הבנתי על מה אנחנו מדיינים. הנקודה חשובה מאוד באופן כללי, בלי קשר לאגח אאורה 1 ולכן פתחתי נושא חדש.
יש פה חוסר הסכמה מה זה "בטוחות". בעיני אישית ובעיני כל גוף פיננסי שמלווה כספים (חוץ ממוסדיים חסרי אחריות) בטוחות הן גיבוי בלתי תלוי להחזר הלוואה במקרה שמקור ההחזר הכספי המתוכנן מתפוגג.
דוגמה 1: משפחה קונה דירה עם משכנתא. הדירה משועבדת לבנק. מקור ההחזר הוא משכורות המשפחה. הבטוחות היא הדירה. במקרה שהמשפחה לא תוכל לשלם הבנק יקח את הדירה.
דוגמה 2: משקיע קונה מרכז קניות בהלוואה מקרן השקעות. המרכז משועבד לקרן. מקור ההחזר הוא שכר הדירה של החנויות. במקרה ששכר הדירה לא ישולם הקרן תממש את המרכז.
דוגמה 3: יוסי לוקח הלוואה בשוק השחור. לא מבקשים שום מסמכים. מקור ההחזר הוא המשכורת של יוסי. במקרה שיוסי לא ישלם הוא יחטוף מכות בגופו. כלומר שלמות גופו של יוסי הוא הבטוחות.
דוגמה 4: ג'ורג' רוצה הלוואה גדולה לפתוח עסק. מאחר שהוא רק שנה בארץ ואין לו מקורות הכנסה בכלל הבנק דרש ערבים. ג'ורג' מחתים כערב את דוד שלו מייקל שחי בארץ כבר עשרים שנה עם משפחה ועבודה מסודרת. במקרה שג'ורג' לא יצליח לא ישלם אז יהיה לבנק ממי להפרע.
בשונה מהדוגמאות הנ"ל, באגחים רבים (כולל אאורה 1) מקור ההחזר והבטוחות קשורים זה לזה. אם יהיו מקורות החזר כספי אז הבטוחות במצב טוב. אם לא יהיו מקורות החזר כספי אז משתמע שהבטוחות במצב לא טוב ויועילו מעט למחזיקי האג"ח אם בכלל.
למה זה קורה? ככלל שעבוד על עודפים אינו בטוחות טובות. הן בעצם השתתפות ברווחים ולא בטוחות בשום מובן מקובל. הבטוחות הטובות הן שעבוד ראשון על הקרקע והמבנים שכבר תפוסות על ידי הבנק. המוסדיים בהנפקות אג"חים מסתפקים בשאריות בטוחות אם לא מוותרים כליל והתוצאות מוכרות לכולנו.
הגב עם ציטוט