אהלן,

אחרי אתמול בפרט (והימים האחרונים ככלל) , מצאתי לנכון להעיר מספר הערות - אני חושב שמה שאכתוב פה על דברים מאוד חשובים.

ראשית, חשוב להבין - אנו עוסקים באגחים. אלו ניירות עם זמן חיים מוגדר ותשואה מוגדרת. בניגוד לשוק המניות, שם אין כל קשר בין מחיר מנייה לשווי חברה (לדעתי - יש החולקים עלי בנושא), כאן התשואות והזמנים ידועים מראש. אין חשיבות למחיר שוק של אגרות חוב, אלא רק האם הנחות הבסיס שלנו השתנו (כמו למשל חברות הסלולר בשבוע האחרון). חוב הוא חוב ואם התשואה עליו היתה ראוייה לפני שבוע ודבר לא השתנה עסקית, העובדה שמישהו אחר קנה את החוב בזול יותר, לא צריכה לשנות עבורנו. דוגמא פשוטה היא: נניח כי הלכתי לבנק ולקחתי משכנתא בפריים-0.5%, למחרת הלך שכני לאותו בנק וקיבל משכנתא זהה בפריים-0.7%. אם חוב במשכנתא שלי היה סחיר (ויש כאלו במקומות בעולם - כזכור לנו) היה נרשם לי הפסד עצום. אך מה בכך? אם בפריים-0.5% הוא טוב עבורי (חוץ מההרגשה ש"הייתי פראייר" - שהיא כנראה השקולה בעולם הלא סחיר להפסד בעולם הסחיר).

כבני אדם, רובנו אוהבים להתעסק בהצלחות ואין זה שונה בבורסה. כאשר השוק פונה נגדנו ישנם מספר תגובות טבעיות למסחר (כל אחד לפי טבעו):
1. עצימת עיניים - התעלמות "עד יעבור זעם".
2. פאניקה - מכירה של הכל ב"כל מחיר".
3. גרידיות - לקיחת הלוואות וכניסה לצורך "מיצוע".

עם זאת, לטעמי, כל התגובות הנ"ל אינן מתאימות בכהוא זה למסחר (ואני מדגיש מסחר - כי על זאת אני מדבר). כמו שבזמן עליות, איננו אמורים לקפוא על שמרינו, כך גם בזמן ירידות. מה שחשוב לשים לב אליו שבזמני פאניקה ניירות "דומים" עשויים להגיב לגמרי אחרת וכדאי לנצל את ההפרשים. מעבר לכך, ניירות קבוצות השקעה שונות עשויות להגיב אחרת וכדאי לנצל זמנים של פאניקה לצורך משקול התיק מחדש (כל אחד ע"פ הבנתו).

דוגמאות לא חסרות. בזמנו דיברנו על שוק האגח בנדלן היזמי בארץ. כמובן שהניירות אינן מקשה אחת מבחינת הסיכון, אך יש להם מכנה משותף בולט. כללנו פחות או יותר את הניירות הבאים (אולי יש עוד, אך חסר חשיבות לצורך הדוגמא):
- גינדי אגח ג.
- ליברטי אגח ג.
- אלמוגים אגח א.
- חנן מור אגח ד.
- פאנגאיה אגח ב (משולב עם חו"ל).
- אנגל משאבים אגח ו/ז.
- נתנאל גרופ אגח ג.
- גמול השקעות אגח ב (בערך - לאחר הסדר בגמול נדל"ן, הסיכון ירד אך עדיין ספקולטיבי למדי).

אם ניבחן את הרשימה הנ"ל, ניתן לאמר כמה דברים (לפי דעתי כמובן ונכון ליום הכתיבה):
1. חנן מור, נתנאל גרופ נסחרים ברמת סיכוי-סיכון הרעה ביותר ביחס לאחרים.
2. גינדי, אנגל מש נסחרים ברמת הסיכוי-סיכון הטובה ביותר ביחס לאחרים.
3. בסך הכל הניירות של משפחה זו נשארו יציבים יחסית לאגרות החוב הכלליות.

כזכור (כפי שהערתי בדיון על הניירות המסויימים). הגדלתי בזמנו מאוד אחזקות בליברטי, אנגל משאבים על חשבון השאר (למעשה, בשבוע שעבר החזקתי בקבוצה זו, בנוסף את אלמוגים, גמול ומעט מפאנגאיה - מכל השאר יצאתי).

חשוב שכל אחד ייפעל ע"פ הבנתו. בשבוע האחרון אפרט כיצד אני פעלתי:
1. הקטנתי מאוד את אחזקותי בליברטי (היה לי הרבה מאוד) ב-80.
2. הקטנתי מאוד אחזקות בגמול (מתחיל להפוך ספקולטיבי מדי במחיר הנוכחי לטעמי) באזור 57.
2. הגדלתי מאוד את אחזקותי בגינדי (88-90).
3. חלק מהכספים הנותרים השארתי נזילים (לצורך חיפוש הזדמנויות) וחלק העברתי ל-אידיבי פיתוח י (62) ופטרוכימיים ו (62.5).

כלומר, אני אישית מתחיל למשקל ביתר את אגרות החוב של אידיבי, בעיקר על חשבון הנדלן היזמי בארץ. אנא, התייחסו לכך כדוגמא (למרות שהיא אמיתית - כך אני פועל) ופעלו בשיקול דעת - הבאתי את הדוגמאות לצורך המחשת הנקודה.

בברכה ובהצלחה,