לא מעט ציפיות וחששות היו לקראת מפגש המנהיגים בבריסל שהתקיים בסוף השבוע האחרון, אלא שבסופו של דבר, אולי על רקע העייפות הרבה והרצון לסיים וללכת לישון לאחר מרתון דיונים שנמשך על פני 13.5 שעות, ואולי זו דווקא ההבנה, כי אם לא תצא
בשורה מהמפגש, האכזבה הפעם עלולה להוביל למשבר של ממש בשווקים, הסכימו המנהיגים על מספר צעדים:


• החלטה אחת קשורה לצורך לנתק את הקשר הקיים, בין החשש ממשבר פיננסי והצורך לסייע למערכת הפיננסית, לבין משבר החובות הריבוני ומאזני המדינות. צורך שקיבל משנה תוקף בעקבות המשבר במערכת הפיננסית של ספרד. על פי ההחלטה: יוקם גוף על שיפקח על מערכת הבנקאות בגוש היורו. הגוף ישמש במידת הצורך גם למטרת הזרמת הון לבנקים, באופן ישיר, מבלי להגדיל את היקף החובות הריבוניים של המדינות, כאשר עד להקמתו (עד סוף 2012), ישתמשו בעת הצורך בכספי קרן הסיוע הנוכחית (ה- EFSF) – עיין ערך מערכת הבנקאות בספרד. בנוסף לכך, ההגבלות והדרישות מהבנקים בספרד הזקוקים לחילוץ ימותנו.
• החלטה שניה קשורה לקושי של המדינות להמשיך ולהתממן ברמת הריביות הנוכחית. על פי דיווחים שהופיעו במספר מקורות
(ואשר לא נמצא להן סימוכין בהודעה הרשמית), קרנות הסיוע יוכלו לרכוש אגרות חוב של מדינות, על מנת להוזיל את עלות המימון שלהן. הדגש פה כמובן הינו על איטליה וספרד.
• ההחלטה האחרונה קשורה לצורך לעודד את הצמיחה באירופה. ההחלטה, שלמעשה אושרה כבר במפגש ארבעת מנהיגי המדינות הגדולות, בסוף השבוע הקודם, כוללת חבילה לעידוד הצמיחה בהיקף של 120 מיליארד אירו (כ- 150 מיליארד דולר), באמצעות הבנק האירופי להשקעות (EIB).


השווקים הגיבו לתוצאות המפגש של מנהיגי אירופה בשמחה:
• התשואות על אגרת החוב של ספרד ואיטליה ירדו. התשואה על אגרת החוב לשנתיים של ספרד נפלה מ- 5.57% ל-
4.27%, ועל האיגרת חוב ל- 10 שנים מ- 6.79% ל- 6.33%. גם התשואה על האיגרת חוב לשנתיים של איטליה, רשמה ירידה נאה.
• היורו התחזק כנגד הדולר וכנגד שורה ארוכה של מטבעות נוספים.
• מחיר הנפט עלה ב- 9.4% ומחירי סחורות נוספות התייקרו אף הם: מדד הסחורות (GSCI), רשם עליה יומית של 5.1%.
• מדדי המניות, לא נותרו מחוץ למסיבה, ועלו בשיעורים נאים.


האם המשבר מאחורינו ? – כמובן שלא.
נתחיל מהחלק החיובי: נקודת האור הינה, שלראשונה אנו רואים אישור של מנהיגי האיחוד האירופי, למרות התנגדותה הנחרצת של גרמניה עד כה, לעשות שימוש בקרנות החילוץ, כדי לתמוך בשווקים. יש פה צעד מאד משמעותי מבחינה זו, ויש פה הפתעה חיובית לשווקים, שכן התוצאות טובות מהציפיות. לטווח קצר, על כן, סביר להניח כי השווקים ימשיכו להגיב בחיוב לשינוי הזה.
חלק נוסף נוגע לעובדה, כי המנהיגים ויתרו על הדרישה כי הממשלות יהיו במעמד של נושים מועדפים (Seniority), בדומה להלוואות קרן המטבע הבינ"ל, ובכך למעשה הפחיתו מהסיכון שרואים נושים אחרים. חלק אחר נוגע לכך, כי הקמת מנגנון פיקוח, הינו שלב ראשון בדרך לאיחוד של המערכת הפיננסית האירופאית בעתיד, כלומר, יש פה צעד נוסף חשוב, בדרך לפתרון ארוך טווח.בנוסף, העובדה כי בנקים יוכלו לפנות לקבל סיוע, מבלי להעמיס את החוב שלהם על הממשלות שלהם (כלומר, על כתפי הציבור), אף הוא חשוב בהיבט של ההתמודדות עם היקפי החובות הגדולים.ולסיום,
ההבנה כי נדרשת פעולה להפחתת עלות המימון של המדינות, וקבלת החלטה לפעולה, אף הן חשובות ביותר.

החלק הפחות חיובי נוגע לעובדה כי הבעיות המרכזיות נותרו בעינן: למדינות אירופה חוב גדול מאד, והן יצטרכו להמשיך ולהתמודד עם
הצורך להפחית את החוב על פני זמן. התוכנית של סוף השבוע בעיקר מקנה להן זמן, עד למשבר הבא.
חשוב לשים לב, כי למרות שהעיתונות באירופה מלאה בכתבות המציגות את מרקל כמי שנאלצה להתפשר, בסופו של דבר, ההחלטות שהתקבלו בסוף השבוע לא כוללות התחייבות להדדיות, לה מתנגדת גרמניה: לא הסכמה על אירו-בונדס, לא הסכמה על מתן ערבות לפיקדונות הציבור בבנקים, וגם לא הסכמה על הקמת קרן לפדיון חובות (Redemption Fund), במטרה לאחד את החובות של המדינות (אלו שמעל ל- 60% יחס חוב תוצר) ולפרוס את התשלום בגינם לאורך תקופה ארוכה.
בנוסף, הרבה מילים נכתבו לאחר ובעקבות מפגש מנהיגי אירופה בסוף השבוע האחרון, אך מעט מאד פירוט נמסר: מאיפה יגיע הכסף לסיוע לבנקים שיזדקקו לכך? וכמובן לרכישת האג"ח של המדינות אם נגיע גם לשם ?
אם בסופו של דבר מדובר על החלטות שונות שהמקור של כולן הוא אך ורק בהיקף הכספים הקיים בשתי קרנות הסיוע (ה- ESFS וה- ESM), הרי שמדובר בסכום מוגבל שאין בו די כדי לתמוך בחובות של איטליה וספרד, ושל המערכת הפיננסית באירופה. לכן, על מנת שהתוכנית לא תגרום לאכזבה בשווקים בעתיד, יש מקום ליתר מעורבות של הבנק המרכזי האירופאי.
על פי הדיווחים, הפרטים ידונו במפגש שרי האוצר של גוש היורו שיתקיים ב- 7 ביולי, אנחנו יחד עם רבים, נמתין לגלות מהן האותיות הקטנות המתחבאות מאחורי התכנית שפורסמה בסוף השבוע, וכמו תמיד – נעדכן אתכם.

ארה"ב – חשש מהיחלשות הצריכה הפרטית, חשיבות רבה לנתון התעסוקה שיפורסם ביום שישי
הכלכלה האמריקאית סובלת מנחיתה רכה, כאשר ההתמתנות מתמקדת בעיקר בהשקעות של החברות וביצוא, בעוד הצרכן האמריקאי נדרש לשאת על גבו את כובד משקלה של הכלכלה כולה.בהינתן שכך, הנתונים שהתפרסמו בשבוע האחרון לא היו מעודדים כלל, שכן הם הצביעו על רבעון של קצב צמיחה מתון יחסית, למרות הירידה הנאה במחיר הנפט.
• מדד אמון הצרכנים של מישיגן לחודש יוני ירד לרמתו הנמוכה ביותר השנה: 73.2 לעומת 79.3 במאי (רמת שיא השנה).
• ההוצאה הצרכנית נותרה ללא שינוי במאי. זה החודש הראשון מזה 11 חודשים שלא נרשם גידול בהוצאה הצרכנית. שיעור החיסכון עלה מ- 3.7% ל- 3.9%, הרמה הגבוהה ביותר מזה 4 חודשים.האומדן השלישי והאחרון לצמיחה של המשק האמריקאי ברבע הראשון
של השנה, מצביע על קצב צמיחה של 1.87% (לעומת 1.86% באומדן השני). התמתנות נרשמה בתרומת הצריכה הפרטית: 1.74% לעומת 1.90% באומדן הקודם, מנגד, שיפור נרשם בתרומת ההשקעות בנכסים קבועים (0.74% לעומת 0.61%), בעיקר בהשקעות שאינן נדל"ן למגורים, בעוד תרומת המלאים פחתה (0.1% לעומת 0.21%) ושיפור קל נרשם גם בתרומת היצוא נטו (ם.1% לעומת תרומה שלילית של 0.08% באומדן הקודם).נראה כי בעוד המשבר באירופה בא לידי ביטוי בעיקר בסקטור התעשייתי בארה"ב, חלקים אחרים בכלכלה (צריכה פרטית), מוסיפים לתרום תרומה חיובית נאה (בינתיים לפחות), ובמקביל, נמשך השיפור בענף הנדל"ן
למגורים.
השבוע יפורסמו: מדד מנהלי הרכש (תעשיה ושירותים), הזמנות ממפעלים, והחשוב מכולם – מצב התעסוקה (ביום שישי!!). הקונצנזוס עומד תוספת של 90,000 משרות (לאחר 69,000 משרות במאי, ו- 77,000 באפריל).אם ההנחה שלנו
בדבר קושי בניכוי עונתיות נכונה, הרי שהנתון לחודש יוני צפוי להיות נמוך מהערכות הקונצנזוס.

ישראל – למי להאמין ?
איזה שבוע עבר עלינו:
ראש הממשלה יצא בהצהרה לעיתונות לפיה, יעד הגירעון ב- 2013 יוכפל (ועם זה עוד היינו יכולים לחיות בשלום, אם כי נראה כי בבנק ישראל הרבה פחות), אך הוסיף, כי הדבר ימנע העלאת מסים.
לאחר הלם ראשוני, מיהרנו להזהיר, כי מדובר בצ'ק ללא כיסוי. שכן על פי ההערכות שלנו, העלאת הגירעון תוכל להפחית ממידת הגזירות שהיו צפויות, אך עדיין יישאר בור גדול ללא כיסוי, וזה בור שאל לנו ליפול לתוכו.
לא ברור אם הכעס שלנו או קצפו של הנגיד (ניתן לפישר ליהנות מהספק) גרם לשינוי בהצהרה, אבל שר האוצר הודיע כי לא יהיה מנוס מהעלאת מסים.
מאחר ולא ברור עתה, באיזה מסים מדובר, באיזה היקף ומתי, תחזיות המקרו שלנו (1.9% אינפלציה לשנה הקרובה), אינן לוקחות את העלאת המסים בחשבון, וכאשר יתבהרו הפרטים, נעדכן את התחזיות בהתאם.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) עדכנה, כי האבטלה עלתה במאי לרמה של 7.1%, לעומת 6.8% באפריל.
בנוסף פורסם, כי שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עלה ל- 63.7% לעומת 63.4% בחודש הקודם. מדובר ברמה הגבוהה ביותר מאז פורסם הסקר החדש, ובהחלט מדובר בנתון חיובי.
שיעור האבטלה חזר לרמתו מלפני חודשיים, לאחר שירד באפריל, כאשר כמחצית מהעובדים שהצטרפו למעגל מחפשי העבודה בחודש האחרון מצאו עבודה, וכמחציתם נותרו מובטלים.
נתונים נוספים חיוביים: מספרם של העובדים במשרה חלקית מוסיף לרדת, בעוד מספרם של אלו העובדים במשרה מלאה, מוסיף לעלות, זה החודש השלישי ברציפות.הנתונים החודשיים מוסיפים להיות מאד תנודתיים וקשים לניתוח. אנו מוסיפים להעריך, כי שיעור האבטלה יעלה השנה לרמה של 7.5% בסוף השנה.נתוני חודש מאי מצביעים על ירידה קלה בביקוש לדירות (נתוני מגמה), בעיקר בביקוש לדירות שלא למכירה (שימוש עצמי, בנה ביתך, קבוצות רכישה ועוד), שכן בהיקף הביקוש לדירות למכירה נרשמה עליה. הנתונים מתחילת השנה מצביעים על עליה של 9% בסך הכמות המבוקשת (ינואר-מאי), בהשוואה לחמשת החודשים שקדמו להם. עם זאת, רמת הביקוש עודנה נמוכה בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (13%-). נתונים אלו תואמים את נתוני המשכנתאות המצביעים על התגברות הביקוש בחודשים האחרונים.הממשלה בחרה שלא להאריך את תוקף ההנחה במס הבלו על הדלק (תוקף סוף יוני), ולכן, הירידה במחיר הדלק (16 אגורות לליטר) החל מאמש בחצות, תהיה מתונה בהשוואה לירידה שהייתה צפויה בשל הירידה במחיר הנפט (31 אגורות).

לסיום
אבא שלי היה אומר: "אם נותנים לך תיקח, אם מרביצים לך תברח". בסוף השבוע מנהיגי אירופה בחרו להעניק לנו, זה לא מבטיח שלא נקבל מכות בהמשך.


איילת ניר – כלכלנית ואסטרטגית ראשית – פסגות בית השקעות