לצימי ולצ'יקו ולכל הקוראים הערה חשובה.
אינני יכול להסכים לאמירה מי שבפנים שישאר ומי שבחוץ שלא יכנס, ולא בקשר לאפריקה אלא ככלל ובאופן עקרוני, מדוע?
כי כל נייר שיש לך ואתה מחזיק היום ולא מכרת זה כאילו היום קנית אותו מחדש (לא מדבר על עמלת קנייה ומכירהה שזה זניח), שהרי אם אתה חושב שהניר ירד ויש לך אותו הרי תמכור או אין לך אותו לא תקנה. אם אתה מניח שהנייר יעלה ויש לך תמשיך להחזיק בו ואם אין לך תקנה. ולכן המניע בדרך כלל שלא למכור הוא אי הרצון לצאת בהפסד או מה שנקרא "לחתוך הפסדים", זהו אלמנט פסיכולוגי טהור שרובנו נגועים בו, לתשומת לבכם!!!