מחר-שזה כבר היום........
בשעה 19.30 יום א' - 1.7.2012. נוליך את בתנו בכורתנו- לחופה.
לפני שלוש שעות ומחצה- היינו במקווה-טהרה, כדת , כנהוג וכמקובל.-
הבת שלי ואני-האמא המאושרת והגאה.
על רקע השקיעה הרומנטית, בקיסריה, על המצוק שבו יהודים ורומאים
התווכחו, התחככו, לחמו וסחרו, לפני אלפיים שנים.
שם יקדש אותם הרב, שם הם יחליפו ברכות, נדרים ושבועות
האחד לשנייה.
היום- כתבתי ברכה לבתי האהובה.
ממעמקי ליבי האוהב- יצאו המילים ונכתבו מעצמן.
אני מבטיחה כי גם אתם תחזו בהן.
אחרי שהכול ייתם ויושלם.
תחזיקו לנו אצבעות.
לי במיוחד.
אני מרגישה כי כמות הנוזלים שיטפטפו מעיניי, יעלו בהרבה את מפלס הכינרת.
נו מה- אמא פולנייה-אמרנו? אמרנו !!!!
הלוואי שאהייה כבר אחרי הכול.
אבל אני יודעת שלא ארצה להחמיץ אף רגע.
אתם כבר כמו חלק מהמשפחה.
אני לא יכולה בלעדיכם.
אז תשלחו איחולים וברכות.
אשמח לקרוא ולשמוע.
אוהבת אתכם עד מאוד.
אתם יודעים זאת מזמן.
אילנה.
הגב עם ציטוט
