x




עמוד 2 מתוך 4 ראשוןראשון 1234 אחרוןאחרון
מציג תוצאות 11 עד 20 מתוך 32

נושא: סקיילקס למיניו - סטטוס ע"פ pirate

  1. #11
    אני חושב שאודי מתכוון לזה שאם חברה קונה את החוב שזה בזול זו למעשה תספורת.
    מכיוון שהיא עושה רווח על חשבון בעלי החוב (לדורותיהם: לאו דווקא המחזיק עצמו ניזוק אבל איזהשהו בעל חוב ניזוק ולזה די באשמת החברה)
    עכשיו לגבי הלגיטימיות של המעשה. אני לא הכי מסכים איתך, אודי. נכון שזה במובן מסוים על גב המשקיעים לדורותיהם, אבל המחיר של האגחים של החברה לא באמת נקבע על ידי החברה. אם נוצר מצב שהחברה מאמינה בעצמה יותר מאשר השוק (ואם יש לה את הנזילות. כן זה אם גדול) אז למה לא לקנות חוב בחזרה. האם אין זאת השקעה לגיטימית שמשרת את בעלי המניות נאמנה? האם זה לא מוסיף בטחון מסוים לבעלי האגח: הנה החברה לא משתמשת במזומן כדי להכנס להרפתקאה נוספת בפולין/רומניה/לאס וגאס או דיבידנד על מיוחד במינו. אלה להקטין מינוף ולשרת את החוב.

    אודי, אשמח לשמוע נימוקים הפוכים. אתה באמת חוזר על הטענה הזו כבר כמה פעמים, ולמרות שאתה כמובן לא חייב, זה יהיה נחמד אם תפרט קצת את הסיבות לטענה זו.

    ובנושא אחרי: אני לא לגמרי מבין את העניין של בסיס הדיבידנד וכו'. אפשר לפרט קצת? מישהו?

  2. #12
    אני לא לגמרי מבין את העניין של בסיס הדיבידנד וכו'. אפשר לפרט קצת
    סתם פרט טכני להבהרה, קבעו 400 מליון דוידנד פרטנר כדוידנד המקסימלי ממנו יעביר סבן את חלקו לסקיילקס. סבן יחזיר 28.75% מפרטנר לכן יעביר לכל היותר 115 מתוך 400 ויקבל בתמורה מניות פרטנר נוספות. במידה והדוידנד יפחת מ 400 , יעביר סבן 28.75 מהדוידנד בפועל ויקבל פחות מניות באותו שיעור

    לדעתי בפרטנר כבר יודעים שעליהם לחלק 400 מליון בדוידנד לשנת 2012....

  3. #13
    ציטוט פורסם במקור על ידי elade צפה בהודעה
    אני חושב שאודי מתכוון לזה שאם חברה קונה את החוב שזה בזול זו למעשה תספורת.
    מכיוון שהיא עושה רווח על חשבון בעלי החוב (לדורותיהם: לאו דווקא המחזיק עצמו ניזוק אבל איזהשהו בעל חוב ניזוק ולזה די באשמת החברה)
    עכשיו לגבי הלגיטימיות של המעשה. אני לא הכי מסכים איתך, אודי. נכון שזה במובן מסוים על גב המשקיעים לדורותיהם, אבל המחיר של האגחים של החברה לא באמת נקבע על ידי החברה. אם נוצר מצב שהחברה מאמינה בעצמה יותר מאשר השוק (ואם יש לה את הנזילות. כן זה אם גדול) אז למה לא לקנות חוב בחזרה. האם אין זאת השקעה לגיטימית שמשרת את בעלי המניות נאמנה? האם זה לא מוסיף בטחון מסוים לבעלי האגח: הנה החברה לא משתמשת במזומן כדי להכנס להרפתקאה נוספת בפולין/רומניה/לאס וגאס או דיבידנד על מיוחד במינו. אלה להקטין מינוף ולשרת את החוב.

    אודי, אשמח לשמוע נימוקים הפוכים. אתה באמת חוזר על הטענה הזו כבר כמה פעמים, ולמרות שאתה כמובן לא חייב, זה יהיה נחמד אם תפרט קצת את הסיבות לטענה זו.

    ובנושא אחרי: אני לא לגמרי מבין את העניין של בסיס הדיבידנד וכו'. אפשר לפרט קצת? מישהו?
    מסכים לגמרה

    המטרה של החברה היא לשרת את בעלי המניות. מחזיקי האג"ח הם משניים מבחינת הנהלת החברה. גם בתהליך של הסדר חוב הוא נועד קודם כל לשרת את בעלי המניות.
    מעניין את הסבתא של המנהלים בסקיילקס אם היה או לא היה אמון בחברה. אם אנשים העדיפו לזרוק את האג"ח במחיר נמוך מהפארי זה בעיה שלהם, וקשה לבוא לחברה בטענות.
    הרי לפי האסכולה הזו, גם פידיון מוקדם הוא הרעה בתנאים של מחזיקי האג"ח כי על סדרה א' לדוגמה יש 7% ריבית ועל סדרה ז' 8.45% ריבית והמחזיקים יפיסידו את זה.

    תפקיד החברה הוא למקסם את הרווח המיוחס לבעלי המניות, ולא של מחזיקי האג"ח.

  4. #14
    שלום חברים,

    TBY - נדמה לי שאתה קצת טועה בהפרדה המלאכותית של שלב 1 ו-2. העיסקה היא ברורה ואחת בלבד - העברת 48 מיליון מניות תמורת הסבת הלוואת הצינסון, 250 מיליון מזומן ודיבדנד עד 115 מיליון.
    בוא נניח שפרטנר מפסידה ברבעון הרביעי ומאפסת לחלוטין את הרווח מתחילת השנה. אמרנו שלפרטנר יתרת עודפים שלילית, לכן היא יכולה לחלק רק מהרווחים השוטפים. אין רווח - אין דיבדנד.
    אבל, גם במקרה הקיצוני הזה, סקיילקס עדיין צריכה לקנות מניות/אג"ח כדי לשחרר 3 מיליון מניות נוספות ולהעביר לגביר. האם אני צודק ?
    כדי לחלק 400 מ', פרטנר צריכה להרויח 184 מ' ברבעון הרביעי !! נראה קצת קשה לאור ההתפתחויות והרווח ברבעון השלישי (110 מ'), אבל אפשרי גם באמצעים חשבונאיים שלא נזכיר כאן.

    תספורת – אתם מציינים נקודות חשובות ונכונות באופן עקרוני, אך לא מתאימות למצב המצוי נכון להיום. מחד, ברור שמטרת החברה להשיא תשואה מירבית לבעלי המניות ומאידך, ברור לחברה שאסור לה "לקלקל" את יחסיה עם נושיה שהם בעצם המלווים בעבר, בהווה וככל הנראה גם בעתיד. זאת דעתי וכך אני מאמין שזה צריך להיות, אם כי ברור לי שחלקכם מגחך בהנאה.
    בהחלט יתכן מצב בו החברה מצויה, לצורך הדוג', בעודפי מזומנים ומבקשת להחזיר חלק מחובותיה מוקדם מהמסוכם. כך מנהל היום לבייב מו"מ מול הבנקים להחזר חוב מוקדם כנגד הנחה וזה בסדר גמור כי כסף היום זה לא כסף בעוד שנים. בקניית האג"ח מנצלת החברה את חולשת המחזיקים (לעומת כוחם של הבנקים) ולא משנה מאיזו סיבה וקונה בזול את חובה.
    אתם מכירים גם את דעתי על ההיבט המוסרי ושוק ההון ולא ארחיב שוב בנושא, אבל החברה לקחה שקל מהמלווה, תתכבד נא להחזיר את אותו שקל.
    אוקי, אז לחברה אכן נוצר רווח הון (לעיתים גדול מאד כמו במקרה קרדן
    NV שסיימה את הרבעון ברווח קטן אך ורק כי רווח ההון היה גדול יותר מההפסד השוטף הגדול) ובעלי המניות מרוצים,
    אך מה זה עוזר למחזיקי האג"ח ??? נדמה לי ש-
    TBY כבר ניסה להסביר לי מה זה עוזר, אני אנסה להסביר בדוג' פשוטה את טענתי על פגיעה במחזיקים, כדלקמן:
    אלביט הדמיה – עפ"י הנתונים בסקירת עיתון גלובס את הדוחות לרבעון השלישי, לחברה יתרות מזומנים בסך 271 מ' מול חוב "סולו" בסך 2.6 מיליארד ₪. החברה מבצעת קניה חוזרת בהיקף של 150 מ' ₪. לשיטתכם, עוצרים הכל ומקפיאים מצב (נתעלם משאר הנכסים שקיימים בכל מצב) – לפני הקניות החוזרות לנושים ישארו 271/2600=10.5 אג'. אחרי הקניות החוזרות יתרות המזומנים יצטמצמו ל-120 מיליון, נניח (ואהיה נדיב) שהחברה "תקנה" חוב בסך 500 מ' ₪ -
    לנושים ישארו 120/2100=5.7 אג'. כמה פשוט.
    עולות בראשי מהזיכרון שתי חברות שביצעו קנייה חוזרת של אג"ח במאות מ' ₪ - ארזים וקרדן
    NV. אני חוזר שוב – מאות מיליוני ₪. האם זה עזר במשהו למחזיקי האג"ח? האם החברות לא נאבקות היום (כפי שהיה צפוי) על חייהן וככל הנראה יתקשו להחזיר את חובן – ארזים כבר בקרוב ב-2013 וקרדן ב-2014.
    עוד הערה שכבר הזכרתי אותה – בכינוסי מחזיקי האג"ח, אותם אבירי שוק ההן מגדולי המוסדיים שמהללים לרוב את הקניות החוזרות, מוציאים קיטור אינסופי על התנהלות החברה וריקון הקופה ע"י הקניות החוזרות לצד הבונוסים ושאר ירקות. לטעמי, ההצגה הטובה בעיר.

    שאלת תם – כוונתי
    TBY היא מדוע החברה בוחרת לקנות אג"ח ב-200 מיליון ₪ (כדי לשחרר מניות משעבוד) על פני קנייה ישירה של מניות בשוק. חשבון פשוט מראה כי במקרה זה ההוצאה תסתכם בכ-75 מ' ₪ בלבד עפ"י שער 25. מה מסתתר שם ?


    בברכה,
    אודי

  5. #15
    ציטוט פורסם במקור על ידי udiwe צפה בהודעה
    אלביט הדמיה – עפ"י הנתונים בסקירת עיתון גלובס את הדוחות לרבעון השלישי, לחברה יתרות מזומנים בסך 271 מ' מול חוב "סולו" בסך 2.6 מיליארד ₪. החברה מבצעת קניה חוזרת בהיקף של 150 מ' ₪. לשיטתכם, עוצרים הכל ומקפיאים מצב (נתעלם משאר הנכסים שקיימים בכל מצב) – לפני הקניות החוזרות לנושים ישארו 271/2600=10.5 אג'. אחרי הקניות החוזרות יתרות המזומנים יצטמצמו ל-120 מיליון, נניח (ואהיה נדיב) שהחברה "תקנה" חוב בסך 500 מ' ₪ -
    לנושים ישארו 120/2100=5.7 אג'. כמה פשוט.

    אודי
    תודה על ההסבר אבל אני עדין הכי יורד לסוף דעתך.
    נניח אני מחזיק באגח שלהם לפני הקניה החוזרת ואחרי ההודעה...
    אני חושב שהחברה אכן תגיע לפירוק ==> מקווה לחלץ את ה10.5 אג והמחיר הנוכחי גבוה מ10.5 אז אני חמור אם אני לא מוכר עכשיו ויוצא ברווח.
    אם המחיר נמוך מ10.5 אג' והקניות של החברה לא מעלות אותו למעל 10.5 אז אני באמת נדפק.
    אם אני מעריך שהחברה לא בדרך לפירוק, אז אני רוצה שהחברה תנצל את משאביה באופן הטוב ביותר, וזה בסוף יגיע אלי.

    בכל מקרה לא לגמרי השתכנעתי אם אני בעד או נגד. אחשוב על זה קצת.

    בקשר לשאלת תם. האם זו שאלה רטורית? האם יש לך השערות? זה באמת תמוה לפי איך שאתה מציג את זה.
    אז או שיש שם אנשים טיפשים (וזה יתכן אך לא סביר כי טריקים חשבונאים הם דווקא מבינים)
    או שיש אינטרס נסתר (לי/לך/לנו) ועליו הם משחקים. ראוי שנבין מה הוא (לפחות מבחינת תרגיל אינטלקטואלי)

  6. #16
    שלום אלעד,

    נדמה לי שלא הבנת בדיוק את הכוונה בדוגמא.
    סתם לקחתי את אלביט הדמיה כדוג' כי נתוניה מצויינים בעיתון גלובס של יום ראשון (דרך אגב מוסף מאלף על חלק מהדוחות "הפנטסטיים" של הדקה ה-90).
    לצורך העניין הקפאתי הכל (כולל כל נכסיה והתחייבויותיה שנמצאים בחברה בכל מקרה ושוויים הוא שמעניק לאג"ח החברה שווי יותר גבוה) וניתחתי רק את מצב המזומנים ומה שלכאורה יישאר
    לנושים אחרי הקניה החוזרת. גם אם המספרים לא בדיוק מדוייקים, עצם ההבנה של התהליך והתוצאה היא הדבר החשוב.
    כלומר, הקנייה החוזרת מרוקנת את קופת החברה, ופחות מזומן נשאר לחלוקה למחזיקי האג"ח.
    האם עכשיו ברור יותר ??

    לגבי שאלת התם - לא יודע, הם ממש מציינים זאת ושמים את זה בתזרים לתחילת 2013 לפני השלמת העיסקה. אפילו אם קניית המניה תעלה את שערה של פרטנר נניח ל-30 ש"ח, עדיין זה רק 90 מ'.
    בעצם, אולי הם (בעלי המניות, שוב) בונים על רווח הון גדול מהקנייה החוזרת !!! שוב המחזיקים נפגעים וזאת דוג' מצויינת - במקום להוצא רק 75 מ' הם מתכוננים להוציא 200 מ' בקניית האג"ח ובכך לרשום רווח
    הון גדול (ככל הנראה, לא נחשבו גם כי חסרים נתונים מה יקנו). למחזיקים יישאר פחות 125 מ' לחלוקה במידת הצורך.

    בברכה,
    אודי

  7. #17
    שאלת תם – כוונתי TBY היא מדוע החברה בוחרת לקנות אג"ח ב-200 מיליון ₪ (כדי לשחרר מניות משעבוד) על פני קנייה ישירה של מניות בשוק. חשבון פשוט מראה כי במקרה זה ההוצאה תסתכם בכ-75 מ' ₪ בלבד עפ"י שער 25. מה מסתתר שם ?
    עכשיו הבנתי.

    דבר בהסכם לא מונע מסקיילקס לרכוש מניות בשוק ולמכור אותם לסבן - גם סבן יכול לקנות בשוק מניות. הבעיה לדעתי טמונה בתזרים מזומנים - אם סקיילקס תרכוש מניות בשוק - מאיזה כסף תחזיר החוב? מדוע להמתין בכלל לפרעון האגח אם ניתן לרכוש אותו יותר בזול לפני כן (למרות שהרבה "בשר" כבר לא נותר )

    לגבי חלוקת הדוידנד - עכשיו הבנתי מה אתה לא מבין - הדוידנד הוא בגין השנה בה תושלם העיסקה. מדובר על דוידנד בגין 2013 ולא על 2012 .

    וכמו כן נכתב בדוח סקיילקס " במועד ההשלמה הנדחה , תמכור ותעביר החברה עד 2.9 מליון מניות (כולן או חלקן .....)" וכמו כן " במועד השלמה נדחה (אחד או יותר) תעביר החברה חלק יחסי מהמניות, כנגד ובאופן יחסי לסכום נתח הדוידנד שהועבר לחברה" - אין דוידנד, אין מכירה, אין צורך לשחרר מניות.

    לגבי תספורות -

    אתחיל בתיקון הטעות בדוגמא שלך:
    לשיטתכם, עוצרים הכל ומקפיאים מצב (נתעלם משאר הנכסים שקיימים בכל מצב) – לפני הקניות החוזרות לנושים ישארו 271/2600=10.5 אג'. אחרי הקניות החוזרות יתרות המזומנים יצטמצמו ל-120 מיליון, נניח (ואהיה נדיב) שהחברה "תקנה" חוב בסך 500 מ' ₪ -
    לנושים ישארו 120/2100=5.7 אג'. כמה פשוט.
    מה פתאום להתעלם משאר הנכסים? הרי זה העיקר. זה נכון שמיתרת המזומנים נשאר לבעלי האגח פחות. אבל את בעלי האגח בפרוק לא מעניין רק המזומן , מעניין שווי הנכסים בפרוק!
    כלומר - הכלל הוא אם החברה קונה אגח במחיר מתחת לערך הפרוק של האגח, אזי מי שלא מכר את האגח יקבל יותר בפרוק - זה טוב לבעלי האגח.
    להבדיל, אם החברה קונה מעל ערך הפרוק - לנותרים ישארו פחות נכסים וזה רע.

    הבעיה באלביט שהיא כרגע לא מבצעת רכישה עצמית אלא קונה עם מימון ומעבירה את האגח לצד שלישי - האגח לא נמחקות אלא פשוט מועברות למישהו אחר - זה רע ביותר לבעלי האגח. נוסיף חטא על פשע, גם כאשר האגח יועבר לאלביט ב 2014 , התשלום על האגח+הריבית על המימון עולים על ערך הפירוק של החברה, אם יהיה פרוק.

    כל מה שנדרש זה להפעיל את הכלל לעיל כדי להבין אם הרכישה זה טוב או רע לבעלי האגח - ראה קרדן , ארזים, פלאזה וכו'

    יש נושא נוסף שמתעלמים ממנו לחלוטין ששופטים רכישות עצמיות של אגח - הרי מה קורה - מצב החברה מתדרדר ויש יותר מוכרים מקונים והמחיר יורד , לעיתים קרובות הנזילות פשוט נעלמת - אם אתה רוצה לצאת מהפוזיציה אתה פשוט לא יכול או שאתה משלם פרמיה ענקית בפער המחיר בין קונים למוכרים.
    שהחברה מתחילה לרכוש את האגח שלה - הנזילות עולה משמעותית ואותם מוכרים "תקועים" יכולים למכור את האגח לחברה ולצאת עם פחות נזק מאשר אם לא היתה רכישה עצמית. כפי שראינו באלביט הדמיה - ברגע שהחברה הודיעה על רכישה עצמית, מחירי האגח עלו באופן חד עד שנצאו שיווי משקל חדש בין קונים ומוכרים. אני מנחש שאלביט תפסיק לרכוש - מחיר האגחים ירדו משמעותית - אותו דבר , אך בעוצמה פחותה , התרחש ברכש של קרדן NV - האגח טיפס ובסוף הרכישות ירד.

    מעבר לכל אלו יש את החברות המבצעות שימוש מושכל ביתרות המזומנים כל מנת להשיא ערך גם לבעלי המניות שלהם - קרדן NV, פלאזה , במידה מסויימת נאנט - הם עושים חשבון שבכל מקרה את החוב יש להחזיר, יש להם ביטחון ביכולת ליצר תזרים ע"י מכירת נכסים (נאנט מכרה קצת רוביג, קרדן תמכור GTC אם ידרש) אז עדיף לקנות החוב היום בהנחה מאשר שהמזומן (או הנכס) ישבו בקופה עוד שנתיים ויעשו משמעותית פחות תשואה מאשר מחיקת החוב ברווח וצימצום תשלומי הריבית השוטפים.

    החוכמה לדעת להבחין בין חברות שרוכשות חוב כי כלו כל הקיצין וזה נסיון נואש למשוך זמן ע"י קיזוז הפסדים תיפעוליים ע"י רווח הון תוך הרעת מצבם של מחזיקי האגח , לבין חברות שרכש האגח משרת את בעלי האגח הנותרים.

    זיסר לדוגמא ישעבד כל רכוש נותר על מנת לקנות אגח בצפיה לנס - ושהנכסים יגמרו (וזה כבר קרה) הוא משעבד את החוב + מזומן כדי לקנות עוד חוב ובסוף יוותרו בעלי אגח עם ניירות שאין מולם דבר.

  8. #18
    שלום ידידי TBY,

    אענה ואסביר לפי סדר:

    רכישת מניות -אתה שואל איך תחזיר חוב אחרי קניית המניות (אמרנו בסך כ-75 מ'). סליחה, אבל מה עדיף ? לקנות אג"ח ב-200 מיליון כדי לשחרר כ-3 מיליון מניות ?
    החברה מקבלת בינואר מזומן בסך 250 מ', ומתחילה לקנות מניות או אג"ח לשם ביצוע שלב 2. האם למחזיקי האג"ח לא עדיף שתקנה ("תרוקן את הקופה") מניות רק ב-75 מ' על פני קניית ("ריקון הקופה") אג"ח ב-200 מ' ??

    דיבדנד - ידידי, הדיבדנד הינו בגין רווחי 2012 בלבד !!! החברה צופה את קבלתו ברבעון השני של השנה (דוח שנתי יפורסם עד סוף רבעון ראשון). הדיבדנד הינו בגין כ-45 מיליון מניות העוברות בשלב 1.

    מניות בשלב 2 - אכן יועבר חלק יחסי מ-3 מיליון מניות כנגד החלק היחסי בדיבדנד. לפי החישוב שעשיתי בתגובות הקודמות, כנראה הדיבדנד יעמוד על כ-95 מ' וכנגד זה יעברו כ-2.4 מיליון מניות בלבד.

    תספורת - אני לא מתעלם מהנכסים, ואולי לא הבהרתי את זה מספיק טוב גם לאחר תגובת
    ELADE.
    בואו נעזוב את הדוגמאות הספציפיות, לא התכוונתי להתעמק בזיסר או בשאר הכוכבים.
    לצורך הדוג' נניח שערך הנכסים (מעבר להתחייבויות) הינו 50 אג'. נקח רק את המספרים מדוג' זיסר ונמשיך -
    לפני הקניות החוזרות כל 1 ע.נ. אג"ח מקבל 60.5 אג' (50 אג' נכסים+10.5 מזומן) ולאחר ריקון הקופה יקבל כל 1 ע.נ. (הנותרים) 55.7 אג' (50 אג' נכסים+5.7 מזומן).

    בברכה,
    אודי

  9. #19
    אודי,
    אם למחזיקי האג"ח לא עדיף שתקנה ("תרוקן את הקופה") מניות רק ב-75 מ' על פני קניית ("ריקון הקופה") אג"ח ב-200 מ' ??
    על איזה "ריקון קופה" אתה מדבר?
    אתה מנהל סקיילקס, החלטת שסקיילקס תרכוש 75 מליון במניות ותמסור אותם לסבן במקום לרכוש אגח ב - 200 מש"ח. קנית.
    מה תעשה ביתר ה- 125 מש"ח? או שתמתין לפדיון האגח ותשלם מלוא קרן וריבית או שתרכוש בבורסה אגח ותרוויח רווחי הון ותחסוך ריבית - אני מניח שרציונאלית אם אתה תבדוק בזהירות את תזרימי המזומנים ותגיע למסקנה שאין בעיה - תבחר לרכוש אגח. נכון? זו הנקודה סביבה הדיון מתקיים - האם באמת יש ריקון קופה כאשר רוכשים אגחים קצרים של סקיילקס - אני לא חושב שאם קונים לדוגמא סקיילקס א' ב' או ג' להם משועבדים המניות , יש ריקון קופה - זה אגחים שצריך לשלם ב - 2013 , תחילת 2014.
    בקיצור , קנית 125 מש"ח אגח , כמה מניות השתחררו לך - 62% ממה שאתה צריך. אז בשביל מה בכלל לקנות מניות בבורסה - תשקיע את ה - 75 גם ברכישת אגח , תרוויח תשלומי ריבית וקרן וזה שקול להנחה על רכישת המניות בשוק - וקיבלת המניות

    ונניח שהחלטת להמתין עם הכסף בקופה , החלטת שעדיף לך לשלם 7% ריבית שנתית לאגח א' כי אתה ישן טוב שיש מזומן בקופה. הגעת ל -31/3/2013 - צריך לשלם 57 אג לכל ענ - עכשיו אתה מרוקן הקופה ומשלם וכן הלאה. בסוף יגמר המזומן ותאלץ למכור מניות פרטנר (באיזה מחיר?) על מנת לכסות את החוב שנשאר כתוצאה מכך שהשקעת 75 מליון ברכישת מניות....

    לסיכום הנקודה - על מנת לפרוע החוב סקיילקס צריכה למכור מניות - או לסבן ע"י רכישת החוב היום תוך הנאה מהחסכונות הנילווים או מכירה לשוק במחצית השניה של 2013 תוך תשלום הריבית על החוב עד אז.

    אני כבר לא יודע מה אתה רוצה עם הדוידנד - הדוידנד שסבן צריך להעביר , מקורו יהיה ברווחי 2013 וישולם עד הרבעון הראשון של 2014.

    פני הקניות החוזרות כל 1 ע.נ. אג"ח מקבל 60.5 אג' (50 אג' נכסים+10.5 מזומן) ולאחר ריקון הקופה יקבל כל 1 ע.נ. (הנותרים) 55.7 אג' (50 אג' נכסים+5.7 מזומן).

    ,
    אני חושש שיש קושי מתמטי עם התובנה שלך.

    לא מספיק להצהיר "הנותרים" - כל העניין זה כמה נותרו. כמה ענ רכשה החברה מסך החוב?

    כי מתמטית - ה - 60.5 מתיחס ל - 100% ענ , וה 55.7 אג מתיחס ל -100% פחות הכמות הנרכשת (אתה מכנה זאת הנותרים) - כלומר 55.7 חלקי 100 פחות משהו - זה בהחלט עשוי להיות הרבה יותר מ - 60.5 . נקודת האיזון - 8% .

    אם ניקח את הדוגמא שלך ממקודם 120 מש"ח רוכשים 500 מליון ענ מתוך 2600 מליון ענ - מביא אותך ל 68.5 אג לכל ערך נקוב נותר. שזה עדיף בהרבה על 60.5 לפני הרכישה - נכון?

    נחזור על הכלל -אם החברה רוכשת האגח במחיר נמוך מערך הפרוק - יתר בעלי האגח מרוויחים מהמצב. ובדוגמא שלך = ערך נכסים היה 60.5 אג לענ, החברה רכשה במחיר 120/500 - 24 אג, הנמוך מערך הפרוק ולכן בתום רכישת 500 מליון ערך נקוב, לכל אחד מה - 2100 מליון ענ נותרים יש 68.5 בנכסים.

  10. #20
    שלום TBY,

    ריקון הקופה -שים לב, החברה תקח אשראי בסך 200 מ' ב-2013 ו-150 מ' ב-2014 לשם פרעון אג"ח. לצורך כך תשעבד מניות פעילות סמסונג (150) ופרטנר (200).
    כל זאת בנוסף, לשיטתך, קניית אג"ח ב-200 מ' לשם שחרור מניות לסבן.
    אני הייתי מציע לחברה לקנות מניות ב-75 מ' בלבד ואת יתרת ה-125 מ' להקדיש לפרעון אג"ח ללא נטילת אשראי חדש (ששעבוד בצידו).

    דיבדנד - הייתי מציע שתעיין שוב בדוח החברה ובפירוטי התזרים. בקיצור, דיבדנד העיסקה הוא בגין רווחי 2012 בלבד.

    קניה חוזרת - אכן הדוג המצורפת לא היתה טובה, הכוונה היתה לחברות שיתרת הנכסים עולה במעט על ההתחייבויות (ואז במכירת חיסול גם זה נעלם נוסף על הפעילות השוטפת המפסידה וצורכת מזומנים) או בדוג קונקרטית יותר שעלתה הרבה בפורום וזכתה להדים רבים - חברת ארזים. ארזים מכרה לא מכבר את הנכס האחרון הפנוי שלה, יתרת הנכסים משועבדים ושווי הנכס נמוך מהחוב. כוונתי היתה שבמקרים דומים לארזים (כמו לדוג' פרופיט שסקרת לאחרונה ואחרים) הקניה החוזרת גורמת לריקון הקופה ולפגיעה במחזיקים.

    בברכה,
    אודי

הרשאות

  • אתה לא יכול לפרסם נושאים חדשים
  • אתה לא יכול לפרסם תגובות
  • אתה לא יכול לצרף קבצים להודעותיך
  • אתה לא יכול לערוך את הודעותיך
  •  
מידע ונתוני מסחר -למשתמשים מחוברים בלבד. הרשמה/התחברות