הי order,
זו דרך אחת להסתכל על העניין. כמו לרוב הדברים, יש גם דרכים אחרות להסתכל עליו. אנא, הרשה לי לצבוע את הדברים בצבע אחר ...
ראשית, כל מה שאלרואי מבקש הוא זמן למצות את המשא ומתן מול הבנקים. למעשה הוא אומר - "חברה, בבקשה, אל תחנקו אותי עכשיו - אנא מכם, תנו לי עוד חצי שנה לנסות ולהגיע להסדר עם הבנקים". שים לב שכעבור חצי שנה כל המצב חוזר לקדמותו (יכולת פירעון מיידי, תביעות אישיות, ...).
מה הוא מוכן לתת בתמורה?
הוא מוכן לסכן 5M ש"ח מכספו הפרטי בסיטואצייה בה כלל לא ברור כי הוא יצליח להגיע להסכם עם הבנקים (ואז יתברר שזרק את כספו לשווא). אלרואי מציע אופצייה למחזיקים לפדות עכשיו במחיר נתון. כל אחד ואחד יכול להחליט אם להישאר במצבו הנוכחי (ובמצב משופר, אם ההצעה תתקבל ע"י אחרים) או לא. אני אישית אוהב תוספת ברירות ומברך את אלרואי על הצעד. במאמר מוסגר אוסיף כי אני אישית מתכוון להענות להצעה, אם תקרום עור וגידים (משקפת 16 אג לאגח ג ובתוספת 4 אג ריבית נותנים כ-20 אג לאגח - המחיר בו ניסיתי למכור את האגח לפני מספר חודשים).
אם אסכם, לדעתי, תוספת ברירה (גרועה ככל שתהייה) אינה יכולה להיות שלילית. לדעתי, ההצעה שלו רק יכולה לשפר את מצב המחזיקים ...
בברכה,
הגב עם ציטוט
אם רק.....