מחזיקי האגח של פלאזה קיבלו שכל והתחילו לפעול כפי שכל נושה צריך לפעול , ובוודאי נאמן לאגח .....
הנציגות מבקשת לקבל חומר של החברה שיאפשר לה לשפוט האם בכלל אפשר לחלק דוידנד - עד כה במקום תשובות מסודרות ומסמכים, "מרחו" אותם , והם אינם מוכנים לקבל זאת .
כאשר הם יכנסו לבדיקה הם יגלו את מה שלי ברור - לפלאזה נזילות של כ - 120 מליון יורו מול חוב של 380 מליון יורו ותיפעולית היא מאוזנת .
המזומנים, במידה וישארו בקופה, יאפשרו לה לעמוד בהתחיבויותיה בטווח של כ - 18 חודש , כך שיש לחברה כשנה להתארגן למימושים.
את תמורת המימושים החברה צריכה להשקיע לא בפרויקטים חדשים אלא ברכישת אגח בשוק - אגח א' שירכש במחירו היום מגלם רווח הון מיידי של 30% ותשואה לפדיון של 20% - אפשר וצריך למכור נכסים גם "בפחות" משווים אם בצד השני ביטול החוב זה פרויקט עם תשואה של 20% שנתי.
החברה לא יכולה לפתח פרויקטים חדשים ע"י השקעת הון עצמי כי ההון הזה יתקע בפרויקט, והתזרים שהפרויקט ייצר רק מתחיל שנתיים לאחר שההון העצמי מושקע ורק במקרה הטוב יהיה עודף תזרימי משמעותי לאחר החזר המימון הפרויקטאלי - כך שכל ש"ח שמושקע בפרויקט זה פחות נזילות לתמיכה בהחזר חוב . ובכלל, אין לחברה פרויקטים בתשואה בטוחה של 20% על ההון - כך שהמימושים צרכים להיות מופנים להקטנת מינוף.
החברה תוכל לחזור לפתח את מה שיוותר מנכסיה אחרי שתשואות האגח יאפשרו מחזור חוב בריביות שיצדיקו השקעה בפרויקטים .
יש לשים לב לניגוד האינטרסים בין פלאזה לאלביט בפרויקטים המשותפים (הודו) - בעוד לפלאזה יכולה לממש נכסים שלה , חלק משמעותי מההון של אלביט נמצא בפרויקטים המשותפים והדרך היחידה לחלץ ההון או חלקו זה לנסות לפתח את הקרקעות - אם אלביט תגיע להסדר חוב שיאפשר שימוש במזומן לפיתוח נכסים במקום החזר חוב, לפלאזה אין מזומן פנוי לצורך כך אם ברצונה לעמוד בהתחיבויותיה.