שלום,

לבעל שליטה בדרך להסדר יש תמריץ לרוקן החברות שבקבוצה"

פרופ' בבצ'וק, היועץ המרכזי לוועדת הריכוזיות בוועידת הנשיא: "אחוז החברות במשק שהן במינוף גבוה או בדרך להסדר משמעותי, ויש לכך השפעה על כל המשק" ■ אורי יוגב: "להבדיל מ-2008, הפעם ישראל באמת במשבר"

לבעל שליטה שנמצא בדרך להסדר יש תמריצים לקחת את כל הסיכונים, למשוך דיווידנדים ולרוקן את כל החברות שבקבוצה העסקית שלו מההון", כך התריע היום פרופ' לוסיאן אריה בבצו'ק, מומחה בינלאומי לממשל תאגידי מאוניברסיטת הארווארד ויועצה המרכזי של ועדת הריכוזיות, במסגרת ועידת הנשיא. הדברים נאמרו בדיון בנושא "הכלכלה של המחר ברקע המשבר העולמי".

"אם יש בעל שליטה שכל מה שהוא מנסה הוא להבטיח לשלם את התשלומים המידיים לחובותיו - אז יש לו תמריצים לקחת את הסיכונים, למשוך דיווידנדים מכל החברות בקבוצה העסקית", אמר בבצו'ק.

לדבריו, אחוז החברות במשק הישראלי שנמצאות במינוף גבוה או שבדרך להסדרי חוב משמעותי, ויש לכך השפעה על כל המשק הישראלי. "התוצאה של כך היא שלא רק בעלי האג"ח נפגעים, אלא שהחברות עצמן אינן מתנהלות בצורה יעילה, ויש לכך השפעה רחבה על כל המשק", אמר

. בבצ'וק התייחס בדבריו לשתי בעיות מבניות שוועדת הריכזויות התייחסה אליהם, אך לא הקדישה מספיק תשומת לב בעיניו. "הבעיה הראשונה היא הריכוזיות בקרנות הפנסיה", אמר. "הקרנות משקיעות במספר קטן של קבוצות ריאליות. לקרנות הפנסיה יש נגישות עצומה לאפיקי השקעה בארץ ובעולם, לכן אין הצדקה לאפשר להם לשים 40% מההשקעה בחמש קבוצות - זה יוצר סיכון סיסטמתי.

"הבעיה המבנית השנייה שהוועדה הזכירה היא בנושא מינוף והגנה על אג"ח קונצרניות - בישראל יש כמות אג"ח ק'ונצרניות גדולה יחסית לעולם, אולם האיכות נמוכה. ועדת חודק הגיעה למסקנה שלאג"ח יש מבנה חוזי שמוריד את איכות המוצר. בעלי החוב לא מקבלים את ההגנות שיש בעולם. בארץ יש מעט מגבלות על דיבידנדים ומשיכה גדולה מידי מה שמביא רמות הון והשקעה נממוכות מידי.

"כתוצאה מכך - נגרמים נזקים לבעלי האג"ח ויש תמריצים חזקים למינוף יתר. חלק מהבעיות הן תוצאה של המשבר, אולם חלק גדול מהקבוצות במשק לא גייסו הון באמצעות מניות אלא על ידי אג"ח. יתרה מזו, הן קנו מניות על ידי מימון. המינוף גדל מאוד מהתמריצים הלא נכונים שהיו לבעלי השליטה. בנוסף, בגלל שלבעלי האגח אין יכולות לדחוף להסדר חוב, חברות היום מתנהלות תקופה ארוכה באזור דמדומים.

"צריך שלוש פתרונות - לחזק את המגבלות על משיכת דיבידנדים כך שהחברות לא יפעלו על כרית הון קטנה. שנית, לאמץ הסדרים שיחייבו חברות שהסיכון שלהם לא לפרוע את החובות גבוה - לא לדחות את הכניסה להסדר חוב במשך שנים ארוכות, והשלישי - חשוב לשנות את הדרך שבה מתנהלים הסדרי חוב בארץ. יש באחוז גבוה מההדרים תספורת, אך בניגוד לעולם - מה שייחודי לישראל - שכמעט בכל המקרים בעל השליטה עדיין ממשיך להחזיק בשליטה גם לאחר ההסדר. זה מעלה חשש שהטיפול בהסדרי חוב מוטה לטובת בעלי השליטה. לכן חשוב ליצור הסדרים ונורמות שיתמודדו עם ההטיה.

"להבדיל מ-2008 - הפעם מדינת ישראל באמת במשבר"אורי יוגב, יועץ הכלכלי של ראש הממשלה וראש אגף תקציבים לשעבר במשרד האוצר ציין כי "להבדיל מהמצב לאחר משבר 2008, הפעם מדינת ישראל בהחלט במשבר אולי אפילו במיתון עם צמיחה אפסית לנפש". לדברי יוגגב, תנאי הפתיחה של מדינת ישראל היום פחות טובים מאשר במשבר 2008, אולם הם עדיין טובים ביחס לעולם. "אם העולם היה יוצא מהמיתון - אולי זה היה מכסה על המשבר שלנו כעת. כרגע יש שני תסריטים אפשריים:

הראשון - שהשנתיים הבאות יהיו שנות מיתון, והשני – שהשנתיים הללו יהיו סבירות אם נשכיל לנקוט בצעדים נכונים. הצעדים הנכונים הם להימנע מלהפריע למגזר העסקי וצמצום בהוצאות ממשלה".
דר' יוג'ין קנדל ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, הסביר כי מדינת ישראל צריכה להיערך להרעה במצב הכלכלי. "היום יש סיטואציה מוזרה. יחסית לעולם אנחנו נראים טוב. אולם, הספינה נמצאת בשמש ובתחזית אנחנו רואים שהסערה מתקרבת. אם נהיה תחת אווירה שהכל נמצא בשפע - אנחנו יכולים להיכנס לסערה לא מוכנים".
קנדל הסכים עם דבריו של יוגב כי אנו נכנסים למשבר במצב פחות נוח מ-2008. "זה קורה מסיבה פשוטה מאוד - מדובר בהמשך של המשבר", הסביר. "אולם, אנחנו מגיעים עם יחס חוב תוצר נמוך ויש לנו עדיין ארסנל של כלים להתמודד עם המשבר. אנחנו צריכים לעשות דברים לא פשוטים, והתערובת צריכה לכלול התאמות בהוצאות, במסים, היצע וגירעון. אנחנו צריכים כל הזמן לשמור על צמיחה, ואבטלה נמוכה. כל השאר משני".

פרופ' דן גלאי, דיקאן הפקולטה למינהל עסקים באוניברסיטה העברית, התייחס לגמישות הכלכלית הנדרשת מישראל בתקופה הזאת. "חשוב מאוד להבטיח צמיחה - אנחנו יכולים לצמוח ב-5% בשנה. אנחנו משק קטן ושחקן נישה, שאינו משפיע על הכלכלה העולמית. לנו יש את הגמישות לעבור בין שווקים. אם אירופה במיתון ננסה להסיט את היצוא יותר ויותר לעבר דרום מזרח אסיה. אין ספק שאסיה ודרום אמריקה היהיו שוקי היצוא המרכזי".

"יתרה מזו", המשיך גלאי, "צריך שוק הון שאפשר לגייס בו הון. עודף הרגולציה מתבטא במספר ההנפקות הנמוך ובמחזורי המסחר הנמוכים". גלאי ציין כי המשק הישראלי מבוזר והיום אין ענף אחד במשק שאם הוא ישותק אז המשק ייעצר. "אין לנו את נוקיה. זה טוב שחברה כזו צומחת, אך זה קטסטרופה שזה נופל", ציין.

סופ"ש

R
סליחה על עריכה גרועה
editor איום כאן