אין דרך אחרת לתאר את התנהלותם של מקבלי החלטות באירופה מלבד "מקוממת". כבר שנתיים מתמשך משבר החובות באירופה, והמנהיגות עדיין לא הפנימה שמשפטים כמו "מצבם של המחוזות השונים בספרד אינו בעייתי" אינם משכנעים את המשקיעים.הבעיות של ספרד, כמו גם אלו של איטליה או של כל מדינה אחרת באירופה, ידועות לכל, בדיוק כמו שברור לכולם שהטיפול בבעיות אלו הולך לכאוב ושאין ברירה אלא להמשיך ולטפל בשווקים בעזרת מדיניות מוניטארית סופר-מרחיבה על מנת להקל על הכאב.אבל באירופה, כמו באירופה, הפוליטיקה המקומית עומדת מעל לאינטרס הכלל. ובאירופה, כמו באירופה, לוקחים את הזמן. רק לפני שבועיים הודיעו שהסיוע לבנקים הספרדיים יועבר ישירות מקרנות הסיוע ולא דרך הממשלה ופתאום מתברר שההחלטה לא סופית ושחלק מהמנהיגים עדיין מתנגדים לה. המשבר באירופה הוא קודם כל משבר אמון, ומשבר אמון קשה לפתור על ידי הצהרות ריקות מתוכן שמתבררות כלא נכונות כעבור שבוע-שבועיים.מדד ירד בדרום ספרד
אוסף אירועים קטנים התרחשו בימים האחרונים. סביר להניח שכל אחד מהם כשלעצמו לא היה משפיע כל כך על השווקים אבל הסמיכות של האירועים אחד לשני הביאו את עקום התשואות הספרדי לשבור שיאים חדשים (7.2% ל-10 שנים ו-5.6% לשנתיים) ואת מדד המניות במדריד לרדת ב-5.8% ביום שישי. להלן האירועים לפי סדר כרונולוגי:
• במקום להתמקד ולגייס חוב באג"ח קצרות, המכוסות ע"י הלוואות ה-LTRO שניתנו לבנקים ע"י ה-ECB, מתעקשת ספרד להמשיך ולגייס חוב גם בטווחים הבינוניים והארוכים. לפעמים זה עובד ולפעמים קצת פחות. ביום חמישי הנפיקה ספרד אג"ח לשנתיים, חמש שנים ושבע שנים והתברר כי הפעם זה עבד פחות. לא רק שספרד לא הצליחה לגייס שלושה מיליארד אירו כפי שציפתה, אלא שהתשואה על האג"ח ל-2017 נקבעה ברמת שיא של כל הזמנים (6.46%). כתוצאה מכך עקום התשואות הספרדי כולו החל לעלות והתשואה על האג"ח ל-10 שנים טיפסה שוב אל מעבר לרמת ה-7%.
• חבילת הסיוע לבנקים אושרה כאמור פה אחד. מה שלא אושר הוא המנגנון דרכו יועבר הכסף לבנקים הספרדיים. נזכיר כי על פי ההחלטה שהתקבלה בוועידת הפסגה בבריסל רק לפני שבועיים, הכסף אמור לעבור לבנקים ישירות מקרנות הסיוע וזאת על מנת למנוע העמסת עלויות על ממשלת ספרד, מה שיקשה עליה שוב לעמוד ביעדי הגירעון שלה. נכון להיום, החלטה זו עדיין לא אושרה והסיוע הראשוני שיתקבל מקרן ה-EFSF יעבור דרך הממשלה. לגבי הסיוע שיועבר מקרן ה-ESM, ההחלטה צפויה להתקבל רק בתחילת 2013.
• מחוז ולנסיה הודיע כי יזדקק לתמיכה ממשלתית על מנת למחזר חוב שעומד להגיע לפירעון. העובדה שמצבם של המחוזות בספרד אינו מזהיר (בדיוק כמו מצבה של ספרד עצמה) בא לידי ביטוי בתשואות האג"ח שהנפיקו. התשואה על אג"ח של ממשלת קטלוניה, המחוז העשיר ביותר בספרד, עומדת על 12.7% (אג"ח לשמונה שנים). מחוז ולנסיה, אשר סבל מבועת הנדל"ן הספרדית באופן חמור במיוחד משלם 13.5% לאותה תקופה. בתשואות כאלו ולאור העובדה כי המיתון בכל רחבי ספרד צפוי להמשך עוד זמן רב, ממשלות המחוזות מתקשות למחזר את חובן. על מנת לתמוך בממשלות המחוזות הודיעה ממשלת ספרד כי תקצה לעניין 12 מיליארד אירו וכי ההשפעה על צרכי הגיוס בשווקים לא תהיה משמעותית. לעניין זה נשאל: Cuando el dinaro? מאיפה הכסף? במסגרת התוכנית הפיסקאלית החדשה עליה הכריזה ממשלת ספרד רק לפני שבוע וחצי מתוכננות אמנם הפרטות שונות (שדות התעופה, הרכבות והנמלים) אבל אלו נועדו להביא את ספרד ליעד הגירעון מבלי התמיכה במחוזות. במילים אחרות, הצהרות לחוד ומציאות לחוד, תמיכה ממשלתית בחובות המחוזות בספרד תביא לגידול בגירעונות וביחס החוב/תוצר הספרדי.
• אם כל זה לא מספיק, אז ממשלת ספרד גם הורידה את תחזית הצמיחה ל-2013. על פי התחזית החדשה התוצר יתכווץ בשנה הבאה ב-0.5%, זאת לעומת תחזית קודמת לצמיחה של 0.2%.עליית מחירי הסחורות החקלאיות
מאז אמצע יוני עלו המחירים של חלק מהסחורות החקלאיות בצורה חדה (ראה טבלה).
עליית מחירי הסחורות נובעת בראש ובראשונה ממזג האוויר הגרוע והמחסור במשקעים בעולם. לעלייה במחירי הסחורות ישנן כמובן השלכות לא פשוטות, בעיקר על אוכלוסיות חלשות, מה שמוסיף עוד קצת דלק לחוסר השקט בעולם (כדאי לזכור שהאביב הערבי החל בעקבות עליית מחירי הסחורות ב-2010). עם זאת, האם עליית מחירי הסחורות החקלאיות צריכה להדאיג את העולם והשווקים מנקודת המבט של הלחצים האינפלציוניים והמדיניות המוניטארית? האם תמונת 2010, אז האינפלציה בכל העולם עלתה ומדינות רבות (כולל ישראל) נאלצו להעלות את הריבית חוזרת? עדיין לא אבל כדאי להמשיך ולעקוב אחרי ההתפתחויות.
הסיבות לכך שהעלייה במחירי הסחורות עדיין לא מדאיגה מבחינה אינפלציונית:
• כדי לאמוד את ההשפעה של מחירי הסחורות על האינפלציה צריך להסתכל על קצב הגידול השנתי במחירים ולא המחירים עצמם. כפי שניתן לראות בטבלה, נכון להיום, קצב הגידול השנתי עדיין נמוך באופן יחסי, בטח לעומת העלייה בקצב של 80% שנרשמה ביוני 2010.
• המשקים המתפתחים הם החשופים ביותר לאינפלציית מזון וזאת בשל המשקל הגבוה של המזון בסל ההוצאות במשקים אלו. עם זאת, מחירי האורז, הסחורה החקלאית החשובה ביותר במשקים המתפתחים עדיין נמוכים ביחס למחירם לפני שנה. בנוסף, במשקים אלו גם צריכת הבשר נמוכה יותר מאשר במערב ולכן ההשפעה העקיפה של עליית מחירי התירס והסויה (המשמשים כמזון לבע"ח) נמוכה באופן יחסי.
• בניגוד לעליית מחירי הסחורות ב-2010, מחירי הנפט לא עלו בחודשיים האחרונים אלא דווקא ירדו. למחירי הנפט יש השפעה חזקה יותר על האינפלציה מאשר למחירי הסחורות החקלאיות.
• בשורה התחתונה: מגמת ההרחבות המוניטאריות במשקים המתעוררים צפויה להערכתנו להמשיך. עם זאת במידה ומחירי הסחורות ימשיכו לעלות, ייתכן והלחצים האינפלציוניים יהפכו להיות מהותיים יותר וישפיעו על המדיניות של הבנקים המרכזיים.

השינוי במחירי הסחורות החקלאיות
psagot1.JPG
אורי גרינפלד, מנהל מחלקת מאקרו, פסגות בית השקעות