נתוני הצמיחה בארה"ב – השורה התחתונה מטעה
שיעור הצמיחה בארה"ב ברבעון השלישי עודכן כלפי מעלה מ-2% ל-2.7%. בשורה התחתונה מדובר בחדשות מצוינות, בזו העליונה קצת פחות.
הצמיחה אמנם עודכנה כלפי מעלה אבל רוב הסעיפים החשובים עודכנו דווקא כלפי מטה.
הנתונים (במונחים שנתיים):
• סעיף הצריכה הפרטית שאחראי לכ-70% מהתמ"ג האמריקאי עלה ב-1.4% בלבד ולא ב-2% כפי שהציג האומדן הראשוני. ע"פ נתוני ההכנסה וההוצאה הפרטית לחודש אוקטובר, הגידול האיטי בצריכה הפרטית צפוי להימשך גם ברבעון הרביעי. ההוצאה הריאלית ירדה באוקטובר ב-0.3%, ירידה שנבעה הן מההשפעה של הוריקן סנדי והן מירידה של 0.1% בהכנסה הפנויה הריאלית. גם בהסתכלות קדימה יותר לא נראה שהצרכן האמריקאי מתכוון לצאת למסעות שופינג חסרי מעצורים בקרוב. שיעור האבטלה הגבוה והבעיות המבניות בשוק העבודה האמריקאי שעליהן פירטנו לפני חודש לא מאפשרים גידול משמעותי בהכנסה הריאלית וכיוון ששיעור החיסכון נמוך (3.4%), אין לצרכן מקורות להגדלת הצריכה.
• בעניין זה, הדיווחים המגיעים עד כה על עונת החגים נראים עגומים. בחלק נכבד מהרשתות הגדולות, המכירות (בחנויות שפועלות לפחות שנה) ירדו בנובמבר לעומת החודש המקביל אשתקד. עלייה במכירות נרשמו בעיקר בחנויות דיסקאונט או בכאלו הנחשבות "עממיות" יותר.
• השקעות הסקטור העסקי ירדו ב-2.2% ולא ב-1.3% "בלבד" כפי שדווח בחודש שעבר. הירידה בהשקעות הפירמות נובעת כמובן מהצל המאיים של הצוק הפיסקאלי ומהחששות לביטול התמריצים שניתנו לפירמות בשנים האחרונות.
• מצד שני, עיקר העדכון כלפי מעלה בנתונים נבע מגידול במלאים שתרמו 0.8%, לעומת תרומה שלילית של 0.1% שנרשמה באומדן הראשוני. גידול במלאים עם זאת הוא אף פעם לא חדשות טובות מדי וזאת כיוון שככל שהמלאים גבוהים כך פוטנציאל הצמיחה ברבעונים הבאים נמוך יותר.
• החדשות היותר חיוביות הן שנתוני סחר החוץ תרמו תרומה חיובית של 0.1%, לעומת תרומה שלילית של 0.2% באומדן הראשוני. לא רק זאת אלא שעיקר השינוי נבע מעדכון סעיף הייצוא שעלה ב-1.1%, לעומת ירידה של 1.6% באומדן הראשוני.
• תרומת כלכלת הבחירות של אובמה נותרה גבוהה כאשר סעיף הוצאה הממשלתית עלה ב-3.5% ותרם 0.7% לצמיחה.
• בהסתכלות קדימה חשוב להדגיש כי השפעת הוריקן סנדי לא נכנסה לנתוני הרבעון השלישי מהסיבה הפשוטה שזו התרחשה רק באוקטובר. נתוני הרבעון הרביעי יהיו טובים פחות והצמיחה צפויה לעמוד על פחות מ-2%. עם זאת, "אפקט הקצה" של הצמיחה החזקה ברבעון השלישי ישפיע על נתוני הצמיחה השנתיים כך שגם אם הצמיחה ברבעון הרביעי תעמוד על 1% בלבד, הצמיחה השנתית תהיה 2.2%.
שיחות הצוק הפיסקאלי
כמו שניתן היה לצפות, עם סיום הבחירות, במהלך השבוע האחרון אובמה חזר להדגיש את רצונו לבטל את הטבת המס לעשירים ובכך ולהיטיב עם שכבות הביניים. הרפובליקנים מנגד לא מוכנים כמובן לשמוע על כך ומאשימים את אובמה בעצירת המומנטום החיובי בדיונים. האשמות אלו והשפעתן על השווקים הפכו לכלי משחק בידי הרפובליקנים ש"רצים" להלשין על אובמה בכל הזדמנות. אובמה, כנשיא הנבחר, לא יכול להרשות לעצמו את הירידות בשווקים, בעיקר לאחר ההכרזה של הפד (המזוהה לחלוטין עם הדמוקרטים) על תוכנית ה-QE3. בשורה התחתונה, נראה שבסופו של דבר אובמה יתקפל ויאפשר הארכת הטבות המס לעשירים, גם אם לתקופה מוגבלת, מה שיוביל את הצדדים להגיע להסכמות על מניעת הצוק הפיסקאלי. עם זאת, הוויכוחים האחרונים מגבירים את הסיכון שההסכמות יתקבלו קרוב מאוד לסוף השנה, מה שעלול להקשות על ראלי סוף השנה לצבור מומנטום.
מודי'ס מורידה דירוג לקרנות הסיוע
לא חדשות מרעישות. ברגע שמודי'ס הורידה את דירוג צרפת מ-AAA ל-AA+ היא הייתה מחויבת להוריד גם את דירוג האשראי של קרנות הסיוע. S&P עשתה בדיוק אותו דבר בתחילת השנה. ההסבר הוא פשוט:
• קרנות הסיוע מבוטחות על ידי מדינות האיחוד האירופי.
• על מנת לקבל דירוג AAA, הקרנות בנויות כך שסך יכולת ההלוואות שלהן מגובה בכספים של מדינות ה-AAA באיחוד. כך לדוגמה, קרן ה-ESM בנויה מהתחייבויות של 700 מיליארד אירו אבל יכולה להלוות רק 500 מיליארד שכן זה הסכום שמבוטח ע"י מדינות ה-AAA דאז (גרמניה, צרפת, הולנד, פינלנד ולוקסמבורג).
• ברגע שדירוג האשראי של צרפת יורד, יש 2 אפשרויות: הראשונה היא להוריד את דירוג הקרן והשנייה היא להקטין את היקף הקרנות כך שצרפת מחוץ לתמונה.
• צרפת מהווה 20% מהיקף הקרנות. באירואים זה נשמע יותר:142.7 מיליארד.
• מסקנה: עדיף לספוג הורדת דירוג מלהקטין את יכולת ההלוואות של הקרנות.
כרגיל, מבחינת השווקים הורדת הדירוג הזו ממש לא רלוונטית. אג"ח של קרנות הסיוע נסחר כבר מזמן בתשואות זהות כמעט לאלו של האג"ח הצרפתי ולא באלו הדומות לאג"ח הגרמני.נתוני אבטלה באירופה
שיעור האבטלה באירופה עלה באוקטובר ל-11.7%, לעומת 11.6% בחודש ספטמבר ו-10.4% לפני שנה.
שוק העבודה הנוכחי באירופה נחלק לשניים: בצד אחד משרות שמוגנות ע"י איגודים ובהם עובדים בעיקר אנשים בגיל 35 ומעלה. בצד השני, אלו שלא שפר גורלם ונולדו מאוחר מדי על מנת להצטרף לאיגוד כזה או אחר נאלצים להתחרות בעיקר על משרות זמניות בתנאים לא טובים. עובדה זו כמובן מקשה על הצמיחה בגוש האירו כיוון שהגידול בשכר מוגבל ומכאן גם הגידול בצריכה הפרטית ובפעילות של המדינות החזקות בגוש. אם נוסיף לכך את העלייה במיסים כתוצאה מצעדי הצנע ואת תנאי האשראי הבעייתיים, קל יהיה להבין למה אירופה תוותר במיתון עוד זמן ארוך.
כרגיל באירופה, השונות בין המדינות היא אדירה. בשיעורי האבטלה השונות באה לידי ביטוי ביתר שאת.להלן הנתונים מרחבי אירופה:
נתונים: בלומברג
מדינה שיעור האבטלה שינוי לעומת נתון קודם גוש האירו 11.7% עליה ספרד 25.6% עליה יוון 24.4% עליה פורטוגל 16.3% עליה אירלנד 14.8% ירידה איטליה 10.8% עליה צרפת 10.7% עליה גרמניה 6.8% עליה
אורי גרינפלד, מנהל מחלקת מאקרו - פסגות בית השקעות
הגב עם ציטוט