השאלות הקשות שמעורר האילוץ למשוך דיבידנד מחברה בע"מ
הרעיון החדש של רשות המיסים אינו חכם במיוחד, פוגע בהרבה חברות גבוליות וגם חוקיותו מוטלת בספק וצריכה להיבדק לעומק
מאת זיו פניני מנהל חדר המסחר של מגדל שוקי הון
שבוע נזכרתי שוב בסיפור הידוע על חמשת החברים שהיו נפגשים בכל יום לאכול צהריים במסעדה האהובה עליהם ומשלמים את החשבון לפי מצבם הכלכלי. החבר שהיה בעל מפעל גדול שילם 50%, החבר ההייטקיסט שילם 40% , החבר פקיד הבנק שילם 10% ושני האחרונים, שמרווחים משכורת מינימום, לא שילמו כלל. כעבור מספר חודשים הודיע להם בעל המסעדה כי היות שהם לקוחותיו הטובים ביותר הוא ייתן להם הנחה רטרואקטיבית של 15% על החשבון הכולל והציע להם לחלק את ההנחה באופן יחסי לגובה תשלומם בפועל. החברים במשכורת המינימום הרימו קולם בזעקת צדק חברתי וטענו שזה לא הוגן ושבשיטה הזו הם לא מקבלים דבר ודווקא בעל המפעל העשיר מקבל הכי הרבה. אחרי שעה של ויכוחים נפרדו כולם בכעס ואתם יכולים לנחש לבד מי המשיך לאכול במסעדה ומי נאלץ להפסיק.
הסיבה שנזכרתי בסיפור הזה היא ההצעה של רשות המיסים לאלץ בעלי שליטה למשוך רווחים כדיבידנד או להיקנס במס נוסף על הרווחים. הטריגר להצעה הוא התופעה שהם קוראים לה 'חברות ארנק' ,וגם אם יש הגיון מסוים בטיעון הרי שהפתרון שהוצע אינו חכם במיוחד, פוגע בהרבה חברות גבוליות וגם חוקיותו מוטלת בספק וצריכה להיבדק לעומק.
הדיון על החלת מס חברות שמפלה בין חברה קטנה לגדולה, בין בעל שליטה יחיד לבין מספר בעלים או בין חברה עם לקוחות רבים לבין חברה עם לקוח יחיד מתקיים כבר זמן רב, אבל התערבות של הרגולטור בשיקולי חלוקת הרווחים היא רעיון חדש ומוטעה שפוגע בחופש העיסוק ובמשק כולו מפני שהוא פוגע ברצון להקים חברה בע"מ, לקחת סיכון, ליזום ולהעז. דווקא חברות הארנק הן פתרון של הפוך על הפוך וצריך לאלץ את כולם לפתוח חברה כזו, לדווח על כל הכנסותיהם ולשלם מס כחוק תוך קיזוז הוצאות (כן, כן ממש כמו בארה"ב). במקביל הייתי מרכז את האכיפה על בעלי מקצועות חופשיים שלא פתחו חברות ארנק כאלה ופועלים בשוק השחור בע"מ בצורה גלויה ובהיקפים גדולים.
ללא קשר לדיון הנקודתי נצטרך לשאול את עצמנו מספר שאלות:
האם בעל חברה שמחזיק מלאי גדול באשראי, מגלגלו לאורך השנה ומרוויח, חייב למשוך את הרווח או להיקנס? שהריי אם ישאיר את הרווח בחברה יקטין את האשראי בחברתו!
האם סוחר בשוק ההון שפתח חברה למסחר ידני או ממוחשב אשר ממנף את השקעתו ומרוויח, חייב למשוך את הרווחים ולהכניסם חזרה כהלוואת בעלים? ואם לא ימשוך, כדי להקטין מינוף האם הגיוני שייקנס בריבית גבוהה פי 2 או 3 מהריבית חסרת הסיכון הנהוגה בשוק שבו הוא פועל?
האם בעל חברה שלא משך דיבידנד אך שילם מע"מ, ב. לאומי, מס הכנסה בגין עובדי החברה, מס מעסיקים ומס חברות וישלם גם את המס החדש על רווח שלא נמשך, ישלם שוב מס של 30% על הדיבידנד בבוא היום כאשר יאלץ למשוך את הכסף? כמה מיסים אפקטיבית על בעל חברה לשלם??
האם בעלי חברות אשר פעילים הן בשוק ההון והן בשווקים הריאליים ירשמו את חברותיהם בחו"ל היכן שהרגולטור לא נכנס למדיניות הדיבידנד בחברתם?
האם בגין ההון הנזיל של החברות האלו שמושקע באפיקים סולידיים ישולם מס שני על הרווחים או שבעל החברה ירוץ לשוק הנדל"ן כדי לא לתמחר MARK TO MARKET את השקעותיו ברווחים הצבורים?
האם זה הגיוני, מוסרי וחוקי להפלות בין סוגי המס לפי סוג העיסוק והמקצוע?
איני רוצה לדון בהיבטים המשפטיים והחשבונאיים של נושא סבוך זה אך ברור שהתערבות זו של הרגולטור תפגע במשק. על קברניטי המשק לפעול בצורה חכמה ולאו דווקא 'צודקת' ובמקביל שיהיה מי שיראה את התמונה הגדולה ולא רק את חלקי הפאזל שמעניינים אותו, כדי שכולנו נמשיך לאכול יחד במסעדה החביבה עלינו.
הגב עם ציטוט