ציטוט פורסם במקור על ידי sgabydia צפה בהודעה
שלום לכולם,
אני חדש פה ומאוד נהנה לראות את חילופי הדעות המרעננים באתר.
ראיתי את השאלה מדוע הניירות מתומחרים בצורה כל כך קיצונית פעמים רבות. או כפי שנאמר, תמחור בינארי, המניה נהדרת או נוראית. אין אמצע.
לרובכם אני מניח שאני לא מחדש הרבה אך אני מקווה שמשקיעים הפחות מעורים יעזרו בכך.
התשובה לכך נעוצה ב-3 סיבות: רגולציה רגולציה רגולציה!
אני רוצה לחשוף מעט מתעשיות קופות הגמל וקרנות הנאמנות. עד לא מסמן עבדתי בבית השקעות מוכר בארץ, חלוקת התפקידים בו ובתי ההשקעות ככלל היא כדלהלן: 40% שיווק, 40% רגולציה ו20% ניהול השקעות ומחקר.
ביקבות ועדת חודק, הוחלט על מגבלות חמורות על סוגי הניירות שיוחזקו על ידי גופים מוסדיים. כלומר, כל נייר שאינו עומד במגבלות חייב באישור מיוחד. לרוב, דינו של נייר זה להימכר ובפרק זמן מהיר.
יש לזכור שעל כל הגופים המוסדיים חלים אותם מגבלות ועל כן כולם יבצעו את המהלך המדובר בו זמנית ועל כן יצרו לחץ עצום בצד המכירה ובכך גם יגרמו לירידת מחירים קיצונית בהרבה מן עליית רכיב הסיכון.

מקווה שחידשתי לחלקיכם.


אני אנסה לחדש לך בחזרה,
זה שלבתי ההשקעות אסור לקנות את הנייר לא בהכרח יוצר הזדמנות גם אם המחיר יורד בחדות 'ללא הצדקה כלכלית', איסור קניית הנייר על ידי בתי ההשקעות ( או סיבוך הקניה) היא היא סיבה כלכלית טובה מספיק לירידות בנייר, אחרי הכל רוב החברות העסקיות ממחזרות חובות - זה לא שחוב הוא מצב זמני לתקופה קצרה, זו דרך חיים.
כדי להחזיר לי את החוב החברה כניראה תצטרך מתישהו למחזר אותו, אבל אבוי - החוב שלה נסחר בתשואה גדולה מי ייתן לה הלוואה? לכן הסיכון לכשל פרעון עולה באופן משמעותי כאשר בתי השקעות מסרבים להשקיע בנייר, ולא בהכרח יש כאן הזדמנות.

מתי כן יש הזדמנות? לדעתי זה דורש מחקר עצמי ובטחונות מוצלחים במיוחד.