וואוו פיראט, כל הכבוד!!!!

אמרתי לך שלדעתי את צריך לשנות את השם שלך, מכיוון שאתה בכל זאת רוצה להרגיש סוג של פיראט, אז אני אציע שתשנה לרובין הוד (שהיה פיראט אך לטובת הכלל).

עכשיו לענייננו, מכיוון שהשקעת כל כך, אני רוצה גם להפרות את הדיון.

עם חלק מהדברים אני מסכים איתך וחלק לא.
מה שבמיוחד אני כן מסכים איתך, אך נראה שהרוב כנראה נגד, זה שאם מעשה בוצע באופן חוקי (ללא כוונות זדון) אז אין לנו כל כך מה ל"שחוט" את מבצע המעשה גם אם זה לא מוצא חן בעינינו. כלומר אם החוק מאפשר לי לסחוט פוליטית אז מה יש לנו לכעוס עליו שהוא מנצל את זה, האם אנחנו לא היינו מנצלים את זה?
אם החוק מאפשר לפתוח חברה בע"מ, לגייס כסף ממשקיעים ובמידה ולא הצלחתי אז החברה לא תשלם ותפשוט רגל (כל זה היה גלוי ולא מוסתר מהמשקיעים), אז הוא לא בסדר גם אם הוא יכול להתאמץ יותר ולגייס מעצמו?

אני לא אומר שאני מסכים עם החוק, אבל אם יש דבר ידוע חוקית שניתן להשתמש בו, אז למה לא לנצלו? האם לא הייתם משתמשים בו (שוב לא בכוונה פלילית)?

אם החוק לא טוב, אז צריך לפעול לשנות את החוק (לשינוי החוק בדרך טובה ומהירה, לצערי אין לי כל כך פיתרון).

לגבי הסעיפים שציינת:

נורמות שלטוניות
כמו שאמרת, אין מה להתלונן על ניצול החוק הפוליטי. (סתם בדרך אגב, אני לא יודע למה אתה רואה במתנחלים כקבוצת לחץ, אלא הם סוג של קונצנזוס בממשל ימני.)
אבל, השיטה הפוליטית הנוכחית נכשלה מכיוון שהיא נותנת לקבוצות קטנות ללחוץ על מפלגות גדולות ולאיים על שלמות הקואליציה.
כנראה שזה עוד יותר כואב לרוב, כי הקבוצות הלוחצות הם לא בדיוק מהמגזר החביב עליו.....
לכן השיטה דורשת שינוי/שיפור בכדי לתת יציבות שלטונית.

דבר נוסף שמפריע לי, זה החופש לשחיתות שלטונית, כלומר החלטות המשפיעות על הפוליטיקאים מתקבלות על ידי ............. הפוליטקאים בעצמם.
ההחלטה האם להעלות שכר לפוליטקאים מתקבלת על ידי הפוליטקאים עצמם.
ראש הממשלה יכול להחליט באופן חופשי (כנראה) למנות כמה שהוא רוצה, שרים לענייני הכלום ושרים לפיתוח השום דבר.
בחירת איזה רכב מגיע לשרים (שלדעתי לא משלמים עליו כלום, אבל אני לא בטוח) וכנראה עוד דברים.

רגולציה לא מוסרית
אני חושב שהשוק העסקי אמור להיות פתוח/ער לכך ששינויים עלולים לקרות בסביבה העסקית הן מצד המדינה, מה שכן המדינה אמורה לתת זמן בכדי לעכל את השינוי.
גילויי הגז:
בזמנו התלבטתי עם עצמי (לא שזה היה משפיע על ההחלטה) האם (בעיניי) זה אתי שהשינויים יהיו גם על השדות שנתגלו? לבסוף החלטתי שכן ואסביר.
1. לדעתי השוק העסקי ער לשינויים שעלולים להגיע והוא לא מתייחס למקרים הבאים כגזל על ידי המדינה.
מה ההבדל בין החלטות ששינסקי לבין העלאת המע"מ ב 1, 2 או 3%? האם חברות הגז היו צועקות גזל?
אם המדינה היתה מחליטה על העלאת מס החברות ב 1% כל שנה, במשך ה 5 שנים הקרובות אז היו צועקות גזל?
בגדול הרי זה לא פייר, כי כשהוחלט להקים עסק הכדאיות חושבה לפי מס-חברות/מחיר-חשמל/ארנונה/דלק/שכר-מינימום שאני צריך לשלם לעובדים שהיה מחיר X ופתאום השתנה (בדר"כ) לרעתי.
אז פרט לזה שמתבאסים, האם החלטות כאלה הן גזל? (אני כרגע לא מתייחס להשפעה השלילית שיש לזה על המשק)
2. עוד דבר שעזר לי להחליט שזה בסדר, זה היחסיות של המס.
קודם כל בשנים הראשונות של ההפקה אין השפעה, אלא רק לאחר מספר שנים טובות ושבעצם החזרת את הההוצאה שלך והרווחת יפה, רק אז מתווסף מס ששינסקי
דבר נוסף, זה לא שהחברות יהיו מסכנות. אז במקום להרוויח נגיד 10 מיליארד ירוויחו "רק" 7 מיליארד. ברור שכולנו רוצים להרוויח את המקסימום אבל עדיין מרוויחים יפה. הרי השדות עוד לא פותחו כשההמלצות אושרו ולא ראיתי שמישהו החזיר עקב זאת את הרישיון.
שוק הסלולר:
אני חושב שמשרד התקשורת לא ציפה למחירים הנוכחיים, הרי (נראה לי) אלו מחירי הפסד שלא ניתן לעמוד בהם לאורך זמן.
תפקיד משרד התקשורת לייצר תחרות והוא עשה זאת טוב מאוד. הרי הוא לא יושב וקובע את מחירי המסלולים של החברות.
כשרמי לוי שנכנס הוא גם שבר את השוק ולא עשו מזה דרמה, YOUPHONE (זה השם אני חושב) הציעו שימוש בחינם לגמרי אם תקנה במגה ולא עשו מזה דרמה.
גולן טלקום חיפש ומצא גימיק בכדי לזעזע את השוק ויצא עם מסלול ללא הגבלה, זה הכל.
מה שכן אפשר לשאול, האם מותר/צריך להתערב כאשר חברה רוצה לשבור את השוק במחירי הפסד? עד עכשיו כשזה קרה בעופות/ירקות/מוצרי יסוד, אף אחד לא התערב.
שוק הביטוח: כמו שרשמתי למעלה, המדינה צריכה לתת זמן בכדי לעכל שינוי. אין לי מושג האם זה באמת כל כך דחוף שצריך לעשות זאת מהיום למחר, אני רוצה להאמין שלדעת המפקחים זה כנראה מאוד מאוד דחוף.

החזר חובות על ידי חברות ממשלתיות
אני לא כל כך בטוח שזה נכון. האם אני צריך לקבל את חוב האג"ח של חברה שידוע שמבחינה כלכלית היא פושטת רגל, רק בגלל שהיא ממשלתית?
אני חושב שכולם יודעים (לפחות משקיעי האג"ח בהנפקה) שחברת חשמל, כלכלית נטו, זוהי חברה שממזמן היתה פושטת רגל, אילולא היתה בבעלות הממשלה.
אז איזה פרס בדיוק מגיע לקוניי האג"ח בהנפקה? יכול להיות שאם בהנפקה משקיעי האג"ח היו מתייחסים לפעילות העסקית נטו של החברה ולא היו קונים אג"ח, אז בעית חברת חשמל כמודל כלכלי היתה נפתרת.

העדפת/אפליית אזרחים:
אכן מצב עצוב שהמדינה מתייחסת למגזרים מסויימים בתור רמאים.
אני לא זוכר את המקרה המדוייק, אבל קראתי פעם על איזושהיא הפחתה בקיזוז או בפחת לבעלי/נהגי מוניות, מכיוון שברור למדינה שנהגי המוניות מרמים ולא מצהירים על כל ההכנסות.
בינינו, במגזרים מסוימים יש מקרים או לרוב שזה נכון, אבל במקום להתייחס לעומד מולך כרמאי ואז לתת פחות עקב זאת, זו בושה. ואולי העומד מולך ישר, אז בעצם יוצא שאתה דופק אותו.

חברות בע"מ ומוסדיים:
מסכים לחלוטין.
לגבי אי-תשלומי אג"ח אנני מאשים את בעלי השליטה. באופן חוקי מותר לו לגייס כסף להשקיע אותו, לנסות לייצר ממנו רווחים ובאם הוא נכשל החברה נסגרת והחובות לא משולמים באופן מלא.
המשקיע הישיר באג"ח, הרי מודע לנושא הזה. המשקיע הישיר מודע לזה שבמידה והחברה פושטת רגל, בעל השליטה לא חייב לשים שקל גם הוא אברמוביץ. המשקיע הישיר מודע לכך שאם החברה תפשוט רגל הוא לא יקבל את תשלומי האג"ח. המשקיע הישיר הרי בחר, למרות הסכנות שפורטו, להשקיע בחברה הזו תמורת תוספת ריבית ולא קנה לחליפין אג"חי מדינה. אז אולי זו אשמת המשקיע הישיר? בנוסף הרי ברור שבעל השליטה, לא גרם לחברה לפשוט רגל במזיד, הרי אין לו אינטרס כזה (בהנחה ואין כוונת זדון).

מה שכן כמשקיע עקיף (דרך מוסדיים), אני מאשים את המוסדיים והם אלו שצריכים לשלם את הדין. תפקידם הוא לבדוק את ההשקעה שהם מבצעים בשמי ולכן האחריות מוטלת עליהם.
לא יכול להיות שהם ישימו מיליארדי שקלים בכל מיני אג"חים מבלי שתהיה להם אחריות על תוצאה שלילית במידה ותהיה. ואם הכסף הלך, הם לא ניזוקו. ללכת עם, להרגיש בלי.

בכל אופן פיראט (אז מה אתה אומר על רובין הוד?) המאמר וסיכום המאמר שלך נהדר, גם אם לא תסכים עם חלק מדברי, אני נהנה מהפעילות המפרה שלך באתר.


על כך תודה לך ולילה טוב


אגב, איך באמת אנו יכולים לשנות את המצב? האם יש שם מישהו שיכול לשנות את המצב?