כורדי, מרוקאי ועירקי יושבים בבוקר בעבודה ואוכלים.
המרוקאי מוציא את הקוסקוס ואומר:" 20 שנה אישתי מכינה לי קוסקוס, די נמאס כבר..לא מגוונת.
אם מחר היא מכינה לי שוב קוסקוס - אני קופץ מהחלון.
העירקי מוציא את הקובה ואומר: "25 שנה אישתי מכינה לי קובה, גם לי נמאס.
אם מחר היא לא משנה לי - אני קופץ גם..."
הכורדי מוציא חביתה ואומר: "גם לי נמאס מהסנדוויץ עם החביתה,
אם אין גיוון מחר - אני גם קופץ"
למחרת... המרוקאי פותח רואה קוסקוס - קופץ.
העירקי רואה קובה - קופץ .
הכורדי רואה חביתה - קופץ גם.
3 הלוויות באותו יום. 3 נשים בוכות.
אשתו של המרוקאי אומרת בבכי: "אם רק הייתי יודעת, הייתי שמה לו משהו אחר".
אשתו של העירקי בוכה ואומרת:"אם היה אומר לי, הייתי משנה לו...לא דיבר לא ביקש כלום.."
אשתו של הכורדי - "לא מבינה למה קפץ - הוא היה מכין לו את הסנדווצים בעצמו...."
הגב עם ציטוט