סקירת שוק ההון בארץ:נמשכת הסטת היצוא לכיוון המשקים המתעוררים. מיטב.

[ולרי.ס.]

מאקרו
> חברי הוועדה המוניטרית בבנק ישראל צפויים להותיר את הריבית על כנה, ברמה של 2.25%
> שינוי במבנה הגיאוגרפי של היצוא הישראלי - הפניית כובד היצוא למשקים מתעוררים
איגרות חוב
> הרגיעה מהחדשות בתחום הביטחוני, הביאה עימה עליות הן בשוק הממשלתי והן בקונצרני
> להערכתנו, עדיין יש פוטנציאל בחלקים הארוכים של העקום הממשלתי
> ירידה בקמירות העקום השקלי



לקראת החלטת הריבית
ביום שני הקרוב (27/8), יחליטו בבנק ישראל על גובה הריבית לחודש ספטמבר.
נזכיר, כי בהחלטה הקודמת הצביעו חברי הועדה פה אחד בעד הותרתה ללא שינוי בגובה 2.25%.
השיקולים שיעמדו לנגד עייני חברי הוועדה בעד הותרת הריבית על כנה יהיו: (1) הרעת הסביבה האינפלציונית, הנובעת מהעלאת המע"מ והתייקרות מחירי הסחורות בחו"ל.(2) רמת הגרעון הממשלתי הגבוהה, למרות הגזירות הכלכליות רמת הגרעון חורגת מהיעד הממשלתי. (3) עליית המחירים המתמשכת בשוק הדיור.
(4) שיעור צמיחת המשק ברבע השני המפתיע לטובה. (5) האינדיקטורים החיוביים האחרונים שהתקבלו בארה"ב.
מנגד, ישנם גורמים אשר יפעלו להפחתת הריבית:
(1) החדשות, שיגיעו מהמשקים בעולם, ישפיעו על ההחלטה להפחית את הריבית. מרבית נתוני כלכלות העולם, עדיין מעידים על ההאטה מתמשכת. (2) נתוני הצמיחה ברבעון השני מצביעים על רמת השקעה נמוכה. (3) נתוני שוק העבודה אינם מעודדים. (4) ישנם אינדקטורים, המספקים חשש להאטה במשק הישראלי, הייצור התעשייתי בחודש יוני הצטמצם לעומת חודש קודם.
נראה, כי הפעם יגברו השיקולים להותרת הריבית ללא שינוי, וחברי הוועדה יחליטו כך.
להערכתנו, הריבית לחודש אוקטובר צפויה לרדת, ב-25 נ"ב, לרמה של 2%, תישאר מספר חודשים ללא שינוי ותועלה לקראת המחצית השנייה ב-2013, בכפוף להתפתחויות הכלכליות בעולם ובישראל.
מדד פדיון רשתות השיווק, שפורסם היום, תומך גם הוא בהערכתנו כי הריבית תיוותר ללא שינוי. פדיון רשתות השיווק מהווה חלק מהאינדקטורים לצריכה הפרטית והוא עלה ביולי ב-2.0% לעומת חודש יוני (בניכוי עונתיות ובמחירים קבועים).
יחד עם זאת, אם נתחשב בכך שהוא התכווץ ביוני ב-1.3%, קשה להסיק כי יש בנתון האחרון סימן לחוזקה של הצריכה הפרטית.

יצוא סחורות לפי ארצות
על רקע החולשה הכלכלית הנגלית בעולם ובמיוחד באירופה והדיון הציבורי סביב הסיכון שבהתפרקות גוש האירו, חשוב לבחון את מגמות היצוא של הכלכלה הישראלית. כך, מנתוני סחר חוץ, לפי מדינות, ניתן ללמוד כי סך היצוא בחודשים ינואר-יולי 2012 שהסתכם ב-27 מיליארד דולר, הצטמצם בכ-1.9% בהשוואה לתקופה המקבילה שנה קודמת. בין היתר, היצוא הגיאוגרפי השתנה במידה, כאשר יצוא הסחורות לארה"ב ולאיחוד האירופי קטן ב-1, ו-0.2 מיליארד דולר, בהתאמה (נתונים שוטפים ללא יהלומים). התכווצות היצוא ליעדים אלו קוזזה גם אם בצורה חלקית באמצעות התרחבות של יצוא הסחורות לאסיה, ב-0.7 מיליארד דולר.
באופן די מפתיע, עד כה משבר החוב באירופה לא השפיע על נתח היצוא הישראלי הפונה לארצות האיחוד האירופי. לעומת זאת, דווקא היקף (וגם שיעור) היצוא לארה"ב, שמהווה יעד עיקרי של ישראל, נפגע.
כך, יצוא הסחורות לארה"ב בחודשי ינואר-יולי 2012 הצטמצם בכ-13.2%, לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מנגד, יצוא הסחורות לאסיה צמח בכ-16.8% בתקופה זו.
במבט לתוך אסיה, עולה כי עיקר התרחבות היצוא במדינות היבשת נובע מסין ומויאטנם (שבה, ככל הנראה, ההתרחבות נובעת מענף הרכיבים האלקטרונים). כך, הייצוא לסין ולויאטנם הסתכם בשבעת החודשים הראשונים של השנה ב-1.7 ו-0.5 מיליארדי דולרים המשקפים התרחבות של 32.1% ו-290.5%, בהתאמה, לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
אין ספק כי אנו בעיצומו של תהליך שינוי במבנה הגיאוגרפי של היצוא הישראלי, היינו הפניית כובד הייצוא למשקים מתעוררים כגון: סין, ויאטנם וברזיל. לשם המחשה, היצוא לברזיל, ללא יהלומים, גדל בכ-33.8% בינואר עד יולי 2012, לעומת התקופה המקבילה אשתקד. זאת כאשר, ארצות האיחוד האירופי המרכזיות כגון גרמניה, צרפת ואיטליה הציגו ירידה בביקוש למוצרים ישראלים.

שוק האג"ח
ירידה ברמת הדיון הציבורי בכל האמור לאיראן ורווחי הון בשוק איגרות החוב של ממשלת ארה"ב הביאו לשבוע חיובי למדי בשוק האג"ח הן הממשלתי הן הקוצרני. בנוסף, נרשמו מגמות מעורבות קלות בציפיות האינפלציה כאשר בחלקים הקצרים נרשמה עלייה ובארוכים ירידה.
במנוגד לשבועות האחרונים שהדיון בהתעצמות הגרעינית של איראן הביאה לירידות שערים בשוק האג"ח הממשלתי, השבוע, ירד העניין מסדר היום הציבורי והרגיעה סיפקה כר נוח לביטחון המשקיעים. יתר על כן, לאחר מספר שבועות בהן איגרת החוב של ממשלת ארה"ב רושמת הפסדי הון (עלייה של התשואה לפדיון) השבוע נרשמו רווחי הון נאים כאשר התשואה לפדיון באיגרת יורדת מ-1.84%, לכדי 1.72%. גם התפתחות זו תמכה באפיק השקלי, ובמיוחד בחלק הארוך.
רווחי ההון נרשמו לאורך כל אורכו של העקום השקלי כאשר התשואה לפדיון באיגרת למח"מ של שנתיים פחתה ב-5 נ"ב לכדי 2.15% ובאיגרת ל-10 שנים ב-9 נ"ב לכדי 4.71%. עם זאת, ההתפתחות המעניינת יותר הייתה ירידה במידת הקמירות של העקום השקלי (העקום פחות מעוגל). הדבר בא לידי ביטוי בכך שהתשואה לפדיון באיגרת ל-2020, ה-"0122" (מח"מ של 7.51) ירדה ב-16 נ"ב – מהלך משמעותי יותר מאשר נרשם הן בחלק הקצר (5 נ"ב) והן בארוך (9 נ"ב). חשוב לציין כי ירידה דו-ספרתית של התשואה לפדיון נרשמה בשבוע שחלף בטווחים שבין 3 שנים ל-15 שנים.
כך, בסיכום שבועי רשם האפיק הממשלתי השקלי עלייה של 0.5% לערכו.
בקרב האפיק הממשלתי הצמוד, נרשמו השבוע התפתחויות חיוביות גם כן, אם כי בשיעור דומה או מעט צנוע מאשר נרשם בשקלי. העקום הצמוד רשם ירידה של בין 14-9 נ"ב בחלקים הקצרים והארוכים. הממשלתית הצמודה הקצרה, ה-"0614" רשמה רווח הון של 0.2% והאיגרת הארוכה, ה-5903 רשמה רווח הון של 0.8%, כאשר התשואה לפדיון בה יורדת לכדי 1.57%.
ציפיות האינפלציה התנהלו בשבוע האחרון במגמה מעורבת כאשר הציפיות לטווח של שנתיים רושמות עלייה של 9 נ"ב לכדי 2.66% ומנגד הציפיות ל-10 שנים נותרו ללא שינוי. העלייה בטווחים נמשכה ככל הנראה על רקע המשך התייקרות במחיר הנפט הגולמי בעולם (כ-2% במהלך השבוע) ולאור דיווחים נוספים בתקשורת על התייקרויות צפויות, בעיקר בתחום המזון.
למגמה החיובית של האפיק הממשלתי הצטרף השבוע גם האפיק הקונצרני, אשר רשם גם הוא עליות שערים, אך בצורה צנועה מאשר היו בממשלתי. כך, התל בונד 60 הוסיף 0.13% לערכו. מדד התל-בונד השקלי עלה ב-0.15% בלבד. יתר על כן, חשוב לציין את המגמה החיובית שנרשמה השבוע בסקטור המסחר אשר צמצם השבוע את פער התשואה בינו לבין האג"ח הממשלתית המקבילה, ב-9 נ"ב. במיוחד בלטו לטובה איגרות החוב של החברות "רמי לוי" ו"הריבוע הכחול".
מנגד, סקטור האלקטרוניקה בלט לשלילה תוך עלייה של 106 נ"ב במרווח מעל לממשלתי, כאשר אגרות החוב של החברות "סטאר נייט" ו"אי.אם.אס" סיפקו את הירידה.
המלצות השקעה
להערכתנו, הפסדי ההון בחלקים הממשלתיים הארוכים נבעו במיוחד מהדיון הציבורי סביב התחמשותה הגרעינית של איראן. לכן, העיסוק הציבורי בכך שהתמתן השבוע תרם למגמה חיובית. זו צפויה להימשך גם בשבוע הקרוב. אי לכך, על רקע ההתאמה הפיסקלית שנעשתה לאחרונה אנו מוצאים כי החלקים הארוכים נותרים אטרקטיביים למדי.
לאור זאת:
(1) באפיק הממשלתי, אנו מעדיפים חשיפה לחלק הצמוד הקצר (לאור המדדים הגבוהים הצפויים בחודשים אוגוסט וספטמבר) ולשקלי הארוך. כמו כן, העלייה שנרשמה בשבועות האחרונים ברמת השיפועים מגבירה באופן טקטי את האטרקטיביות של החלקים הארוכים.
(2) באפיק הקונצרני יש לנצל את רמות המחירים הנמוכות לשם הגברת החשיפה לאפיק. את זאת, יש לעשות באמצעות בחירה פרטנית של חברות. במיוחד, להעמיק החשיפה בחברות שמחיריהן נפגעו מהאירוע המערכתי והן לא קשורות לחברות האחזקה, תחום הסלולר או לענפים רגישים אחרים.
(3) ישנה להערכתנו עדיפות לאיגרות חוב קונצרניות ברמות דירוג של '+A' וגם 'A', במח"מ של 5-2 שנים. איגרות אלו משלבות לדעתנו בצורה הטובה ביותר בין תשואה לסיכון.