מדדי המניות אומנם הגיבו לתחילת המבצע בעזה בירידות אך בתוך מספר שעות מסחר שינו כיוון לעליות שנמשכו כמעט לכל אורכו. גם הפיגוע בת"א אתמול הביא לירידות פתאומיות ולאחריהן חזרה מהירה לעליות. האם זוהי הוכחה לאי רציונאליות השוק? האם יתכן שהמשקיעים יתעוררו פתאום והשווקים יחלו ליפול? ומה סביר שיקרה כעת בשווקים, לאחר הפסקת האש?
התלקחות בדרום - סיכון שהתממש
עיתוי מבצע עמוד ענן אולי הפתיע את המשקיעים, אך לא לגמרי... מזה תקופה ארוכה שהשוק מתמחר חששות להתלקחות ביטחונית. בין אם כתוצאה מהתלקחות ברצועה ובין אם מאירועים גאו פוליטיים אחרים כדוגמת עליית האחים המוסלמים לשלטון במצרים, איבוד השליטה של אסד בסוריה, המתיחות הגוברת עם איראן והמתיחות התמידית עם חיזבאללה בלבנון. חששות אלה באו לידי ביטוי בפרמיית הסיכון של ישראל שעלתה ברקע להתפתחויות האזוריות. למעשה, מתחילת ההפיכות בעולם הערבי בינואר 2011 והחשש מתחילתה של אינתיפאדה, לאור ניסיונות ההכרזה על מדינה פלסטינאית באו"ם, זינקה פרמיית הסיכון של ישראל מרמה ממוצעת של 118 נק' במהלך 2010 לרמה ממוצעת של 157 נק' במהלך 2011 ובמחצית הראשונה של 2012 עד ל-191 נק' (חלק משינוי הסיכון נבע גם מההתפתחויות באירופה).
אם לפני הלחימה המשקיעים חששו, כאמור, מסיכונים גאו-פוליטיים רבים דווקא התממשות של אחד מהם, התלקחות ברצועה, יתכן פתרה עבורם כמה מהשאלות הגדולות. כגון, מה יהיה תפקידו של משטר האחים המוסלמים במצרים בהרגעת האזור, מה תהיה תגובתו של חיזבאללה לעימות בדרום או האם משטרו של אסד ינסה להסית את האש ממנו לרמת הגולן, שאלות בנוגע ליכולותיה של כיפת ברזל, בנוגע ליכולותיו הצבאיות של חמאס ועד לכאלה בנוגע לתגובות בעולם (גינויים, חרמות ועוד). שאלות רבות מאלה נענו וכמעט כולן לטובה. ויותר מכך, לאחר הלחימה יכולים המשקיעים לצפות לתקופת שקט ארוכה.ייצור מוגבר לאחר לחימה
ובכל זאת, הלחימה גוררת נזקים כלכליים, בניהם:
- פגיעה בתקציב המדינה
- פגיעה בעסקים המושבתים
- בריחת משקיעים
- פסיכולוגי/פחד/חרמות על ישראל
כל אחד יכול להבין כיצד כל אחד מאותם גורמים מזיקים לכלכלה ולכאורה פשוט מאד לבדוק את הנזק. לבדוק למשל את הירידה במספר התיירים ואת הירידה בייצור סחורות ושירותים בתקופת המבצע ולהאמין שזה הנזק. אלא שזהו איננו החישוב הנכון. מרבית החברות במשק מסוגלות לפצות על השבתה מסוימת בייצור באמצעות ייצור מוגבר לאחר החזרה לשגרה ואפילו הפגיעה בתיירות שנראית בלתי הפיכה היא לא ממש כזאת. לפחות חלק מאותם תיירים או מבקרים שביטלו את הגעתם יגיעו בפעם אחרת. העלות האמיתית היא אותו פער בין אלה שהיו צריכים להגיע לאלה שיגיעו וביצור הפער בא לידי ביטוי בעיקר בעלות הנוספת שדורש ייצור מתוגבר (למשל שעות נוספות יקרות יותר). משך זמן ההשבתה ועוצמת הפגיעה הם הפרמטרים המשמעותיים ביותר לנזק הכלכלי לסקטור הפרטי. קטיף פירות למשל ניתן לדחות בזמן מסוים ולאחר הלחימה להעסיק אתהפועלים שעות רבות יותר, אך מנקודה מסוימת כבר אין דרך חזרה, חוזים מבוטלים ועסקאות פגות תוקף. אותו ייצור מוגברלאחר המלחמות, שנועד כאמור לפצות על פערי היצור, מעיר "שרירים" שהחברות מזמן לא הפעילו ונותן דחיפה לכלכלה ונתוני צמיחה גבוהים מהמגמה.בייבי בום בשוק המניות
"ראלי של אחרי מלחמה תמיד נותן לי תקווה".שילוב של יצור מוגבר לאחר מלחמות, ירידת אי הוודאות ותקוות לגבי העתיד מאפיינות סיומי קרבות לכל אורך ההיסטוריה. אגב, הפיצוי של ייצור מוגבר לאחר לחימה איננו מאפיין רק מוצרים ושירותים כלכליים אלא גם ירידה ב"ייצור" תינוקות, מה שהופך לרוב לאחר הלחימה ל-"בייבי בום". מהטבלה המצורפת ניתן לראות איך בחודש שבתום המבצעים הצבאיים האחרונים השיג מדד ת"א 100 כמעט בכל המקרים ביצועים עודפים אל מול מדד המניות העולמי (MSCI) ובטח שבתוחלת התשואה.
אג"ח ממשלתיות בימי לחימה
הסיקור נגמר בפסקה הקודמת, של שוק המניות. האג"ח הממשלתיות לכאורה מושפעות פחות או יותר מאותם גורמים ובכיוונים דומים ואינם צריכים מקום משלהם. הרי גם שוק האג"ח גילם עוד לפני ההתלקחות סבירות גבוהה לאירוע גאו-פוליטי ולאחר שזה התממש באופן מתון יחסית יכול גם שוק האג"ח להירגע ולהגיב הפוך מהתגובה הקלאסית של אירוע בטחוני. אך בכל זאת הכנסנו פסקה גם בשבילו כדי להגיד כמה מילים על השוני האפשרי בינו לבין המניות. בשונה מהתנהגות החברות הפרטיות, שממשיכות להתנהל באחריות גם בעת לחימה, פוליטיקאים נוהגים לעיתים להצהיר שבזמן לחימה לא עושים חישובים כלכליים ב"מלחמות לא עושים חשבון". הם אולי רוצים להאמין בזה ואולי הםבאמת לא עושים חשבון, אבל מי שהלווה כסף לממשלת ישראל עושה ועוד איך עושה, וגם הציבור שיהיה זה שישלם את המחיר (במיסים) עושה.המשקיעים חוששים שהלחימה תגרום לפריצת גרעון, עליית סיכון החוב, לבריחת כסף מהמדינה, החלשת המטבע (חימום מחירים מיובאים), מה שיאלץ את הבנק המרכזי להעלות את הריבית וכך לזינוק בתשואות אגרות החוב (עליית סיכון ועליית ריבית). כך יתכן שבשל מדיניות כלכלית לא אחראית ייווצר נזק גדול יותר מזה שבאמת היה נדרש כדי להשיג את אותם הישגים צבאיים. לעומת זאת, ממשלה שתיקח בחשבון גם את הנזקים הכלכליים האפשריים ולא תתעלם מהם, תדאג ללחימה יעילה וחסכונית, תשמור על קשר עם המלווים, תבטיח להיות רגישה להוצאות כספיות, תסביר כי לאחר הלחימה היא תבצע התאמות תקציביות שיבטיחו את בטחון החזר החוב ובנוסף תפעל לנצל את הניצחון להסדרי רגיעה עם מאזן איימה שיביאו לשנים ארוכות של שקט ולירידת הסיכון הכולל, ממשלה כזאת תגלה שלחימה יכולה אפילו לתמוך בכלכלה. זהו, עכשיו זה באמת נגמר.
הגב עם ציטוט