x




עמוד 6 מתוך 6 ראשוןראשון ... 456
מציג תוצאות 51 עד 58 מתוך 58

נושא: אפריקה ישראל

  1. #51
    הי Yoadw,

    עברתי על ה-thread הנוכחי ולהפתעתי מופיעה בו מעין רשימת מכולת (לא בדיוק - אין בהן המלצה, אלא השוואתיות לאפריקה אגח כו).

    אני חושב שההשוואה הבאה תיתן איזו שהיא תובנה למושג "אגח ראוי". ב-15.6 נאמר כי רשימת האגחים הבאה היא גם יותר בטוחה וגם בעלת תשואה גבוהה יותר ביחס לאפריקה כו:
    ציטוט פורסם במקור על ידי pirate צפה בהודעה
    אם אתה מגביל את החיפוש גם לסיכון יותר קטן וגם לתשואה גבוהה יותר, אני אציע לך לבדוק מספר ניירות (אשתדל עם מח"ם ארוך ככל שניתן, שיהייה בסיס להשוואה).

    מתחום קרוב:
    1. אאורה אג 1 (שער 33 - תשואה לא ידועה [הפירסומים בעיתונות הם טכניים ולא נכונים] - הערכתי 22%+מדד, במסלול מנייתי)
    2. חנן מור אגח ד (שער 77 - תשואה 15%+מדד).
    3. ליברטי אגח ג (שער 81 - תשואה 17%+מדד).
    4. גינדי אגח ג (שער 80 - תשואה 20%+מדד).
    5. פאנגאיה אגח ג (שער 100 - תשואה 11%+מדד) - אמנם תשואה נמוכה מעט מאפריקה, אך ישנו כסף משועבד בקופה שמכסה את מחיר האגח ולכן רמת הביטחון היא הרבה יותר גבוהה.


    מתחום התעשייה (קשה להשוות בין תחומים שונים ובכל מקרה תחום התעשייה בבסיסו מסוכן יותר מתחום הנדל"ן ועדיין ננסה להציע מספר ניירות לבדיקתך):
    1. סינרגי כבלים אגח ב (שער 81 - תשואה 27%+מדד).
    2. גלובל כנפ אגח א (שער 86 - תשואה 12%) - אמנם תשואה נמוכה מאפריקה, אך בעל פעילות יציבה ותזרימית, לכן רמת הביטחון היא יותר גבוהה.

    ואם אתה מוכן להתמודד עם פירוקים ו/או הסדרים (אם יקרו) לאגחים עם בטחונות מעל שווי האג"ח (מה שאומר שייתכן פלקטואטיביות גבוהה בסחירותם):
    1. ארזים אגח 4 (52 - 37%+מדד).
    2. אנגל משאבים אגח ו (71 - 24% + מדד).
    3. נתנאל גרופ אגח ג (82 - 18% צמוד פריים).
    והנייר הנוסף:
    ציטוט פורסם במקור על ידי pirate צפה בהודעה
    שקלתי אם להכניס לרשימה את אלעזרא אגח א (אם אני זוכר נכון, ביטחונות של כ-170% על החוב הסחיר). אך, כמו באפריקה אגח כו, הביטחונות הן מניות (של אלבר) ואלעזרא היא חברת אחזקות ממונפת, לכן החלטתי לבסוף שלא (למרות שבין השניים, אני בוחר באלעזרא א כל יום בשבוע - הוא נותן 22%+מדד ולכן גם אם הסיכון מעט יותר גבוה, במשוואת סיכון-סיכוי הוא אוכל את אפריקה כו לארוחת בוקר). למעשה אני התחלתי לאחרונה לקנות את אלעזרא אגח א (באזור 90 אג).

    מאז ה-15.6 ביצועי הניירות:

    אפריקה כו: 8%-

    1. אאורה אג 1: 6%-
    2. חנן מור אגח ד: 9%+
    3. ליברטי אגח ג: 2%+.
    4. גינדי אגח ג: 7%+
    5. פאנגאיה אגח ג: 3%+
    6. סינרגי כבלים אגח ב: 20%+
    7. גלובל כנפ אגח א: 4%+
    8. ארזים אגח 4: (היה פדיון+ריבית): 3%-
    9. אנגל משאבים אגח ו: 2%+
    10. נתנאל גרופ אגח ג: 19%+
    11. אלעזרא אגח א: 11%+

    אם תסתכל - אין ולו נייר אחד שנתן תשואה נמוכה מאפריקה אגח כו בתקופה. העובדה שמבין 11 ניירות אין ולו אחד שמציג על תקופת זמן זו תשואה נמוכה משל אפריקה אגח כו, יש בה כדי להאיר מעט את המושג אליו אני מתייחס כ"אגח לא ראוי". מעבר לכך, אם בעתיד תחזור על תרגיל זה בטווח זמן יותר ראוי לאגחים (לפחות חצי שנה קדימה) אתה תגלה כמה ההפרש משמעותי (בגלל המח"ם הארוך יחסית שמאפיין את הניירות הנידונים), לא שכרגע הוא אינו בולט מספיק ...


    בברכה,

  2. #52
    ביחס למניה - אני טוען משנת 2008, ולא פעם אחת ששווי המניה הוא 0. בלי משחקים חשבונאיים
    ובלי תרגילים אין זכות קיום לחברה, והדברים נאמרים גם בהנחה ומזרח אירופה יתאושש במפתיע .

    ביחס לאג"ח - 2012 אינה רלונטית. ביחס ל 2013, וזו לדעתי אחת השאלות המרכזיות שהשרשור
    צריך להתמקד בה, היא האם יתכן הסדר חוב נוסף? הדוח הנוכחי של אפריקה מלמד שהסבירות
    לכך אינה מבוטלת. כיוון שכך, ומאחר ולעשות הסדר על הסדר זו בדיחה של הגשש ולא משהו ששוק
    ההון ידע להתמודד איתו, אנו חוזרים לשאלת חדלות הפרעון באג"חים הארוכים. ברור לכל, כי לבייב
    בסה"כ קנה לעצמו זמן. ברור לכל, כי המצב לא השתפר מאז ההסדר. לטעמי, המשמעות הברורה
    היא שאין מה לחפש באג"חים הללו בכל הנוגע ליחס סיכון-סיכוי, ובפרט לאור היקף הקונצרניים הבטוחים
    יותר ובתשואות יוצאות דופן שחלק גדול מהן נסקרו בפורום אג"ח על ידכם.

  3. #53
    תודה שחקן על הסקירה המעולה.
    אם כבר יש לי אג"ח אפריקה,כדאי למכור אותו עכשו?

  4. #54
    שחקן, נחמד לראות שאתה כותב גם בפורום אגחים, אני חושב שכולנו נשמח לראות אותך כותב כאן יותר.

  5. #55
    הי,

    כיוון ששחקן הגיב (הכבוד כולו שלנו), ארצה להתייחס מעט ...

    אני מסכים עם הסנטימנט שבתגובתו של שחקן, פחות עם הנחרצות. אני אתחיל מהאגח (לתהייתו של שחקן - האם ישולם?)


    אגח אפריקה כו:
    אגח אנו בוחנים ראשית לפי תזרים וכאשר התזרים מפוקפק - ע"פ שווי נכסי לכיסוי.

    1. לשנים 2013, 2014, הכסף בקופה.
    2. משנה 2015 ועד 2025, יידרש תשלום של כ-300M ש"ח לאגח + 250M ש"ח להנה"כ בשנה.
    3. ב-4 השנים הראשונות יבוצעו גיוסי הון של 250M ש"ח בשנה (ע"פ ההסדר).
    4. אנו נניח גם שלאורך השנים תתקבל הכנסה של 50M ש"ח בשנה מארה"ב.
    5. כלומר, תשלומי דיבידנד נדרשים מהחברות בנות של אפריקה הם:
    -------- 2015-2018: 250M ש"ח.
    -------- 2029-2025: 500M ש"ח.

    אפריקה תעשיות (75%): תהייה מסוגלת לדיבידנד 40M (שנים 2015-201 ו-60M (שנים 2019-2025).
    אפריקה מגורים (60% - דרך דנייה): תהייה מסוגלת לדיבידנד 40M (שנים 2015-201 ו-60M (שנים 2019-2025).
    דנייה סיבוס ללא אפריקה מגורים (75%): תהייה מסוגלת לדיבידנד 15M (שנים 2015-201 ו-20M (שנים 2019-2025).
    אפריקה נכסים (55%): תהייה מסוגלת לדיבידנד 55M (שנים 2015-201 ו-90M (שנים 2019-2025).

    ללא אפי פיתוח נראה כי:
    שנים 2015-2018: תזרים דיבידנד של 150M ש"ח בשנה (נדרש 250M ש"ח).
    שנים 2019-2025: תזרים דיבידנד של 230M ש"ח בשנה (נדרש 500M ש"ח).

    כלומר, מ-2015, אפי פיתוח צריכה לתת 100M ש"ח דיבידנד בשנה ומ-2019, אפי פיתוח צריכה לתת 270M ש"ח דיבידנד בשנה. החלק הראשון קשה אך אפשרי (למרות כל אי הוודאות מסביב לאפי פיתוח), החלק השני נראה כמעט בלתי אפשרי (על בסיס תזרים דיבידנד בלבד). עם זאת, אם אפריקה תשרוד עד 2019 ומצבה יהייה טוב, סביר להניח כי תוכל לגלגל את החוב הלאה (או לממש נכסים לאורך הדרך).

    סיכום: אגח אפריקה כו
    אגח בסיכון בינוני גבוה ולכן כפי שנאמר:
    ציטוט פורסם במקור על ידי pirate צפה בהודעה
    אם אתה שואל בכמה לדעתי הוא אמור להיסחר, אזי הייתי פשוט משווה אותו לסמנים בשוק. אגחים ארוכים בתחום הנדלן (מעורבב, מניב ויזמי בארץ ובחול) עם מזומן לזמן הבינוני-קצר. הדבר הקרוב ביותר שעולה לי בראש הוא אנגל משאבים אגח ז, אך אנגל משאבים אגח ז, לדעתי יותר מסוכן מאפריקה. אנגל משאבים אגח ז נסחר ב-22% תשואה ולכן הייתי אומר שאפריקה אגח כו צריך להיסחר ב-17%-19% תשואה. בתרגום לשערים, נראה לי כי 60-70 אג לע.נ. הוא שווי הוגן לאגח ביחס לשוק היום.


    מניית אפריקה:
    מצד אחד, כיוון שקיים סיכוי שהאגח ישולם (לכן אפריקה תמשיך לפעול ולהרוויח), הרי אפריקה לא יכולה להיות שווה 0. מצד שני, השווי הסחיר של אפריקה הוא שלילי ולכן אפריקה מהווה אופצייה ממונפת על איכות נכסיה. כמה שווה אופצייה כזו?
    נבחן דוגמא אחרת בשוק שמאוד דומה לאפריקה: בי-קומיוניקישנס. שניהן מחזיקות נכסים בשווי שוק של כ-3000M ש"ח, שניהן בעלות חובות פרושים היטב בסדר גודל של 4000M ש"ח, שניהן בעלות נזילות בסדר גודל של 800M ש"ח, שניהן בעלות שווי סחיר שלילי של כ-800M ש"ח ולשניהן יש סיכוי להחזיר את חובותיהן. דמיון די מדהים, הייתי אומר - בואו נבחן את שווי השוק של שניהן:
    אפריקה: 900M ש"ח.
    בי קום: 300M ש"ח.

    כלומר, ייתכנו שתי אפשרויות קיצון: אפריקה יקרה בטירוף או לחלופין בי קום זולה בטירוף. אני מאמין שהאמת היא היכן שהוא באמצע ושתי המניות צריכות להיסחר סביב 650M ש"ח. לפני הנפילות האחרונות (בשתי המניות) נכתב:
    לגבי אפריקה
    ציטוט פורסם במקור על ידי pirate צפה בהודעה
    מבחינת המנייה [אפריקה - pirate], כיוון שהשווי הסחיר של אחזקותיה שלילי, המנייה עדיין יקרה מאוד (וצריכה לדעתי לרדת עוד עשרות אחוזים). כל מי שרוצה להיות חשוף לאפריקה [דרך המנייה - pirate], טוב יעשה אם ימכור אחזקותיו באפריקה ויקנה את החברות בנות.
    ולגבי בי קום
    ציטוט פורסם במקור על ידי pirate צפה בהודעה
    הערה: מהניתוח עולה כי פוטנציאל הרווח במניית בי-קום הוא פנומינלי והסיכון רק מעט יותר גבוה מאשר אינטרנט זהב אגח ג. ייתכן שמניית בי-קום היא הנייר הנכון בפירמידה הנידונה.
    ואם נעבור למספרים, לדעתי בתוך זמן של כשנה, מניית בי-קום צריכה להיסחר בשער 2400 (140%+) ומניית אפריקה צריכה להיסחר בשער 480 (30%-).


    בברכה,
    נערך לאחרונה על ידי pirate, 18.08.2012 בשעה 08:06 סיבה: גג

  6. #56
    כמה תוספות לפיראט,

    שבוע טוב,

    להבנתי, במסגרת ההסדר החברה פעלה ל- 3 הנפקות זכויות ועוד אחת בשנה הבאה. המזומן בקופה ע"פ הפיראט מספיק לשנים 2013, 2014. הריבית החצי שנתית היא כ- 100M ש"ח צמוד מדד ובכל אחת מהשנים קרן 300M ש"ח צמוד.

    תחת הנחה שההנפקה של שנה הבאה תכניס 250M הרי הכסף בקופה מספיק עד מאי 2015.

    למעט חברות יש בנזיל וודאי כסף לשנים: 2012,2013,2014 ומחצית 2015.

    בנוסף לסכומים שהפיראט ציין ראוי להוסיף כי לאפריקה יש חברה בת בבעלות מלאה שמחזיקה כ- 50% בכמה מלונות במיקומי prime location בישראל לרבות ירושלים, ת"א, ים המלח, הערכה שלי שניתן לממש בלי לחץ ב- 200M ש"ח.

    למעשה איך שאני מבין את הדברים אפריקה במירוץ כנגד הזמן לייצב את הקניון המרכזי במוסקבה שפחות או יותר משלם את ההלוואות של AFI ברוסיה בריבית חריגה. אפריקה להערכתי במירוץ להרים בשנתיים שיש לה בשקט עוד 2-3 פרויקטים שיניבו תזרים שניתן להעלותו כדוידנד תוך המשך בניה במשורה של קרקעות בבעלות החברה.

    אפריקה נכסים מחזיקה מספר נכסים שהמרכזי שבהם קניון קוטרטוצן ברומניה שמצליח פחות או יותר להניב במידה שמאפשר לשלם את ההלואות של אפריקה נכסים.

    גם כאן יש עוד שנתיים של שקט לפתח 2-3 בינוניים שיתחילו להניב דוידנדים.

    ע"פ הבנתי די שב- 2015 אפי נכסים תצליח להניב דוידנד שנתי של 100M$ שיתן לאפריקה 65M$ ואפריקה נכסים תצליח להניב 30M$ שיתן לאפריקה כ- 15M$ = דבר שיכניס לקופת אפריקה 80M$ בשנה - כסף זה מספיק לתשלום הקרן של אפריקה כ"ו ובנקים בהיקף של 300M ש"ח בשנה. תשלומי הריבית יכנסו מיתר הבנות ומימוש נכסי ארה"ב ומלונות.

    על מנת שתרחיש זה יתאפשר אפריקה צריכה לשפר את ה- NOI של קניון אפי-מול וה- NOI של עוד כמה נכסים קטנים יותר, לפתח במשורה את מה שניתן להרים בתוך שנתיים ושתהיה לו הנבה מספקת.

    הדבר להערכתי אפשרי, אם אני הייתי צריך לפתח את העסק הייתי משתדל למכור כמה נכסים מניבים בינוניים במוסקבה ובכסף לפרוע את ההלוואות של AFI בריבית נשך. הריבית כ- 9.5% היא ריבית נשך, שום קניון או בניין משרדים לא נותן תשואה של 10% ולכן להערכתי במצב הקיים הייתי ממש 2-3 בנייני משרדים, קרקעות, מרכז מסחרי בינוני על מנת לפרוע בכסף את החובות לבנקים של AFI ומשתדל להשאר ברמת AFI ללא כמעט חובות בסולו ולנסות לשדרג את הקניון המרכזי ל- NOI של 100M$ בשנה. הדבר אפשרי, הוא דורש טיוב של השוכרים, השכרת שטחים ריקים והעלאת שכר הדירה. לקניון ששוויו כ- 1.2G$ סביר לבקש NOI של 100M$ בשנה. שאר הנכסים צריכים להגיע ל- 2015 כשהם ממנים את המשך הבניה. ל- AFI f- נזילות של 150M$ והתזרים של הקניון מחולק כדוידנד.

    אם נכסים תצליח במידה דומה (2-3 נכסים דוגמאת קוטרוצן בארץ ובאירפה שמאפשרים פתוח במשורה, תשלום חובות ודוידנד שנתי שמן).

    מהבנתי, זה אפשרי אבל לא וודאי, מה שחשוב שכרגע לחברה שקט תעשייתי שכ- 2-3 שנים.

  7. #57

    ניתוח: לאפריקה חסרים 400 מיליון שקל לפירעון התחייבויות


  8. #58
    הי Yoadw,

    קראתי את הכתבה. איך אתה התרשמת ממנה?
    אתה יודע, מצד אחד טענתי שהסיכון בנייר הוא הרבה יותר גבוה מהמשתקף ממחירו (זה נכון לדעתי גם כיום). מצד שני, צורת ההצגה של הדברים בכתבה היא די מגוחכת (ממתי בודקים שווי סחיר של נכסים בזמן משבר בורסאי) ולא מסבירה בכהוא זה את הסיכון האמיתי. אם הייתי ציני, הייתי אומר שזו כתבה מוזמנת, שבוצעה ע"י אדם ללא דמיון (מדוע להמציא סיכונים פיקטיביים כשסיכונים אמיתיים אכן קיימים) המיועדת למטרה מסוימת (לפגוע באפריקה? להוריד את מחיר אפריקה? ...).


    פשוט דעתי,
    בברכה,

הרשאות

  • אתה לא יכול לפרסם נושאים חדשים
  • אתה לא יכול לפרסם תגובות
  • אתה לא יכול לצרף קבצים להודעותיך
  • אתה לא יכול לערוך את הודעותיך
  •  
מידע ונתוני מסחר -למשתמשים מחוברים בלבד. הרשמה/התחברות