כוסברה קצוצה
כף ג’ינג’ר כתוש
1/2 1 כפיות מלח
1/2 כפית כורכום
1/2 כפית כמון
1/2 כפית אבקת קארי
שמן קוקוס להברשה (ניתן להחליף בשמן קנולה)

אופן ההכנה:
מפרידים את פרחי הכרובית ומקלפים את הבטטה וחותכים לקוביות גדולות. מבשלים את שניהם במים רותחים עד לריכוך.
לבינתיים, קוצצים את הבצל דק ומטגנים במעט שמן עד להזהבה.
שמים את הכרובית והבטטה בקערה גדולה ומועכים לפירה. מוסיפים את הבצל ואת שאר הרכיבים ומערבבים היטב.
מחממים תנור ל-200 מעלות. מרפדים תבנית בנייר אפייה ומברישים אותה במעט שמן קוקוס/קנולה. יוצרים לביבות באמצעות הידיים ומניחים אותן על התבנית. לפני שמכניסים לתנור, מברישים את הלביבות במעט שמן.
אופים את הלביבות כ-15 דקות על צד אחד, מוציאים, הופכים ואופים ל-15 דקות נוספות.
מומלץ להגיש חם, בתוספת טחינה ירוקה וסלט ירקות טרי ורענן.