בעולם ההשקעות נהוג לרוב לדרג, לקטלג ולפלח את החברות המסחריות הרבות הקיימות במגוון דרכים ואופנים. הדירוג הנחשק ביותר, הוא זה הממפה את החברות שמניותיהן עשו את הביצועים הטובים ביותר בתקופה מסוימת. מנגד, קיים דירוג החברות שמניותיהן רשמו, להבדיל, את התשואה השלילית הגבוהה ביותר...


...בנוסף קיימים דירוגים איכותיים יותר כמו זה של החברות
הצומחות ביותר (בהכנסות או ברווחים), החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר, חברות עם פוטנציאל הצמיחה הגבוה ביותר ועוד. גופי ההשקעות והעיתונות הכלכלית אוהבים גם להדגיש את החברות הנדיבות ביותר המשתפות את המשקיעים ברווחיהן על ידי חלוקה של הדיבידנדים הגבוהים ביותר. מנגד, קיימות "הרשימות המפוקפקות", או "הרשימות השחורות" של חברות בעלות פרופיל ההשקעה ברמת סיכון גבוהה, וזאת מסיבות רבות ומגוונות.

כל אחת ואחת מרשימות הדירוג שלהלן, יכולה לשמש ככלי נוסף בארגז הכלים של המשקיעים בבואם לבחון השקעה או מימוש של אחזקותיהם. פעולות אלו הן חשובות ושופכות אור על ביצועי העבר של החברות. עם זאת, חשוב לציין שמדובר בניתוח שטחי המספק תמונה ראשונית בלבד.
אוטוסטרדת המידע הקיימת ברשת האינטרנט מכילה מידע רב, אולם עודף התכנים גורם לעיתים למשקיעים להאמין כי יוכלו למצוא ולהשתמש בהשקעותיהם בכל מידע בו הם חפצים. זה המקום לומר שחלק לא מבוטל מהמידע המהותי הקיים על חברות ציבוריות מופץ על ידן כדרישה, ולא מתוך רצון אמיתי ו"כן" לשתף.מאחורי הקלעים של עולם הפיננסים מתקיים מאבק יומיומי בין הרגולטורים לבין החברות הציבוריות בנושא הגילוי הנאות והמלא לטובת המשקיע הסביר. מאבק זה צבר תאוצה ברמה הגלובלית מאז המשבר הכלכלי העולמי ב-2008, שחשף כשלי שוק, וחשף עד כמה רב המידע אותו הסתירו המערכות הבנקאיות מהמשקיעים, תוך ייצור מוצרים פיננסים כל כך מתוחכמים שקשה היה להבין. מאז אותו אירוע מכונן, הרגולטורים התנערו מהשאננות שבה לקו והחלו לפצוח בתוכניות להגברת חובת השקיפות והדיווח למשקיעים. המפקחים על שווקי הכספים וההון בעולם חרטו על דגלם מטרת על - הגנה על המשקיעים והחוסכים, כיוון שהם המספקים את ההון בו נעשה שימוש למימון הארגונים, אשר יוצרים מקומות עבודה ומניעים את גלגלי הצמיחה והקידמה.בישראל קיימים ארבעה רגולטורים עיקריים: המפקח על הבנקים, רשות ניירות ערך, המפקח על הביטוח ורשות ההגבלים העסקיים, כאשר החוט המקשר בין כולם הוא הצורך בהגנת הצרכן. מדובר במשימה כלל לא פשוטה, שכן בבורסות העולם השונות, נסחרות חברות ציבוריות רבות. מנתוני סוכנות המידע בלומברג עולה כי בעולם קיימות כ-63 אלף חברות ציבוריות וכ-15 אלף מהן נסחרות בבורסות בארה"ב. כדי לפקח על כל כך הרבה גופים המדווחים בשפה חשבונאית מסובכת המתעדכנת חדשות לבקרים, נדרש כח אדם מיומן שהוכשר לך.החברות אשר משתפות פעולה ונוהגות ע"פ תקנות הרגולטורים, זוכות להערכה יתרה הן מהרגולטור המפקח והן מהעולם הפיננסי. לצורך הגברת המודעות לשקיפות בעולם הפיננסי הוקם גוף בינלאומי בשם: Transparency International שצבר יוקרה ומעמד, שכן כל עיסוקו הינו בהגברת השקיפות בעולם העסקים. Transparency International פרסם דוח עב כרס בחודש יולי האחרון אשר הוקדש לבחינת רמת השקיפות בתאגידים הגדולים ביותר בעולם. הרשימה כוללת את 105 החברות הגדולות בעולם, כאשר הנציגות הגדולה ביותר היא של חברות פיננסיות המהוות כ-24% מסך הרשימה, כ-17% הנוספות שייכות לסקטור מוצרי צריכה ושירותים ו-11% מתחום הבריאות. הדירוג משקלל בין רמת הדיווח של החברה לציבור, תוכניות נגד שחיתות בהן היא נוקטת לבין רמת פירוט על הנתונים הפיננסים שלה והתרומה לקהילה, לבין רמת הדיווח על חברות בנות, מיזמים ואחזקות אחרות. על פי הדוח עולה כי החברה שקבלה את הציון הגבוה ביותר היא חברה נורבגית הפועלת בתחום הגז והנפט בשםStatoil. מיד אחריה נמצאת Rio Tintoהאוסטרלית- קנדית שפועלת בתחום המוצרים, והשלישית גם היא מתחום המוצרים - BHP Billiton.מבדיקה שביצעה מחלקת המחקר של בית ההשקעות אינפיניטי, עולה כי אותן חברות מובילות הטבלה שלTransparency Internationalהפגינו ביצועים טובים יותר בהשוואה לסקטור בו הן נסחרות. כך לדוגמא, סקטור מוצרי הצריכה בארה"ב ביצע מהלך עליות של כ- 13.57% בשנה האחרונה, בעוד שעשר החברות הכלולות בטבלה בסקטור מוצרי הצריכה הפגינו ביצועים טובים יותר מהמדד. את הזינוק הגבוה ביותר רשמה מניית הום דיפו שזינקה ב-79.7% בתקופה הנבדקת. דוגמא נוספת, סקטור הפארמה בוול סטריט השיג תשואה ממוצעת של כ- 14.8% ב-12 החודשים האחרונים, זאת בעוד ש-7 חברות בדירוגים הגבוהים בסקר רשמו תשואה עודפת על פני המדד. את התשואה המוצלחת ביותר רשמה חברת התרופות מרק שזינקה ב-46% בתקופה זו. שורה תחתונה: שקיפות איננה סגולה לעליות שערים, אך היא מהווה ללא ספק תרומה מהותית לביטחונם של המשקיעים. לשקיפות יש יתרון נוסף בכך שהיא מושכת הון של משקיעים מוסדיים, המחויבים לכללי השקעה נוקשים, זאת כדי לשמור על כספי החוסכים. אם השקעה באמצעות הצמדות לדירוגי אשראי הינה כורח המציאות, הגיע הזמן שגם מדד שקיפות יהווה מדד מקובל ונפוץ.
  • הטיפ רלוונטי למועד כתיבתו. הניתוח במסמך זה נעשה בהתבסס על מידע אשר פורסם ו/או היה נגיש לכלל הציבור באתר http://www.google.com/finance אשר החברה מניחה שהינו מידע מהימן, וזאת, מבלי שביצעה בדיקות עצמאיות לשם בירור מהימנותו.