היום בכלל קשה יותר להתנהל בגלל עודף רגולציה, למשל האבטחה בשדות התעופה, פעם הייתה פשוטה. "ביפ!" "בסדר, תעלה למטוס. מה זה? אקדח. אוקיי, תעלה למטוס!" "ביפ" סכין, 10 סנטימטר? בסדר, עכשיו אי-אפשר לקחת אפילו קוצץ-ציפורניים. או למשל הפיקוח בשוק ההון, פעם היה פשוט, "ביפ", מה זה, אתה מריץ מניה? בסדר בזהירות שלא תחליק, "ביפ", פרמידת פונזי, אפשר להצטרף? היום אי אפשר אפילו לקנות מניה בקלות.
מה יקרה לאג"ח האמריקאיות אם סין תמכור אותן כדי לממן את תכנית התמריצים שלה?
בשבוע שעבר הודיע הממשל בסין על תכנית בהיקף נאמד של עד טריליון דולר, המהווה 2.1% מהתמ"ג השנתי של סין, לפיתוח תשתיות במטרה לעודד את המשק הסיני. זאת לאחר צמיחה חלשה של 7.6% ברבעון השני, הנמוכה ביותר מזה חמש שנים. מאיפה תביא סין את הסכום הזה ומה יקרה לתשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב, אם סין, שמחזיקה כ-10% ממנו, תחליט למכור חלק גדול ממנו לצורך המימון?
הפעולות של סין יכולות להשפיע על האג"ח מארבעה כיוונים:
- הורדת שיעור החיסכון בעולם, מה שתומך בעליית תשואות
- ירידת הנזילות באג"ח בדירוג AAA (מבחינת המשקיעים האג"ח האמריקאי הוא עדיין AAA)
- ייצוא אינפלציה (לאור הביקוש העולה לסחורות)
- הקטנת העודף המסחרי של סין ובמקביל הקטנת הגרעון המסחרי של ארה"ב ובשל כך חיזוק הדולר
הוצאה שכזאת תפחית מהחיסכון של סין, מה שתומך בעליית כל תשואות האג"ח בעולם, שנגזרות בסופו של דבר משיווי משקל עולמי בין סך הביקוש לאשראי לסך היצע האשראי, אך למרות גודלה של סין בשוק האשראי העולמי היא בסופו של דבר רק חלק ממנו. עובדה שבשנים האחרונות למרות ירידת שיעור החיסכון בסין ירדו (ולא עלו) תשואות האג"ח בארה"ב. (ראו גרף)
גם אם לא יהיה מי שירכוש את האג"ח מהסינים, תרחיש לא סביר לחלוטין, סביר שהפד ימלא את החסר ויודיע הוא על תכנית רכישות אג"ח ויגדיל את אחזקותיו. בעוד הקטנת שיעור החיסכון בסין כשלעצמו לא יהיה כל כך משפיע על האג"ח האמריקניות, אלא עשויות להיות מושפעות מכיוון ייבוא האינפלציה מסין. השפעתה הגדולה של סין על האג"ח בעולם הגיעה מייצוא דפלציה, כשהיא הוזילה מחירים של מוצרים רבים בכל העולם ובכך תמכה בסביבת ריבית נמוכה יותר, במידה ותוכניות התמריצים בסין יחממו את המחירים וסין תתחיל לייצא אינפלציה זה עשויה לגרור לציפיות לסביבת ריבית גבוהה יותר ומכאן לעליית תשואות האג"ח. לעומת השפעותיהן השליליות של מכירות האג"ח הסיניות על מחירי האג"ח, ההשפעה על צמצום הגרעון המסחרי בארה"ב עשויה להביא להתחזקות הדולר. בשורה התחתונה, לפחות בטווח הקצר, תרחיש בו סין מוכרת אג"ח ממשלתיות אמריקאיות לא בהכרח תהיה השפעה על התשואות שלהן וגם אם כן אז לא בצורה משמעותית. עם זאת, השפעה משמעותית יותר עשויה להיות במקרה של התאוששות באירופה לאור התוכניות שם:איך ה-ADP לא צפה את הנתון החלש בשוק העבודה האמריקאי?
ביום שישי התפרסמו הנתונים על תוספת המשרות בסקטור הפרטי. הציפיות הגדולות שנבנו יום קודם לכן התבדו – בניגוד לסקר המקדים של חברת ADP שהצביע על תוספת של יותר מ-200 אלף משרות, המשק הוסיף בפועל רק 96 אלף, שהיה נמוך גם מהתחזיות לתוספת של כ-130 אלף. זו לא הפעם הראשונה שיש שוני מהותי בין התחזית המושכלת לכאורה של חברת אספקת שירותי שכר וניהול משאבי אנוש מהגדולות בארה"ב. לאורך שנים (ראו גרף) הסקר מראה שונות גבוהה משמעותית מהנתון של הלשכה לסטטיסטיקה האמריקאית (BLS). חלק מהסיבות הן סטטיסטיות – אמנם ניכוי העונתיות זהה לזה של הלמ"ס המקומית אבל המתודולוגיה וגם גודל המדגם שונים. מה גם, שבסדרות ארוכות טווח משתמשים במספרים מקוריים שפורסמו כאשר בפועל כל אחד מהם תוקן (revision) בחודש העוקב. בנוסף, הסקר אינו כולל את הסקטור הציבורי, ולכן יש הטוענים שהבנצ'מרק הנכון הוא תוספת המשרות בסקטור העסקי ולא תוספת המשרות סה"כ. ובכלל, החבר'ה של ADP לא התכוונו שהסקר שלהם בקרב עובדי החברות להן הם מנפיקים תלושי שכר יהפוך למדד אימתני שכל העולם עוקב אחריו. הם בסה"כ רצו לעשות קצת יחסי ציבור וקידום מכירות...האם נתון התעסוקה החלש מוכיח כי תכניות הפד לא נחוצות יותר?
יופי, עכשיו כולם יכולים להגיד "נתון התעסוקה בארה"ב חלש ולכן יש צורך בתוכנית רכישות שלישית של הפד (QE3)" אבל מצד שני עולה השאלה למה בעצם לעשות עוד מתוכנית שלא הצליחה?
למה לא הצליחה?: בעוד שבחודש אוגוסט 2007 הועסקו בארה"ב 145.8 מיליון איש, בחודש שעבר, חמש שנים מאוחר יותר, ירד מספר המועסקים ל-142.1 מיליון איש. כלומר, לאחר כל המאמצים של הפד ולמרות כל תכניות התמריצים אבדו למשק האמריקאי 3,693,000 משרות. אומנם שיעור האבטלה ירד באוגוסט (8.3% ל-8.1%) אבל זה רק בגלל שנמשכה הירידה בשיעור ההשתתפות בכח העבודה. למעשה, אם שיעור ההשתתפות בתעסוקה שהיה ב-2007 (63%) היה זהה גם היום היו צריכות להיווצר במשק האמריקני כ- 5,717,000 משרות.
כלומר, כל הפחתות הריבית, כל ה"טוויסטים", כל רכישות האג"ח, וזה מה שקיבלנו? אפשר אומנם לטעון שללא תכנית התמריצים המצב היום היה רע יותר, אך לאחר 5 תכניות שלא עוזרות צריך גם לשקול את האפשרות שהן פשוט לא עובדות.
"אם היו מיישמים את רעיון המיסוי על הדלק על כלי נשק ובמקום למסות נשקים אלא את הכדורים אולי היו מקטינים את כמות ההרוגים מפליטות כדור." – מבוסס על כריס רוק (סטנדאפיסט)אני מאמין בשוק באמונה שלמה
ניסית פעם לסדר ולהגדיר את אמונות ההשקעה שלך? הגדרת אמונות ההשקעה שלך ושל מנהל ההשקעות שלך? כך אפשר לדעת למה לצפות ואיזה החלטות השקעה לקבל בכל מצב. להתחלה, תגדירו מה אמונתכם לגבי הנושאים הבאים:
- המחשבות שלך לגבי יעילות שוק, אולי אתה רואה יעילות רק בתחומים מסוימים.
- המחשבות שלך לגבי ניהול פסיבי מול אקטיבי. אולי אתה רואה יכולת להוסיף ערך רק בתחומים מסוימים.
- המחשבות שלך לגבי היכולת לתזמן שוק והציפיות שלך בנושא
"ילדים זקוקים לעידוד. לכן אם ילד עונה נכון על שאלה תגיד לו שהיה לו ניחוש מוצלח. ככה עם הזמן הוא יפתח תחושה נעימה שהוא בר מזל" – ג'ק קנדי (מהספר מחשבות עמוקות).
ההבדל בין רכישות אג"ח ע"י ה-ECB לבין רכישות ע"י קרנות החילוץ
בדומה להערכות המוקדמות הודיע ביום חמישי ה-ECB על רכישת אג"ח בלתי מוגבלת עד 3 שנים לפדיון תוך ויתור על בכירות החוב.
אבל אם כבר יש את קרנות החילות שאמורות לרכוש אג"ח, אז למה צריך גם את ה-ECB? ההבדל העיקרי בין רכישות אג"ח ע"י ה-ECB לבין רכישות אג"ח ע"י קרנות החילוץ EFSF / ESM הוא סוג השוק. בעוד ה-ECB ירכוש את האג"ח בשוק המשני, קרנות החילוץ ירכשו אותן בשוק הראשוני. זהו הבדל עצום! בעוד שרכישות בשוק הראשוני עשויות להביא לעיוות כלפי מטה בעלויות המימון, כיוון שזהו שוק לא משוכלל, עלויות המימון של המדינות החלשות עשוי לרדת באופן מסובסד, כך להקל עליהן וכתוצאה מכך להביא לאחר מכן לירידת תשואות גם בשוק המשני. לעומתו, רכישות אג"ח בשוק המשני לא משפיעות על התשואות באופן ישיר אלא, דרך הפחתת פרמיית הנזילות שדרשו משקיעים מפני החשש שלא יהיה להם למי למכור. כלומר, רכישות האג"ח של קרנות החילוץ מורידות את התשואות דרך סבסוד ורכישות ה-ECB בעיקר דרך הפחתת פרמיית הנזילות. כמו כן, שתי התוכניות מעמיסות סיכון על שאר מדינות האיחוד ולכן מגבירות את האמון של המשקיעים בחוזקו של גוש האירו. הסיכון העיקרי שלוקחות על עצמן מדינות האיחוד בתוכנית הרכישות הוא סיכון שהמדינות החלשות ירפו את מאמציהן לקיצוצים ורפורמות וכך יגיעו לחדלות פירעון שתגרום ל-ECB להפסדים (ומכאן לכל מדינות האיחוד) והסיכון השני הוא שרכישות האג"ח יכניסו לשוק כסף שיגרום לאינפלציה. כדי להקטין את הסיכון תכנית רכישות האג"ח של ה-ECB מותנית בכך שהמדינה החלשה תצטרף לקרנות החילוץ EFSF / ESM ואת הסיכון השני באמצעות "עיקור" - כלומר, את הכסף שייתן ה-ECB הוא יספוג חזרה על ידי מכירת נכסים אחרים.
אירופה במלכוד 22 – מה שמקטין את החוב הפוך ממה שמגדיל התחרותיות
בעשור הראשון רבות ממדינות גוש אירו צברו הפרשי אינפלציה. אלו במידה רבה נוצרו ע"י היורו וע"י הבנק המרכזי באירופה שקבע תנאים שתמכו בעיקר בתימרוץ הצמיחה בגרמניה. מסלול הפיחות הפנימי של חזרת מדינות הפריפריה לתחרותיות יהיה מאד כואב עבורן. הן חייבות לעבור דפלציה (או אינפלציה נמוכה מאד) כדי להגדיל את התחרותיות (בעיקר הפחתות שכר), מה שיוביל אותן בשלב הראשון לצמיחה שלילית ואינפלציה נמוכה מאוד. כלומר, מה שיעזור להקטין את החובות, צמיחה ואינפלציה, הפוך ממה שדרוש כדי להגדיל את התחרותיות - זהו מלכוד-22. אם כל הנטל של ההסתגלות מחדש ייפול רק על מדינות הפריפריה זה יהיה כמעט בלתי אפשרי לצאת מהבעיה. רק השתתפות של גרמניה בנטל ההסתגלות יוכל להביא לפתרון אפשרי."אם מישהו שואל אותך אם אתה רגיש לדגדוגים זה לא משנה מה אתה עונה, אתה במלכוד, הוא עומד לדגדג אותך. אם אתה לא רוצה שיגע בך, כדאי שתאמר משהו כמו "יש לי שלשול" - דמיטרי מרטין (סטנדאפיסט)
הגב עם ציטוט