אני חושב שאודי מתכוון לזה שאם חברה קונה את החוב שזה בזול זו למעשה תספורת.
מכיוון שהיא עושה רווח על חשבון בעלי החוב (לדורותיהם: לאו דווקא המחזיק עצמו ניזוק אבל איזהשהו בעל חוב ניזוק ולזה די באשמת החברה)
עכשיו לגבי הלגיטימיות של המעשה. אני לא הכי מסכים איתך, אודי. נכון שזה במובן מסוים על גב המשקיעים לדורותיהם, אבל המחיר של האגחים של החברה לא באמת נקבע על ידי החברה. אם נוצר מצב שהחברה מאמינה בעצמה יותר מאשר השוק (ואם יש לה את הנזילות. כן זה אם גדול) אז למה לא לקנות חוב בחזרה. האם אין זאת השקעה לגיטימית שמשרת את בעלי המניות נאמנה? האם זה לא מוסיף בטחון מסוים לבעלי האגח: הנה החברה לא משתמשת במזומן כדי להכנס להרפתקאה נוספת בפולין/רומניה/לאס וגאס או דיבידנד על מיוחד במינו. אלה להקטין מינוף ולשרת את החוב.

אודי, אשמח לשמוע נימוקים הפוכים. אתה באמת חוזר על הטענה הזו כבר כמה פעמים, ולמרות שאתה כמובן לא חייב, זה יהיה נחמד אם תפרט קצת את הסיבות לטענה זו.

ובנושא אחרי: אני לא לגמרי מבין את העניין של בסיס הדיבידנד וכו'. אפשר לפרט קצת? מישהו?